היי,
גם הילדים שלי נגמלו בסביבות גיל 3, ומהניסיון שלי יכולה לומר שזה נמצא מאד אצל ההורים ופחות אצל הילד. ברגע שהחלטתי החלטה נחושה שאין יותר מטרנה (כמובן, אחרי הקדמות לילד), לא היה יותר מטרנה. זה שלושה לילות לא קלים, כמו כל גמילה, אבל זה שווה.
מימי
2 חודשים לפני
אני מהאנשים שמחלקים את הגמילה לשתיים:יום ולילה.
יש שיגידו לך שזה לא נכון/טוב,
אבל גמלתי ככה בינתיים שני ילדים וזה היה מעולה.
הם חוו הצלחה בגמילה ביום והיה להם את הרצון לקבל פרס ולהתאפק לא לשתות לפני השינה.
אני רק אומרת שילד כמעט בן 3 עם מטרנה זה הרגל(או פינוק) שחבל שמרגילים עד לגיל כזה.
כשמפסיקים את זה בגיל צעיר יותר-הוא מתרגל לישון בלי בקבוק או רק עם בקבוק אחד(ומדברת מתוך ניסיון עם תינוק קשה שלא הסכים לקחת מוצץ כלל רק בקבוקים בלילה).
אם את עכשיו עושה לו הכנה לגמילה אז חשוב שכבר עכשיו לא תשברי גם כשהוא דורש יותר.את יכולה להפחית תכולת הבקבוק לחצי/לתת מים בלילה(אצלי באוטומט הוא לא מעוניין אז הוא גם לא שותה רק שימי לב שהוא לא מחליט לשחק עם זה ולשפוך במיטה 🙂 ),כשהוא דורש בלילה לדבר איתו:'אני יודעת שאתה רוצה אבל עכשיו חמוד הולכים לישון'
זו תקופה מאתגרת קצת-אבל אל תחשבי מחשבות מצפוניות,גם שהבכי שלו יקרע לך את הלב,בסופו של דבר זה בשבילו.
בהצלחה.
איך את גומלת לילה?
אשמח לעצות, ילדה בת ארבע וחצי שכבר תקופה שאני מנסה לגמול אותה
היא פשוט מרטיבה במרץ כל לילה בדבקות, גם כשאני לוקחת אותה לשירותים – היא תרטיב אחרי כמה שעות…
ולפעמים כמובן היא מרטיבה עוד לפני שהספקתי לקחת אותה לשירותים
קרה גם שהיא היתה יבשה עד הבוקר, ואז הרטיבה תוך כדי התעוררות…
לא עוזר שאני מבקשת לא לשתות לפני השינה, כמעט ולא עוזר מבצעים (מבצע רק עזר לה להתאכזב עוד יותר שהיא לא מצליחה לעמוד בו…)
לא יודעת מה עוד אפשר לעשות!
אשמח לטיפים…
בדקתי הרבה על הנושא, והבנתי שעניין הגמילה בלילה הוא במקרים רבות פיזיולוגי.
יש ילדים שהגוף שלהם עושה את ההבשלה הזו יותר מאוחר, ואז לא יעזרו בכלל מבצעים, להעיר בלילה, לא לשתות וכו', כי הגוף פשוט לא מסוגל לשלוט בזה. (פעמים רבות תורשתי)
כל הנסיונות והשידולים רק גורמים צער ואכזבה לילד/ה.
ממה שהבנתי, אם רואים שזה כך בכל לילה ואין שיפור בכלל, זה מצביע על חוסר הבשלות ומומלץ להניח לנושא ולחכות עוד תקופה.
רק באזור גיל 5-6 צריך להתחיל לבדוק רציני יותר.
השאלה איזה מבצע עשית לה,
אני גמלתי לילה לפני חודש ילדה בת 4.5 שעד לאותו רגע היתה קמה לי עם טיטול מלא כל בוקר (!!),ישבנו ביחד ועשינו טבלה. והגדרנו כל 10 מדבקות הולכים עם אמא לקנות איזה פרס שאת רוצה,יהיה לך 20? 2 פרסים, וכן הלאה.
הרבה דיברתי איתה על היציאה איתי ועל הפרס(אני משתדלת שזה יהיה "שווה" ולא בשקל)והיא ממש רצתה בזה.אז נכון שהיו פיספוסים אבל נהיו ממללאאא הצלחות (שלא היו עד כה בכלל),
אולי את צריכה לקנות את ההפתעה איתה ולראות לה אותו במקום גבוה?אולי להפחית את מספר היעד כדי שתחווה הצלחה?.
כשהיא רוצה לשתות אני פשוט אמרתי לה שחבל שהיא תפספס והאי הייתה מקבלת את זה ברוב הפעמים,מתי שלא דאגתי להעיר אותה באיזור 12:00 בלילה לשירותים.
הכי חשוב שתשדרי לה שזה לא נורא ובעז"ה מחר ננסה ביחד שוב.
