אני אמא לשבע ילדים, עובדת כל יום עד 4, משאב הכח שלי מוגבל, יש לי אפשרות שהבנות יקחו את הקטנים לגינה ואני אנוח ואז יהיה לי בערב יותר זמן לגדולים, או ללכת בעצמי עם הקטנים לגינה ולבלות איתם, מה שאומר שבלילה אני כבר יותר עייפה מוקדם ואין לי פיזית כח גם לשבת ולפטפט ולשמוע את הגדולים יותר שהם בחור בישיבה קטנה, ובת בז' ובח'
מה הייתן ממליצות?
לעשות חלק מהימים כך וחלק מהימים אחרת,
בדיוק.
וגם ללכת לגינה עם הגדולים והקטנים יחד ולנסות לשלב.
יום כך יום כך
להקשיב ללב שלך. ולזכור לשים לב לילדים הטובים מידי שלא דורשים תשומת לב בכח.
מזדהה איתך מאד
אישית לא התחברתי לכותרת…
אנחנו לא משקיעים בילדים כדי שיהיה לנו שווה….
שאלה טובה.
בקיצור: כולם צריכים אותך..
באריכות: תקבעי פגישות ממש בלוח עם כל ילד כל יומיים
לזמן קצוב, אפילו קצרצר
תבואי פנויה ועם משהו מתוק או פינוק קטן
ו-תקשיבי.
זהו.
האמא המושלמת
האמת שלא כ"כ הבנתי את השאלה
יש זמנים שאת יותר עם הקטנים,בשעות הערות שלהם ובערב מטבע הדברים יותר עם הגדולים
כשאת עם הילדים את יכולה לעשות יחד איתם דברים
את כל עבודות הבית כמעט אפשר לבצע יחד עם הילדים או תוך כדי לדבר איתם
יש הרבה זמנים שמשותפים לגדולים ולקטנים
אם חשוב לך זמן פרטי עם כל ילד אז אולי לעשות מה שהציעו לך לקבוע מראש זמנים במהלך השבוע לכל ילד
לגבי זה:
את כל עבודות הבית כמעט אפשר לבצע יחד עם הילדים או תוך כדי לדבר איתם
כנראה באמת אפשר
אבל תלוי מי
תלוי מי האמא (הפרעת קשב? קושי בהתנהלות? קושי בקבלת החלטות?)
תלוי מי הילדים (שלווים ושמחים או שבשעות האלה הם כבר עצבניים ועייפים. מתעסקים יפה או מייצרים תעלולים בכל חלקיק רגע פנוי)
אני לא כ"כ הבנתי למה חשוב כ"כ לצאת לגינה עם הילדים. אם קשה לך גינה וזה מעייף אותך ואני ממש מזדהה עם זה, אז תישארי עם הקטנים בבי, תנמנמי על הספה אם מתאים לך והם ישחקו לידך. לא מתאים לך? תיכנסי שעה לנוח והגדולים ישמרו על הקטנים, ויהיה לך לפחות שעה וחצי נוספות להיות עם הקטנים. גם ארוחת ערב איתך ומקלחות שאת עושה בעצמך ולא הגדולים לקטנים זה זמן איכות עם הקטנים. אפילו זמן מהנה מאוד אם נחת קודם ואת לא מותשת. בשביל הקטנים לא משנה מה את עושה איתם, העיקר שאת איתם. אח"כ שתי דק' אישיות לכל אחד מהקטנים לפני השינה, נשיקה וסיפור בנגן ולכי לנוח עם כוס קפה או שוקולד (או שניהם, מה שמתאים לך) אפילו חצי שעה בשקט עם עצמך ויש לך את כל הערב עם הגדולים. אל תשכחי שהבחורצ'יק בישיבה קטנה חוזר מאוחר יותר ואז יש לך אפילו זמן אישי לגדולות בז' ובח'.
כל מה שהצעתי לא סותר עצות נהדרות שנכתבו כאן על זמן איכות עם כל ילד מדי פעם לא חשוב גיל הילד.
וכמובן – אם בילוי בגינה חשוב לך או לילדים אז פעמיים בשבוע זה נורמלי ותקין שייצאו לגינה איתך או עם הגדולים כרצונך וזה בסדר גם אם שכנותייך יוצאות עם הקטנים לגינה יום יום. תעשי מה שטוב לך וטוב לבית שלך.
אני קוראת את התגובות פה והן מעניינות אותי ממש
כנראה שציבור האימהות מתחלק לשניים
אלה שמצליחות לנצל כל רגע פנוי ושאינו, באופן מקסימלי
ואלה שקשה להן
שחוזרות מהעבודה גמורות
ושתחזוקת הבית לא באה להם בקלות בכלל
ואולי גם ההקשבה הסבלנית לגדולים
בקיצור, אלה שמצליחות לחיות, ואלה שמצליחות לשרוד
מה אומרות?
(בסוגריים רק אומרת-
אולי זה קשור לפוסט טראומה מורכבת, או לעוד כמה דברים אחרים)