אייקון של פרופיל

ילדה בת 2.5 דורשתתת

שלום

הבת שלי הבכורה בת 2.5 דורשת את כלללל כולליייי במיליון אחוז, כל הזמן בקשות מבקשות שונות.. לא רוצה בקושי לשחק רק לדבר לבקש דברים, אני מרגישה שהיא מחפשת צומי ברמה גבוהה במיוחד. והסבלנות שלי נגמרת ואני מוצאת את עצמי כועסת עליה…

היא ילדה חכמה ופיקחית ומאודד רגישה..

מה שכן – זה לא כל הזמן אלה תקופות

 

אודה אם למישהי תהיה עיצה טובה

0 0 הצבעות
דירוג המאמר
guest

14 תגובות
חנה
חנה
8 חודשים לפני

פעם קראו לזה גיל המרי,
גם הבן שלי ככה או מזיק או ניזוק (או שהיא משתולל ועושה שטויות או שהוא בוכה ומיילל שעשו לו…)
התקווה היחידה היא שזה עובר ואחר כך הם נהיים דבש!

חני
חני
8 חודשים לפני

אולי היא מחכה לתשומת לב שתבוא מיוזמתך? תנסי לשבת איתה על הרצפה ותשאלי אותה מה היא רוצה לשחק (בכדור, בבניה במגנטים בבובות) ממש לשבת לשחק איתה רבע שעה ברצף בלי טלפונים.
בהצלחה:)

רבקה
רבקה
8 חודשים לפני

אני חושבת שיש תקופות כאלו. במילים לא יפות דווקא מתי שלא בא לנו עליהם, הם נדבקים…
הפתרון הוא להתגבר לחבק, לנשק ולתת הרבה אהבה, גם אם נראה שיש חור בכלי הקיבול והוא לעולם לא מתמלא…

לי עוזר לחשוב על משהו שראיתי בספר חינוך של הרב וולבה אבל לא ציטוט מדויק. היחס ההקשבה והאהבה שאנחנו נותנים לילדים שלנו בגיל הזה קשור להתנהגות של הילדים שלנו בגיל ההתבגרות.

אם זה לא הכיוון, אז כיוון נוסף יכול להיות להציב גבולות בנחת ולא בקשיחות. מדהים אותי לראות איך ילדים אפילו קטנים מקבלים את זה. עכשיו אמא רוצה לשבת בשקט ולקרוא / לבשל / סתם לנוח על הספה, לא לפנות אלי. לתת לעצמך גבול של זמן מנוחה ואחר כך תדברי, תשחקי איתה, תעני לבקשותיה.

ועוד כיוון. האמא צריכה להוביל את מה שקורה ולא הילדה. להיזהר *לא* להיגרר למצב שאנחנו מרצים אותה כמו "את רוצה x?", "את רוצה y"? "אם תבואי אני אתן לך z"

נערך לאחרונה 8 חודשים לפני על ידי רבקה
גיטי
גיטי
8 חודשים לפני

ילדים כאלה צריכים יותר מהכל אמא חזקה. אמא ששומרת על גבולות מתוך רוגע, אמא שיודעת מה ביכולתה ולא מעבר לכך (חוץ ממה שחייבים), אמא שאוהבת באמת וחושבת רק על טובתה, ואם היא אומרת לה משהו שהיא לא טובתה- אז היא לא משלה את עצמה.
הם זקוקים לאהבה אמיתית, לחשיבה אמיתית, ובעיקר לדיוק ברגשות. כשיש להם את זה הם כמו 'נרגעים' ומרגישים 'פת בסלו'
(אני כזאת)
אם את רוצה ליצור איתי קשר שאסביר לך יותר איך להגיע לזה- בשמחה!
מקווה שהועלתי ולא בילבלתי אותך!,
בהצלחה! (ובטוחה שאת האמא הכי טובה)

שואלת השאלה
שואלת השאלה
8 חודשים לפני
הגב ל  גיטי

אשמח ליצור איתך קשר – איך אפשר?

גיטי
גיטי
8 חודשים לפני

בתגובה עכשיו שמתי את המייל שלי, תבקשי משבי אותו…

שואלת השאלה
שואלת השאלה
8 חודשים לפני

בשבת היא החליטה שהיא רוצה לבכות והלכה לחדר ובכתה שם במשך שעה+, ניסיתי להתעלם, ניסיתי לתת סטירה 🙁 לצערי…. ועזר בסוף שבעלי אמר ש" איש ששומע את כל הצעקות האלה יבוא…"
זה גמר אותי…..
לא מכירה את הדבר הזה
כולי מלאת מצפונים על הסטירה

יעלי
יעלי
8 חודשים לפני

יש לי כמה שאלות:
יש אחריה עוד ילדים?
יש לה תעסוקה מספיק מאתגרת?
מה זה יותר מידי צומי?
אולי הנקודות האלו יכוונו?

