נכנסתי למועדון..
הילד כבר בערך מאז היוולדו היה צריך טיפול לקשב, חיכינו בכיליון עיניים לגיל 6, שרק מאז הנוירולוגית הסכימה לתת טיפול.
מדובר בילד עם הפרעת קשב קשה שמשליכה על כל התפקוד שלו בבית, בכיתה, עם השכנים, ברחוב.. אין מצב שהוא באזור ולא יודעים מזה…
התחלנו עם הריטלין, שלטענת הגננת גרם לו לנוקשות עם החברים, ורק רב עם כולם (עוד יותר מקודם..)
עברנו לאטנט- חצי כדור, שגרם לו לבכי ולעצבים למשך יום שלם!
בואו ותחכימו אותי,
כמה זמן צריך לתת לו להסתגל לתרופה?
כמה זה באמת שוה את המאמץ והתופעות, והכל?? הרי היא משפיעה רק לשעות הלימודים. הגננת מצידה אומרת לי שהוא יותר מתוק כשהוא טבעי (ומדבר.. וקופץ.. ושוכח.. וצועק ובקיצור- חי!!) אבל הרב'ה בשנה הבאה – כן יעדיף ילד שקט ולומד…
אז אשמח לעצות מנסיונכן.
ותודו- אין כמו הילדים האלו, הוא מכניס כ"כ הווי וצחוק לחיים, שלא הייתי מותרת על זה בשום אופן!!
הבן שלי גם הגיב קשה לסוג של הקפסולות שיש אבקה בפנים
התקשרתי לרבה להגיד שהילד קיבל היום פעם ראשונה-והרב בתגובה סיפר על מעשה חריג מאד (ילד בן 9 נושך)
אחרי כשבועיים שלא עזר רק בלבל את הבן שלי חשבתי -הנה סתם אמרו הפרעת קשב, קיבל תרופה ולא עוזר…
אחרי כשנה ניסינו סוג אחר (כדור קטן ריטלין 10מ"ג) ותודה לד' הבן מרגיש טוב ,זה נותן לו רוגע, לוקח לבד, מבקש שאקנה כשעומד להגמר
לענינך
לדעתי, גן זו סביבה מותאמת לילדים עם הפרעת קשב
ואם הגננת לא מבקשת שתתנו, לא כדאי לתת
כשמתחילים ללמוד בצורה שצריך יותר ריכוז יתאים להתחיל לתת לו
זה יכול להיות
לפי הרבה (מרתק או פחות)
לפי הכתה (סוערת והוא נבלע בסערה/ רגועה והוא המפריע הראשי… )
לפי הנלמד – כאן הילד מרגיש את טובתו האישית – שמצליח יותר
הסיבה לקח כדור, כי רוצים לגדל ילד במוסד לימודי ,
והפרעת קשב לא מסתדרת עם מציאות של היום
סתם שאלה, בגל 6 הוא עדיין בגן?
(Cגן לדעתי באמת לא צריך.. אחרי שמתחילים לימודים באמת זה יותר חשוב)
וכדאי מאד להתייעץ עם מישו מהחיידר, מתי כדאי להתחיל
הוא נשאר שנה בגן שפה על רקע רגשי- אחת ממתנות הקשב שלו…
וחשוב לי להתאים לו כבר עכשיו את הכדור הנכון, כדי שהניסוי וטעיה יהיה תחת העין של הגננת המנוסה ולא תחת הרב'ה שהוא יהיה אצלו אחד משלושים.
כל הכבוד על האומץ והרצון לעזור לילד (אני גם צריכה לנסות משהוא אחר )
בעלי רבה והוא אמר שיש כדור חדש עם פחות תופעות לוואי תבררי(לא זוכרת את השם)
הילד שלי בן6.5 יליד טבת
וממש לא נשאר שנה רק מה שכן הוא אצל רבה
מכינה ב
אל תתיאשי.
כשתגיעי למינון הנכון – הילד יבקש ממך את הכדור!
את יודעת כמה התמודדויות ותסכולים תחסכי לו???
לפעמים צריך פשוט מינון ממש נמוך.
ברוכה הבאה למועדון!😊
יודעת כמה הילדים האלה מיוחדים ומתוקים וגם כמה אנרגיות צריך בשבילם…
התאמת סוג ומינון בדרך כלל לא פוגעת בול על הפעם הראשונה, וגם אם נראה שכן, שכיח שאחרי תקופה צריך לעשות שינוי.
לדברי רופא מומחה קשב צריך לתת שבועיים הסתגלות לתרופה חדשה. כמובן שאם זה ’לא’ מוחלט והילד סובל לאורך היום אין צורך לחכות שבועיים…
בטח כבר הספקת להכיר ולשמוע שמות של מומחי קשב. אנחנו הלכנו בפעם האחרונה לדר’ גלעד גסנר, מקבל דרך מאוחדת בכפר סבא ואלעד ובטוחה שדרך עוד קופה רק לא זוכרת איזו.
