צפירה ראשונה בארץ ישראל

מהחיים ליבי מצביעה באיפוק. אצבע מוגבהת, יציבה, לא לוחצת עלינו ולא מזיזה את האצבע. עם חיוך עדין, אירופאי משהו. ”אני מורה לאנגלית. אבל לא סתם מורה, ולא סתם אנגלית. האנגלית שלי היא אורגינל. אני עשיתי עלייה מאנגליה”. זה למה היא נראית כמו במשמר המלכה, קופצת לי מחשבה ישראלית מתפרעת לקדמת המח. והיא באותו חיוך בריטי […]
עלינו אף אחד לא רואה כלום.

האזעקות תפסו גם אותנו, כמו כל עם ישראל, באמצע הלילה. לא יודעת איך זה הולך במשפחות אחרות, מזמן הפסקתי להשוות. מעירים אחד את השני, חלק מביאים איתם שמיכות. מתיישבים בממד על הרצפה. התפקיד שלי הוא להעיר את אבא ואמא. וזה קשה. אני חושבת שאני צריכה להתעלם קצת מהלכות כיבוד הורים, כי אבא ואמא ממש לא […]