שאלת השאלות: איך מאבחנים הפרעת קשב וריכוז?

וואי. למה בכלל להיכנס לבוץ הזה?

הפרעת קשב וריכוז היא אחת ההפרעות הנפוצות ביותר בקרב ילדים – כעשרה אחוזים מכלל ילדי ישראל מאובחנים עם ADHD. 

כל מי שעיסוקו עם ילדים – נחשף להפרעה ומפתח דרכי התמודדות ועמדות כלפיה, ובשל הרכיב הגנטי המשמעותי שלה – 

אימהות רבות מנהלות 'כיתת ADHD' משפחתית וצוברות ניסיון וידע עצומים.

אז למה לכתוב על זה עוד ולמה בכלל? רק מלדמיין את התגובות הנסערות, קל לאבד את הריכוז…

ובכל זאת – בסדרה הזו באנו לעשות סדר באותם נושאים שמדוברים הרבה ומעסיקים רבות, 

ודווקא לכן הם מצריכים עוד ניסיון וארגון… עם זאת, אין בכוונתי לסקר את ההפרעה לרוחבה ולעומקה אלא להתמקד בנקודות עוגן עיקריות:

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירו-התפתחותית שמאופיינת בקשיים מתמשכים בתשומת לב, באיפוק תגובות וביכולת לווסת את ההתנהגות והפעילות. 

הפרעה זו מופיעה בילדות ומשפיעה על היבטים רבים בחיי היומיום של האדם, כולל בבית הספר, בתפקוד השוטף וביחסים הבין-אישיים. 

ה DSM (מדריך האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי, המשמש את הפסיכולוגים בישראל) מחלק את ההפרעה לשלושה סוגים:

1. ADHD עם דומיננטיות של קשיי קשב – מתבטאת בעיקר בקשיים במיקוד ובשמירה על ריכוז, וממילא כוללת סימפטומים כמו שכחה, אובדן פרטים, קושי במעקב אחר הוראות וחוסר ארגון.

2. ADHD עם דומיננטיות של היפראקטיביות ואימפולסיביות – מתבטאת בעיקר באי-שקט, בפעלתנות יתר, קושי לשבת זמן ממושך, נטייה להתפרץ ולהגיב במהירות, חוסר סבלנות וקושי בדחיית סיפוקים.

3. ADHD משולבת – מצב בו קיימים סימפטומים גם של קשיי קשב וגם של היפראקטיביות ואימפולסיביות.

פרופ' ראסל ברקלי, פסיכולוג קליני ונוירופסיכולוג אמריקאי, הנחשב לאחד מהמובילים בחקר הפרעת קשב וריכוז (ADHD), חולק על הגדרת הDSM וטוען שהמבט שלה על הסימפטומים – צר ואינו מספק הבנה מהותית על ההפרעה. על פי ברקלי, ADHD היא הפרעה רחבה בתפקודים הניהוליים או במילים אחרות – הפרעה כללית בוויסות.

מהם תפקודים ניהוליים?

קבוצת יכולות גבוהות של חשיבה שמאפשרות לנו לשלוט בהתנהגות שלנו, לתכנן קדימה, להחליט מה לעשות בכל רגע, ולהשיג מטרות לטווח קצר וארוך. אפשר לדמיין אותם כ"מערכת הניהול הפנימית" של המוח, המסייעת לנו להתארגן, להתרכז במטלות חשובות, ולהתמיד בהן גם כשיש הסחות דעת או פיתויים. קבוצה זו כוללת את הבקרה העצמית – היכולת לעכב תגובות ולהגיב בצורה מתוכננת במקום לפעול באימפולסיביות. ניהול זמן– היכולת לתכנן ולהתנהל בתוך מגבלות הזמן, לשמור על לוח זמנים, ולהתאים את קצב העבודה כדי לעמוד במטרות. ארגון ותכנון – היכולת לפרק משימות מורכבות לשלבים, לקבוע סדר עדיפויות, ולעבוד בצורה מסודרת, וויסות רגשי –  היכולת לשלוט ברגשות באופן שמתאים למצב ולמנוע מהם לשבש את קבלת ההחלטות או ההתנהגות.

כאשר קיים קושי כללי בוויסות – היכולת לנהל את העצמי בהיבטים השונים של התפקוד, נפגעת.

זו הסיבה שהפרעת קשב וריכוז אינה מתבטאת רק בקשיים בקשב ובריכוז… זו משפחה שלימה, שבה הילד הפופולרי והמדובר הוא 'קשב וריכוז', אך יתכן בהחלט מצב שבו הקשב מצוין, אך יכולת הארגון, התכנון או הוויסות הרגשי – תקולה.

כיצד מאבחנים?

על פי משרד הבריאות כיום, אבחון ADHD יתבסס על הקריטריונים של הDSM. האבחון יתבצע על ידי רופא (נוירולוג, פסיכיאטר, רופא התפתחותי או רופא ילדים / משפחה שעבר התמחות ספציפית בהפרעות קש"ר) או על ידי פסיכולוג עם הכשרה באבחון הפרעות קשב.

