שלום לכן, אני רוצה לשתף, ואם יהיה למשהי עיצה טובה אז גם לשמוע אותה.
איך מתמודדים עם קנאה, קשה, ששורפת את הלב מבפנים וגורמת לתחושה שסוף העולם הגיע?
אני גרושה, כמהה כ”כ להתקדם הלאה, להתחתן, ללדת, להגיע לתחושה של התקדמות בחיים האמיתיים.
ב”ה בקריירה אני מצליחה נהדר.
אבל משו בחיים האישים לא עובד טוב (אין מה להציע טיפולים וכו' כי אני כבר שם…)
הנקודה שאני מרגישה לפעמים נשרפת מקנאה, כשאחותי לקראת ילד שני, כשחברה בגילי לקראת ילד שביעי. משו בי נשרף מבפנים. לקח לי זמן להודות שזו הגברת הנחמדת ששמה קנאה. אני כ”כ כ”כ רוצה גם!!
ולא מצליחה לפרגן, רק מתפללת כל היום שלא אעשה להן עין הרע חלילה….
אבל איך אפשר להתמודד עם הדבר הזה?
מרגישה שלא התנסחתי כ”כ בבהירות, מקווה שהייתי מובנת.
ומאוד אשמח לרעיונות איך להעיף אותה מהלב, כי הוא כבר כואב לי מידי.
יום שישי, אין לי זמן להגיב באריכות. אבל קודם כל – חיבוק והמון המון כח!
רק רוצה לומר מילה בנוגע לקנאה, חידוד חשוב מאד ששמעתי בשיעור המופלא של הרב אריה שפירא על דרך ה' (שיעור שבועי שנמסר לנשים בזום, הגעתי אליו דרך המלצה פה באתר)
מקווה שאני מדייקת בדבריו –
הוא הסביר שם בנוגע לקנאה, שצריך להבין מה נכון ומה לא נכון.
הוא אמר שאם אני רואה שיש למישהו אחר משהו שלי אין, ואני צריכה עכשיו את הדבר הזה, ולכן מתעורר לי צער, כמו: ילדים, נישואין, רווחה כלכלית וכו' – זה אנושי וזה לא נקרא קנאה בעייתית.
בטח שאני רוצה גם ילדים / נישואין / רווחה כלכלית – זה לא נקרא קנאה.
הקנאה השלילית (או הקנאה בכלל) מתחילה במקום שבו אני לא מפרגנת לשני. שבו אני רוצה שלשני לא יהיה, שבו יש לנו צרות עין – על זה צריך לעבוד, לדעת ש"אין אדם נוגע", שכל אחד יש את המסלול שלו, ושום דבר לא "על חשבוני" וכו' וכו'.
זה עבודה, וזה לא קל.
אבל לפחות שנצליח לנרמל את החלק הראשון, ולא שכל פעם שנראה משהו טוב (אמיתי) אצל השני ויהיה לנו צביטה בלב כי אנחנו רוצות גם – נרגיש אשמה.
רק ישועות ושפע!
מדהים איך שניסחת את זה
ממליצה לכל אחת להשתתף בשיעור השבועי שלו לנשים!
איך מגיעים אליו?
את גיבורה ממש ממש!!!
דבר ראשון- אין מה להתבייש, זה מאד לגיטימי! אנחנו בני אדם!
אני יכולה לתת לך עיצה קצת מורכבת- תנסי לנסח מה בדיוק גורם לך לקנאה.
יכול להיות שתצחקי עלי- מה פרוש אני רוצה ילדים..
אבל אולי יש עוד עומק בזה- את רוצה אושר, ומרגישה שלאחרים יש אותו כשיש להם ילדים וכד'
ואם כך- דבר ראשון ההגדרות נותנות יותר רוגע, דבר שני- אושר הוא הרבה פעמים דמיון. דמיון שהשני נישא על גלי אושר לא מציאותיים.
כמובן שיכול להיות שהשני מאושר, אבל לא מה שאנחנו מדמיינים…
והכי חשוב- ללמד את עצמך לתת עד כמה שאפשר את האושר לליבך, ולהאמין שאם ה' לא נתן לך עכשיו את מה שאת רוצה בו- כנראה עוד לא הגיע הזמן..
אני מקווה שלא בלבלתי אותך, בכל אופן מחזיקה לך אצבעות, הרבה כח, כל הישועות,
ותרגישי בסדר גם לקנא.