תכיני לו מטרנה מדוללת ביותר מים. לדוגמא 180 מים ו2 כפיות אבקה, אחרי שבוע תורידי לכפית וחצי אבקה על אותה כמות מים, וכן על זו הדרך…
לאט לאט זה לא יהיה לו טעים והוא כבר לא ירצה
ידידה
2 חודשים לפני
אולי אפשר לנסות לעבור ממטרנה לחלב
ואחרי שהוא מתרגל כבר לתת את זה בכוס ולא בבקבוק
ואחרי שהוא מתרגל גם לזה לתת בזמן ארוחת ערב
אחת
2 חודשים לפני
וגם להוריד את הכמות 180 מל ואח"כ 140 ואח"כ 100 וכן הלאה עד שאת מגיע למינימום עד שכבר לא מביאה בכלל.
חגית
2 חודשים לפני
בעיניי, לגמול מבקבוק זה הפתרון. זה לא המטרנה… לתת מטרנה בארוחת ערב בכוס ובהצלחה ….זה ייקח יום יומיים ויעבור. ובלילה כשהוא קם להביא כוס מים הוא יבין לבד שלא משתלם. כמובן להטרים לו שהוא ילד גדול ובוגר ושהוא צריך לשתות רק מכוס כי בקבוק הורס את השיניים. כשאת תיגמלי הוא ייגמל.
בהצלחה
מחשבה
2 חודשים לפני
מנסיון של 2 ילדים 'מכורים' שאחת מהן לא היתה אוכל כלום כי ידעה שיש לה 'מטרנה', בהדרגה התחלתי לעשות את המטרנה דלילה, אצלי היו אוכלים גם עם דיסה, כך שפשוט הורדתי מטרנה והשארתי רק דיסה.. לאט לאט הילדים עצמם לא רצו לאכול (בעעע באמת מגעיל!) ובא לציון גואל.
נחמי
2 חודשים לפני
אני עברתי למטרנה צמחית(בגלל הילד שאחרי שהיה רגיש תקופה קצרה לחלב)
הבת שלי ממש שנאה את המטרנה הצמחית ותוך 3 לילות נגמלה
והיא הייתה מכורה קשות למטרנה..
שמעתי גם שמכניסים קצת מלח למטרנה (לא בכמות משמעותית) וזה עוזר לגמילה מהירה, אני לא ניסיתי כי זה היה נשמע לי אכזרי קצת, אבל אם את נואשת אולי זה יכול לעזור…
היי,
גם הילדים שלי נגמלו בסביבות גיל 3, ומהניסיון שלי יכולה לומר שזה נמצא מאד אצל ההורים ופחות אצל הילד. ברגע שהחלטתי החלטה נחושה שאין יותר מטרנה (כמובן, אחרי הקדמות לילד), לא היה יותר מטרנה. זה שלושה לילות לא קלים, כמו כל גמילה, אבל זה שווה.
אני מהאנשים שמחלקים את הגמילה לשתיים:יום ולילה.
יש שיגידו לך שזה לא נכון/טוב,
אבל גמלתי ככה בינתיים שני ילדים וזה היה מעולה.
הם חוו הצלחה בגמילה ביום והיה להם את הרצון לקבל פרס ולהתאפק לא לשתות לפני השינה.
אני רק אומרת שילד כמעט בן 3 עם מטרנה זה הרגל(או פינוק) שחבל שמרגילים עד לגיל כזה.
כשמפסיקים את זה בגיל צעיר יותר-הוא מתרגל לישון בלי בקבוק או רק עם בקבוק אחד(ומדברת מתוך ניסיון עם תינוק קשה שלא הסכים לקחת מוצץ כלל רק בקבוקים בלילה).
אם את עכשיו עושה לו הכנה לגמילה אז חשוב שכבר עכשיו לא תשברי גם כשהוא דורש יותר.את יכולה להפחית תכולת הבקבוק לחצי/לתת מים בלילה(אצלי באוטומט הוא לא מעוניין אז הוא גם לא שותה רק שימי לב שהוא לא מחליט לשחק עם זה ולשפוך במיטה 🙂 ),כשהוא דורש בלילה לדבר איתו:'אני יודעת שאתה רוצה אבל עכשיו חמוד הולכים לישון'
זו תקופה מאתגרת קצת-אבל אל תחשבי מחשבות מצפוניות,גם שהבכי שלו יקרע לך את הלב,בסופו של דבר זה בשבילו.
בהצלחה.
איך את גומלת לילה?
אשמח לעצות, ילדה בת ארבע וחצי שכבר תקופה שאני מנסה לגמול אותה
היא פשוט מרטיבה במרץ כל לילה בדבקות, גם כשאני לוקחת אותה לשירותים – היא תרטיב אחרי כמה שעות…
ולפעמים כמובן היא מרטיבה עוד לפני שהספקתי לקחת אותה לשירותים
קרה גם שהיא היתה יבשה עד הבוקר, ואז הרטיבה תוך כדי התעוררות…
לא עוזר שאני מבקשת לא לשתות לפני השינה, כמעט ולא עוזר מבצעים (מבצע רק עזר לה להתאכזב עוד יותר שהיא לא מצליחה לעמוד בו…)
לא יודעת מה עוד אפשר לעשות!