אני גרה בירושלים ולדעתי המאמץ היה משתלם. הוא אנושי, מדבר עם הילד בגובה העיניים ובעל ידע רחב מאד.
לדבריו, כרגע לא נזקקנו, מעבר לתרופת הקשב הרגילה אפשר ליצור שילובים עם תרופות נוספות לנטילה בשעות הערב כדי להגיע לאיזון.
המון כוחות וס”ד!
אני אדבר כמופרעת הקשב בעצמה
החויה של כשלון, של מריבות כל הזמן של תסכול היא קשה.
עוד לפני הפן הלימודי.
דוקא בלימודים הסתדרתי בלי (אני לא היפראקטיבית, 'רק' חוסר קשב)
יש כדורים עם השפעה ארוכה (שחרור מושהה) ויש השפעה רציפה (אטומיק ותחליפיו)
ואני מודה לד' על הכדר כל יום.
מה שכן, עד שמגיעים לכדור הנכון זה מתסכל.
מאחלת לכם שיהיה תהליך מהיר.
חוץ מכדור- מה עוד ניסיתם?
עם הבן שלי עכשיו התחלנו טיפול אצל ריפוי בעיסוק, ממליצה מאד.
הבן שלי יותר קטן (4), בגיל 6 לדעתי יש יותר מה לעזור בויסות מעבר לכדור.
בהצלחה רבה רבה!
בתורה מורה שמלווה תהליכים של התאמת תרופות אצל ילדי קשב, מקווה קצת לתרום מנסיוני:
יצא לי ממש ארוך, מקווה שהועלתי. אפשר לשאול או להעיר, אשמח לעזור.
עונה לך בכובע של מורה שמלווה תהליכים כאלו מהצד…
אם יש החמרה בתופעות לוואי חובה לחזור לרופא המטפל ועדיף לרופא קשב מומחה או פסיכיאטר שרואה את התמונה המלאה ולא לנוירולוג שרואה את הקשב בלבד.
מנסיון, שבועיים להגיע לאיזון זה תקין וקורה הרבה, אם כי הכל בהתייעצות!
הרבה פעמים משלבים עם תרופה נוספת זמנית להרגעה.
חייבת לציין שאת אמא מדהימה במיוחד שחושבת על זה קודם ונותנת לילד את הזמן של הניסוי וטעיה שיכול להיות מאד ארוך, לפני האתגר הגדול- כיתה.
ולסיום, יעודד אותך, שאחרי שמגיעים לאיזון הנכון, הילד פורח וטוב לו ברמות שאי אפשר לתאר!
תני לו ואל תתיאשי לאט לאט, רק בשבילו!
המון כח וסיעתא דשמיא.
רופא מבוקש מאוד אמר לי בברור:
אם לא הנושא הכספי
כל ילד היה מתחיל עם פוקלין
ורק במידה ולא מתאים- היו עוברים לתרופות האחרות
לצערינו הסיבה היחידה שבגללה מתחילים דווקא עם ריטלין
זה בגלל המחיר שלה…
בגדול, התרופות מחולקות ל-2:
תרופות ממריצות, ותרופות לא ממריצות
תרופות ממריצות:
בקטגוריה של תרופות ממריצות יש 2 משפחות, שמהם נגזרות הרבה סוגי לקיחה:
המשפחה הראשונה היא ריטלין (שכוללת את: ריטלין רגיל, קונצרטה, LA, פוקלין וכו')
פוקלין אמור להיות עם הכי פחות תופעות לוואי, אבל כמובן לא תמיד.
אני אישית חושבת שאין מחיר שהוא גבוה מדי בשביל לחסוך סבל מילד
מה גם שהוא אמנם עולה פי כמה יותר מהתרופות ה"פשוטות", אבל כשמסתכלים על המחיר שלו בפני עצמו-
זה סכום סביר לגמרי, לעומת כל הוצאה הכרחית אחרת
לא משהו שאמור לשנות את המאזן הכלכלי…
המשפחה השניה היא משפחת האטנט- שכוללת גם היא כמה תרופות
תרופות לא ממריצות:
אני מכירה רק את הגואנפצין והאטומיק
אני חושבת שאטומיק עוזר יותר לריכוז ו"רעש במוח"
(איך חברה אמרה לי? פתאום אני לא שומעת צרחות בראש כל הזמן)
ולעומתו, גואנפצין עוזר יותר לויסות, אבל קצת פחות יעיל במקרה של קושי "טהור" של ריכוז
(לפעמים מביאים גואנפצין יחד עם אחד מהממריצים, כדי לתת מענה ל-2 הקשיים בו זמנית)
אותו הרופא אמר לי,
שאחרי ניסוי לא מוצלח של 2 תרופות שונות מהתרופות הממריצות
בעיקר במידה והקושי של תופעות לוואי התבטא בשינויי מצב רוח קיצוניים, התפרצויות וכו'-
הוא ממליץ לנסות את הגואנפצין
תודה על המידע! אולי כדאי לכתוב כתבה שיכלול את כל המידע בשביל הורים מסורים כמונו !