מישהי
מישהי
8 חודשים לפני

יש אחריה עוד ילד אחד, יש לה הרבה מאוד משחקים, היא מאוד אוהבת "לעזור" לי בעבודות הבית,
יותר מידי צומי זה שכללללל הזמן היא צריכה שיהיו איתה ושידברו איתה 100% מהזמן

רבקה (גננת חנ"מ התנהגותי רגשי ואמא לאוצרות)
רבקה (גננת חנ"מ התנהגותי רגשי ואמא לאוצרות)
8 חודשים לפני

אמא יקרה לילדה דורשת מאווודדד:)
מתוך הדברים שכתבת, אני מבינה שהקטנטנה שלך "סוחטת" ממך קשר.
וזה "סוחט", וקשה.
כשתינוק נולד, הוא תלוי לגמרי באימו. עם ההתפתחות הפיזית שלו הוא מתחיל את המאבק שהוא עתיד להתמודד איתו כל חייו: תלות למול עצמאות.
ככל שהוא גדל הזמנים שבו הוא מתרחק מאימו מתארכים בהדרגה, והוא לומד להחזיק את המציאות של אמא, גם כשהיא לא צמודה אליו ולפתח עצמאות.
הבעיה עם הדבר הזה, בשונה מהרבה תחומי התפתחות שונים, שאם אנחנו לוחצים לצד ההפוך מהצורך של ילד אנחנו מקבלים התנגדות והחרפה של המצב. זה נכון גם לצד התלות וגם ולצד העצמאות, וזה נכון לכל החיים. (כולל גיל ההתבגרות….)
מה הכוונה? כשילד מחפש עצמאות יתרה ואנחנו מנסים למנוע אותה, הוא יחפש עצמאות ביתר שאת….
ומה שרלוונטי לנו במקרה הזה: כשילד מחפש להיות תלוי ודוחפים אותו לעצמאות, הוא יחפש יותר תלות ויפגין אומללות גדולה יותר.
אני מציעה להתיחס לילדונת שלך כאילו היכולת העצמאית שלה כרגע באיחור.
מרגע זה ואילך אני ממליצה להבין את התלות שלה בך, ולעבוד איתה בהדרגה על הפרדה ועצמאות, מאפס, כמו תינוק.
איך? ממליצה לקנות משחק או שתיים שיעניינו אותה מאוד (בגיל הזה בדר"כ תחום העניין הוא סביב משחקי דמיון, ולכן הייתי קונה משחק דמיון "שולחן שבת" או סט כלי בישול צעצוע, אבל את כמובן מכירה את תחומי העניין שלה…), הייתי משחקת איתה פעם אחת ומסבירה לה: "אני משחקת איתך עכשיו, אבל לא תמיד אני אוכל לשחק איתך".
בהמשך (יום אחר כך….) שבי על הספה, הקפידי להיות נוכחת במרחב הקרוב אליה ואפשרי לה לשחק עם עצמה.
אם את רוצה לשטוף כלים- עצרי את המשחק והעבירי אותה קרוב אליך במטבח.
מידי פעם השתמשי במשפטים שמוכחים לה שאת נוכחת ורואה אותה, לדוג': " את מוזגת את היין לגביע…. יווו…." "את רוצה שבובה תהיה האורחת שלך? אולי תביאי בובה?" "אני פה אם את צריכה משהו"….
אל תתרחקי ממנה בלי להודיע מראש.
אם היא מבקשת משהו שהיא יכולה לבד, השתמשי במשפט "אני אעזור לך" בפועל תנסי לתת לה לעשות כל מה שהיא יכולה לבד, רק תהיי נוכחת.
כשהיא תרגיש בטוחה מספיק להתרחק, היא תתחיל לעשות את זה מעצמה. הקפידי לאמר: אני פה אם את צריכה אותי.
ובשביל להרגיע אותך: היא באמת עושה כל מיני פעולות מרגיזות (כמו בכי מכוון) כדי להיתלות בך. הפעולות מרגיזות, אבל הצורך שנמצא מתחתם הוא אמיתי! ועם טיפול נכון זה ישתפר ובעז"ה יעבור.
נשמע קשה? הטיפול הוא רק לתקופה, זה יעבור. (אמא תרפיה….).
לגבי הבכי בשבת: מכיוון שהבכי שלה נשמע כמו משהו שהיה לצורך הקשר ביניכם, לשלוח אותה לחדר לא יכל לעזור.
למזלכם היא התמידה בבכי ולא המירה את הבכי בשבירת חפצים, זריקה ונשיכות….
למרות שהסבלנות עומדת לפקוע, אין ברירה אלא לחבק ולהרגיע. (לא חייבים לתת לה את מה שהיא רוצה! אבל כן לחבק, להיות אמפטים….)
בהצלחה,
ספרי לנו כשהיא נהיית פחות דורשת:)