אשמח לטיפים…
גיל 4 עדיין תקין לגמרי להרטיב בלילה
היה פה בעבר קישור למדריך מפורט
אבל נדמה לי שמימי התכוונה לגמילה ממטרנה
בדקתי הרבה על הנושא, והבנתי שעניין הגמילה בלילה הוא במקרים רבות פיזיולוגי.
יש ילדים שהגוף שלהם עושה את ההבשלה הזו יותר מאוחר, ואז לא יעזרו בכלל מבצעים, להעיר בלילה, לא לשתות וכו', כי הגוף פשוט לא מסוגל לשלוט בזה. (פעמים רבות תורשתי)
כל הנסיונות והשידולים רק גורמים צער ואכזבה לילד/ה.
ממה שהבנתי, אם רואים שזה כך בכל לילה ואין שיפור בכלל, זה מצביע על חוסר הבשלות ומומלץ להניח לנושא ולחכות עוד תקופה.
רק באזור גיל 5-6 צריך להתחיל לבדוק רציני יותר.
השאלה איזה מבצע עשית לה,
אני גמלתי לילה לפני חודש ילדה בת 4.5 שעד לאותו רגע היתה קמה לי עם טיטול מלא כל בוקר (!!),ישבנו ביחד ועשינו טבלה. והגדרנו כל 10 מדבקות הולכים עם אמא לקנות איזה פרס שאת רוצה,יהיה לך 20? 2 פרסים, וכן הלאה.
הרבה דיברתי איתה על היציאה איתי ועל הפרס(אני משתדלת שזה יהיה "שווה" ולא בשקל)והיא ממש רצתה בזה.אז נכון שהיו פיספוסים אבל נהיו ממללאאא הצלחות (שלא היו עד כה בכלל),
אולי את צריכה לקנות את ההפתעה איתה ולראות לה אותו במקום גבוה?אולי להפחית את מספר היעד כדי שתחווה הצלחה?.
כשהיא רוצה לשתות אני פשוט אמרתי לה שחבל שהיא תפספס והאי הייתה מקבלת את זה ברוב הפעמים,מתי שלא דאגתי להעיר אותה באיזור 12:00 בלילה לשירותים.
הכי חשוב שתשדרי לה שזה לא נורא ובעז"ה מחר ננסה ביחד שוב.
.
?
תכיני לו מטרנה מדוללת ביותר מים. לדוגמא 180 מים ו2 כפיות אבקה, אחרי שבוע תורידי לכפית וחצי אבקה על אותה כמות מים, וכן על זו הדרך…
לאט לאט זה לא יהיה לו טעים והוא כבר לא ירצה
אולי אפשר לנסות לעבור ממטרנה לחלב
ואחרי שהוא מתרגל כבר לתת את זה בכוס ולא בבקבוק
ואחרי שהוא מתרגל גם לזה לתת בזמן ארוחת ערב
וגם להוריד את הכמות 180 מל ואח"כ 140 ואח"כ 100 וכן הלאה עד שאת מגיע למינימום עד שכבר לא מביאה בכלל.
בעיניי, לגמול מבקבוק זה הפתרון. זה לא המטרנה… לתת מטרנה בארוחת ערב בכוס ובהצלחה ….זה ייקח יום יומיים ויעבור. ובלילה כשהוא קם להביא כוס מים הוא יבין לבד שלא משתלם. כמובן להטרים לו שהוא ילד גדול ובוגר ושהוא צריך לשתות רק מכוס כי בקבוק הורס את השיניים. כשאת תיגמלי הוא ייגמל.
בהצלחה
מנסיון של 2 ילדים 'מכורים' שאחת מהן לא היתה אוכל כלום כי ידעה שיש לה 'מטרנה', בהדרגה התחלתי לעשות את המטרנה דלילה, אצלי היו אוכלים גם עם דיסה, כך שפשוט הורדתי מטרנה והשארתי רק דיסה.. לאט לאט הילדים עצמם לא רצו לאכול (בעעע באמת מגעיל!) ובא לציון גואל.
אני עברתי למטרנה צמחית(בגלל הילד שאחרי שהיה רגיש תקופה קצרה לחלב)
הבת שלי ממש שנאה את המטרנה הצמחית ותוך 3 לילות נגמלה
והיא הייתה מכורה קשות למטרנה..
שמעתי גם שמכניסים קצת מלח למטרנה (לא בכמות משמעותית) וזה עוזר לגמילה מהירה, אני לא ניסיתי כי זה היה נשמע לי אכזרי קצת, אבל אם את נואשת אולי זה יכול לעזור…