לא מתחתנים עם השדכן, אבל בכל זאת :)

לחלוטין מסכימה בקטע של הלענות תשובה הכי מהר…
בעיניי למרוח בחור/ה בלי לענות תשובה זריזה זה ממש בגדר בין אדם לחברו!!!
נכון שזה לא פיקוח נפש-אבל מינימום של אכפתיות.
וזה לא דווקא כלפיך זה נכון לכל מי שנמצא בשלב השידוכים…
בהצלחה.

מרגישה שעשיתי לך לא נעים עם השאלה שלי,
מצטערת.
ורק כדי שלא אגרום לטעות-
ברור שאסור למרוח בחור יומיים וגם לא חצי יום.
אבל כשהיתה פגישה בלילה- לתת תשובה בצהריים זה נורמלי.
ולהתקשר אלי כל שעה במהלך הבוקר זה לא נורמלי.
אם את היית מתבטאת אחרת-
אולי את יותר עדינה ממני, אשרייך!

קראתי עוד פעם את התגובה שלך ואני בהלם מהאנושות כולה, למרות שאני בכלל לא מופתעת ומכירה תגובות הרבה יותר גרועות.
סליחה על חוסר האמפתיה קודם 🙂
בחוויה שלי, כשאני קוראת את המילים שלך-
זה כמו לעמוד מול כל העולם, ולהרגיש שכולם נגדי, אבל הם עושים את זה עם חיוך מתוק ומלא אהבה, והם לא באמת נגדי בכוונה שלהם. וזה עושה את זה עוד יותר מרגיז ומכאיב.
זה נקרא לפעמים "לפזר סוכר על הפצעים".
אם הם היו באמת רעים היה אפשר לנפנף אותם. אבל הם מלאי אכפתיות, דואגים לי ומתפללים עלי מכל הלב,
וכן, גם רוצים להראות כמה הם מבינים, ידעניים, מגלים לי דברים שלא ידעתי, מצילים אותי ואת הדורות הבאים אחריי ואני עוד אבוא לומר להם תודה.
אז כן, אני משתדלת להבין שזה המקום שלהם (ולא תמיד מצליחה),
משתדלת לעבוד על עצמי לכבד את מה שאני מרגישה, ולדבר עם עצמי,
ובעיקר- משתדלת לקשור קשרים עם אנשים יותר אמפתיים. כאלו שלא נכנסים לנבכי הנפש שלי בלי שהזמנתי אותם.
זה אומר לסנן הרבה אנשים, זה אומר להיות אסרטיבית גם כששכנה שמבוגרת ממני בארבעים שנה שואלת שאלות על הגירושין, ואני פוקדת על הפה שלי לחייך ולומר לה- למה את שואלת? יש לך משהו להציע? לא? אז אין סיבה לדבר לשון הרע. יום נעים. תהיי בריאה! ופשוט ללכת 🙂
וכששדכנית שעפה על עצמה נותנת לי פקודות ומחליטה בשבילי:
"את צריכה ללכת לעוד פגישה! את לא מורידה את זה! אין כזה דבר להוריד בלי סיבה! (את הסיבה האמיתית- שסלדתי ממנו- לא אגיד כמובן…) אני רוצה לחתן אותך! זה לא נורא שהיה לך לא נעים בפגישה! אז מה אם הרגשת שהוא לא מתאים! העיקר המידות הטובות!" – – –
פשוט לומר לה בצורה החלטית- "אשמח שתכבדי אותי ותתני לי להחליט מה מתאים לי," ואם זה לא עוזר, אני מודיעה לה שאני צריכה לסגור את הטלפון. (ועם שדכנית כזו- וודאי לא כדאי להיות בקשר. גם אם היא מצליחנית.)
זה קשה בהתחלה, זה מלאכותי, זה מלווה בכעס,
אבל אחרי כמה פעמים כאלו- אני מתורגלת, לומדת להפריד בין הסיטואציה החיצונית שצריכה תגובה מיידית, לבין העבודה הפנימית שלי, שנמשכת תמיד…

אני בטוחה שכל אדם קיבל מבורא עולם כלים כדי להתקדם ולהגיע למקום טוב יותר ממה שהוא נמצא בו עכשיו.
אני בוחרת לגשת לייעוץ מקצועי, אבל יש כאלו שמספיק להם לשוחח עם חברה טובה או עם מישהו שיש לו חכמה ורגישות וכבוד לנפש של השני.

והכי הכי עוזר-
להתפלל, לבטוח בה' שאוהב אותי, וללוות קצת שמחה מן העתיד 🙂 יש שם כל כך הרבה דברים טובים מעבר לעיקול, הקב"ה נמצא מעל הזמן והוא רואה את הכל, והוא אומר לי- ילדה שלי, מה את בוכה? מה את מפחדת? את יודעת מה יש שם, בהמשך? את יודעת מה הכנתי לך? מה לך לדאוג??? תישעני עלי בבקשה, ותעשי רק את מה שאת צריכה לעשות עכשיו…

חיבוק גדול לכל הממתינות. גם לשידוך, וגם לכל דבר אחר שעוד לא הגענו אליו, כי הוא נמצא בפיתול של הדרך 🙂

באהבה גדולה!!!