הבת שלי השנייה בבית, עולה שנה הבאה לסמינר מעולה ממש , אני חוששת עבורה, היא מלאת חן ואצילית אבל עדיין ממש ילדותית גם בהתנהגות וגם בחשיבה, משום מה כל החברות שלה נראות לי ממש בוגרות לידה.
וגם היא חסרת ביטחון עצמי – איך אני יכולה לעזור לה?
אשמח לעצות מבחינת הבגרות והביטחון העצמי.
מה לדעתך יכול לתת בטחון עצמי לילדה?
אני הייתי מתייעצת עכשיו עם אשת מקצוע. בודקת אם זה משהו שעם הזמן "יעבור" והיא "תגדל" או שיש משהו עמוק יותר שכדאי לאתר עכשיו כי יש בעיות שנראות קלאסיות שלא עוברות עם הגיל למרות שהכי מפתה לחשוב שיעבור. במקומך הייתי הולכת על פסיכולוגית התפתחותית דווקא ולא קלינית. התחום של פסיכולוגיה התפתחותית בין היתר מעמיק במקום של התפתחות תואמת גיל, פסיכולוגית קלינית יתכן שתחפור ותחפש במקום הלא נכון. ממליצה מכל הלב על גוני לוין מירושלים, שכונת עין כרם, תותחית על בתחום. נסי אותה. אין לי כרגע מספר אבל חפשי באינטרנט,בטוחה שתמצאי:)
מציינת שהמורות שלה לא מבינות מה אני רוצה והן לא מרגישות את זה בכיתה .
מוסיפה שגוני מקצועית, מעולה, ועובדת עם המגזר החרדי באופן שוטף. אנחנו היינו אצלה פעם והיא עשתה עבודה מעולה ולא במיליון פגישות- כי זה לא טיפול פסיכולוגי כרגע אלא צורך בהבנה ממוקדת מה קורה כאן קודם כל.
לא נראה לי דחוף לרוץ לגוני עם לשאלה הזו, לא נראה מהשאלה שמדובר על עיכוב משמעותי או מורכבות גדולה.
יש לא מעט ילדות בגיל הזה שהן ילדותיות ביחס לחברותיהן, ממש כשם שההתפתחות הפיזית יכולה להיות בפער גדול מאחרות שוות בגיל.
(גיל 10-14 גיל ההתבגרות הראשוני)
כדאי פשוט להכניס הרבה שיח של סיבה ותוצאה בהקשר רגשי בשיח איתה, לאט לאט להרחיב את כמות הסיבות והתוצאות לאותה סיטואציה.
לדוג': למה נראה לך שאסתי לא רצתה להצטרף אליכן? אולי….. ואולי….. נראה לך משהו אחר? וכו'
בעיני כדי שההדרכות של גוני יהיו אפקטיביות באמת צריך רקע קודם בהתפתחות וחינוך,
אולי זה מגיע ממקום שאת לא סומכת עליה?
בענייך היא ילדותית, אבל בעיני הסביבה והמורות – את אומרת שלא.
אז יתכן שהיא לא כמו שאת רוצה, אבל לא עם בעיות..
לגבי ענין הבשלות והבגרות,
אם זו מורה מנוסה שאת סומכת על דבריה,
היתי מקשיבה לה.
המורה רואה את שכבת הגיל במבט רחב יותר.
התנהגות תינוקית בצורה חריגה היא דבר בולט מאד בכיתה.
לגבי ענין הבטחון עצמי, כן כדאי להשקיע בו מחשבה.
קימים חוגים של העצמה וכישורי חברה או אפשריות אחרות נוספות.
(אגב, שימי לב שאמנם הרישום כבר נסגר, אך הכניסה בפועל לסמינר היא בעוד חודשים ארוכים ומשמעותיים להתפתחות:)
דבר ראשון מה המורות שלה אומרות?
דבר שני בעיני כמעט כל הבנות בכיתות ח' ט' ולפעמים גם י' הן כאלו…
זה הדור וזה מום עובר…
זו דעתי…
מדהים שאת שמה לב ובודקת גם דברים שהמורה אומרת ש'בסדר'.
ממה שאני רואה- הרבה פעמים הורים 'עולים' על דברים, ומורות קשה להן להבחין בתוך כיתה גדולה.
נחמד להרגיע לומר שלא להילחץ.
רק לפעמים עדיף לברר ולבדוק מאשר לפספס דברים.
ללכת פעם אחת למישהי מקצועית- זאת נראית לי השתדלות סבירה ולא נקרא ממש 'להילחץ ולהיבהל' על סתם.
פשוט לקחת אחריות ולבדוק אם יש מה לעשות כדי לסייע לה או שפשוט הזמן יעשה את שלו.
בהצלחה 🙂
אני חושבת שלתת לילדה עוצמה מעצמך זה יתרום לה המון.
ללכת לקנות משהו קצת רחוק (שדורש אוטובוס ובחירה ו..)
להציע לצאת להליכה בערב עם חברה(אם מקובל אצלכם- אצלנו זה הגיל שמתחילים בו)
לצאת איתה יחד להליכה בערב, ו לקניות, ולהתיעץ על מה יותר יפה או מתאים..
לצאת מהבית ולתת לה לשמור..
לבחור לעצמה בגדים
אפילו לתת לה לפתח תחביב מסויים, וכזה שיפתח לה אפיק פרנסה נחמד (צילום, עיצוב, שירה, מחול, ציור, חשובב שהיא תבחר מה שהכי מושך אותה)
החיים משפשפים הכי טוב
(ובסוגריים ממש- יש קשר בין ההתפתחות הפיזית לרגשית-
פיזית היא התפתחה מספיק?)
כרגע בחברה, אוהבים אותה? יש לה חברות? חויות? מריבות? חיים תקינים?
בהצלחה, והכי חשוב- ברוגע
תודה רבה!
מרגישה שזו התשובה הנכונה עבורה