מישהי
מישהי
8 חודשים לפני

התייעצתי עכשיו ואמרו לי שזה בגלל שהיא זיהתה פחד שלי ממה יקרה אם היא תעשה ככה
כי היא אח"כ אמרה לי הרבה פעמים – אבל עוד לא גמרתי לבכות…..
היא מזהה שיש פה איזשהו טריגר,
ועוד משהו – אני ממש מפחדת מזה שנתתי לה סטירה – זה אמור לגרום למשהו לא טוב?
לפחד מזה?

רבקה (גננת חנ"מ התנהגותי רגשי ואמא לאוצרות)
רבקה (גננת חנ"מ התנהגותי רגשי ואמא לאוצרות)
8 חודשים לפני
הגב ל  מישהי

את צריכה להיות עיקבית מאוד עם הסטירות כדי לגרום נזק:)

מירי
מירי
8 חודשים לפני

גם הבן הבכור שלי היה כזה, היום זה יותר טוב אבל עדיין בעבודה
אני חושבת שזה מעצם זה שהוא בכור ועם אופי, לקח לי זמן להבין שהוא בטוח שאני שלו ומנסה לנהל אותי, בעלי כנראה אף פעם לא איפשר לו אבל אני יותר אפשרתי
וזה פשוט עבודה עם עצמי לשכנע את עצמי קודם כל ואז להסביר לילד בצורה רגועה- שלא, את לא חייבת להיות פנויה אליו כל הזמן, להקשיב לו, להיות איתו, זה להסביר את זה ברוגע עוד פעם ועוד פעם ולא להבהל מהתגובה גם אם בהתחלה זה צרחות, מכות וכדו. אז זה -בבית שלנו לא מתנהגים ככה- לקחת אותו לחדר להרגע וכו. להסביר שאני עוד מעט אקשיב לך כרגע אני מדברת עם אבא\ בטלפון,\ כואב לי הראש, רוצה לשתות קפה בשקט וכו.
הילד צריך לעבור תהליך הפנמה וניתוק מההבנה שלו מגיל 0 כבן יחיד בהתחלה שאמא היא חפץ שלו בלבד, זה גם בתעסוקה שפחות רגיל להעסיק את עצמו ומצפה שאני יספק לו אטרקציות בשונה מהשנייה שלי שמעסיקה את עצמה וגם פה זה לשדר לו שוב ושוב שעכשו כך וכך זמן אתה משחק עד שנעשה משהו אחר…
הייתי צריכה לחזק את עצמי בלי מצפון ולהבין שזה שאני לא פנויה אליו כל הזמן זה לא אומר שאני לא אמא טובה וכו אלא מכין אותו כמבוגר בשל לחיים תקינים
וגם אם הוא מטיח בי על זה אמירות קשות וכו לא להתרגש ולהבהל
בסוף הוא אוהב אותי יותר כאמא חזקה שנותנת גבולות ולא בובה בידיים שלו

הרשמה לניוזלטר

אולי יעניין אותך גם?

אייקון של פרופיל

יויו 3- מכירה?

צפיות: 816

3 תגובות

אייקון של פרופיל

יעוץ על טיפול בטראומה

צפיות: 648

3 תגובות

אייקון של פרופיל

תיק לגן

צפיות: 586

2 תגובות

אייקון של פרופיל

זה לא נושא לדיון…

צפיות: 3126

26 תגובות

אייקון של פרופיל

חשבון נפש של סוף שנה

צפיות: 810

4 תגובות

אייקון של פרופיל

התייעצות

צפיות: 2418

18 תגובות

אייקון של פרופיל

ראש השנה לרווקה

צפיות: 528

4 תגובות

אייקון של פרופיל

ריקודי עם בירושלים המתאימים לחרדיות

צפיות: 582

2 תגובות

אייקון של פרופיל

אנחנו ככה פשוטים-אני ואלוקים

צפיות: 400

1 תגובות