צפירה ראשונה בארץ ישראל
מהחיים ליבי מצביעה באיפוק. אצבע מוגבהת, יציבה, לא לוחצת עלינו ולא מזיזה את האצבע. עם חיוך עדין, אירופאי משהו. ”אני מורה לאנגלית. אבל לא סתם מורה, ולא סתם אנגלית. האנגלית שלי היא אורגינל. אני עשיתי עלייה מאנגליה”. זה למה היא נראית כמו במשמר המלכה, קופצת לי מחשבה ישראלית מתפרעת לקדמת המח. והיא באותו חיוך בריטי […]