כיצד לדעת למי לפנות?

תלוי מה רוצים לקבל… תסמיני קש"ר עשויים להיות ביטוי להפרעות גופניות ונפשיות מגוונות. איך הריכוז שלך כשאת עייפה? רעבה? התפקודים הניהוליים שלנו הם הראשונים להיפגע כשמצבנו הנפשי או הגופני אינו בשיאו, ולכן גם הפרעות שינה, דיכאון, פוסט-טראומה או צליאק – עלולים להיראות כ-ADHD. זו הסיבה מדוע אבחנה מבדלת כל כך חשובה!

כאשר פונים לאבחון עלינו לשאול את עצמנו – מה עוד יכול להסביר את הסימפטומים שאנחנו רואים? האם יש סימפטומים נלווים? האם נחוץ לנו פסיכיאטר, שיחזיק בראש הפרעות פסיכיאטריות חלופיות וגם יהיה רגיש בהתאמת הטיפול התרופתי, במקרים של חרדה או פגיעות אחרת?

אולי נוירולוג, שיבחין בקשיים נוירולוגיים או קוגניטיביים נוספים או כהסבר חלופי?

האם נעשה בירור רפואי מקדים? האם יש חשד ללקות למידה או לסיבות רגשיות? שאלות אלו ועוד ינחו אותנו בבחירת בעל המקצוע המתאים. חשוב לזכור, כי בישראל רק רופאים רושמים מרשמים, וכי פסיכולוג יכול לאבחן – אך לא להנפיק מרשם לטיפול תרופתי.

בפסקה זו חשוב להדגיש: אל תסתפקו בגורם מנפיק. חפשו אבחון עבור הילד שלכם. זה מגיע לו ולכם. ההפרעה אינה נגמרת בשעות בית הספר או בטיפול תרופתי. ההבנה הרחבה אודות מקור ההתנהגות והקשיים ודרכי ההתמודדות, תאפשר לו לקבל את הדרוש לו, ולהורים- להבין אותו ואת ההתמודדות שלהם.

באילו כלים משתמשים?

לכל מאבחן כליו שלו והרשות לבחור במה להשתמש:

ישנם שאלונים קליניים מתוקפים מחקרית שמתמקדים באבחון על פי הגדרת הDSM וישנם שאלונים שבוחנים את התפקודים הניהוליים ככלל. כמו כן, ישנם מבחני ביצוע שונים ובכללם המבחנים הממוחשבים, כאשר הפופולרי שבהם הוא מבחן MOXO. באשר אליו, חשוב לדעת כמה דברים:

1.     הוא ישראלי ומתוקף בקרב האוכלוסיה המקומית. למרות נתוני המהימנות הטובים, הוא לא אמור לעמוד בפני עצמו בתהליך האבחון.

2.     הוא בוחן את היבטי הADHD באופן יחסית צר, על פי התפיסה הDSMית. כך שגם אם המוקסו תקין, זה לא אומר שכל התפקודים הניהוליים תקינים.

3.     אם מישהו מספר לך שהוא מומחה מוקסו, זכרי שאין צורך במומחיות בכדי להפעיל מבחן ממוחשב… נחוצה יכולת אבחון וניתוח לצורך הסקת מסקנות מן הפלט.

בנוסף, המאבחן יבקש לשמוע על הרקע ההתפתחותי של הילד, על התנהגותו במצבים ובמסגרות שונות וגם על הרקע המשפחתי.

למחרת –

יש אבחנה, ומה עושים עכשיו?

חשוב להבין את מהות האבחנה: במה שונה החוויה של הילד? האופן שבו הוא תופס דברים? היכן קשה לו? באילו רבדים בחיים הוא פוגש בה?

גם אם נשלחתם על ידי בית הספר, האבחנה לא שייכת למורה… היא שייכת לילד שלכם.

וזו תזכורת לא להישאר עם המידע החדש לבד – מגיע לילד להבין את הקשיים שלו! כל ילד צובר חוויות אחרות, אך רבים מילדי הADHD בונים דימוי עצמי שלילי במעט שנים… וזאת הודות להערות תכופות + נטייה לחשיבה קיצונית ומכלילה. סביר להניח שהילד מתוסכל- מדוע הוא עובד קשה ונכשל היכן שאחרים מצליחים, למה הוא שוגה באותם משגים שוב ושוב ולמה הוא מרגיש 'מסומן' על ידי גורמים שונים.

באמצעות תיווך הקשיים, משמעות האבחנה והטיפולים – יוכל הילד לקחת אחריות על חייו, מתוך תחושת מסוגלות ריאלית וחוויה של שיתוף פעולה.

רב נחת, תרתי משמע 

אביטל

אביטל כהן, אמא לגיל הרך, פסיכולוגית בהתמחות חינוכית ומטפלת משפחתית

לתגובות: avitalcohen.psy@gmail.com

להצטרפות לניוזלטר שאוהב אימהות >