מזדהה מאד מאד:(
יכולה להגיד לך כאחת שמתמודדת עם כמה התמודדויות לא קלות בינהם רווקות שמרגישה בדיוק כמוך.
ואני אגיד משהו שאולי יבהיל חלק אבל אולי ינרמל קצת את התחושות שלך, יש לי אחות צעירה ממני בכמה שנים שהחיים שלה טובים ויפים, יש לה את כל מה שאני מבקשת לעצמי פלוס:)
ומצאתי את עצמי מקנאה באחותי קנאה כ"כ חזקה עד כדי שאני רוצה שיהיה לה רע, כן,שאני לא מסוגלת לשאת את זה שיש לה הכל, שהיא מפגישה אותי עם הכאב הנורא כל פעם מחדש בלי שיש לי אפילו במה להאחז ולומר שגם לה יש את הקשיים שלה, כי אין לה בינתיים שום קושי משמעותי.
זה היה מפחיד מאד לגלות את המקום הזה, אבל זו האמת העצובה ואם יש משהו שעזר לי יותר מהכל זה קודם כל להודות בזה בפה מלא(ממש להגיד במילים), לתת לזה את המקום ביני לבין עצמי בלי שיפוטיות,להגיד לעצמי שזה אנושי שכואב לי כ"כ וכולנו בני אדם, וחלק מהעבודה שלנו פה בעולם היא באמת עבודת המידות.
עצם ההכרה הזאת כבר מרגיעה קצת את הקנאה.
רעיונות מעשיים יותר זה עדיין אין לי לצערי…
שמעתי פעם שקנאה זה
כשיש לשני ואתה מקנא בו ולא רוצה שיהיה לו את זה.
אך אם אתה רוצה גם ,
זה לא נקרא לקנא,
זה נקרא שאתה רוצה שלך יהיה גם כזה,
וזה בסדר לבקש מה‘ ,
אני גם רוצה בעל, ילדים, רכב כמו של השכנים,
בית כמו של הגיסה, (כמובן שזה מה שאני רוצה,וחושבת שצריכה את זה ואתה יודע הכי טוב אם זה טוב לי…)
אחרת מאשר למה רק לה יש ולי אתה לא נותן, אולי תוריד להם ותתן לי …
אשה מדהימה ומודעת!
האם את חושבת שלו יצויר שלשכנה שלך היו התמודדויות כמו שלך,או לאחותך..היא לא היתה מקנאה בך?
נכון שזה נדמה כאילו שרק את מקנאה,והיא אף פעם לא היתה רוצה להתחלף עם אף אחת?
תיראי איך את מתמרמרת על עצמך שאת מקנאה,ובעצם זה הכי טבעי.הכי כואב. תדעי לך שגם לרבש"ע כואב איתך,שורף לו ,הוא בוכה איתך,והוא יכול לתת לך חיים יפים,אבל רק הוא יודע למה את סובלת,רק הוא יודע למי נכון היסורים שאת עוברת,מי מסוגלת לגדול מהם,להיבנות.
כמה יפה היא המודעות שלך,איך שאת כ"כ רוצה שיהיה לה טוב ולא תעשי לה עין הרע,כמה יפה היא התפילה שאת מתפללת על זה-חשבת פעם? ובואי נמשיך- כמה רחמים יורדים על כל עמ"יש בזכות התפילות הנאצלות שלך!כמה שפע של חסדים!
אני נזכרת ברעיון של הרבנית נוישטט ז"ל שהיתה מביאה על הפסוק "הראיני את מראיך,השמיעיני את קולך" [שיה"ש]-תראי לי מה את יודעת ומסוגלת לעשות,"כי קולך ערב,ומראיך נאוה".
על מה את מתפללת כשצר לך?-שאחותך לא תיפגע מעין הרע..
שד' ירפא את כל סוגי הכאבים,וימחה את כל סוגי הדמעות,במהרה!
תודה יקרות, כ”כ מחמם את הלב לקרוא את התגובות שלכן מוריד קצת מתחושת הלבדיות החונקת. וכן, מנרמל מאוד לדעת שיש עוד כמוני, שזה אולי לא אידאלי אבל שכיח. וכן להבין כמו שכמה כתבו פה שאולי זו בכלל לא קינאה, אלא רצון חזק פשוט וטבעי? ורק האחרים מציפים שוב את הרצון הזה..
ופתאום, אני חושבת אולי זה אפילו חיובי? רצון הרבה פעמים מוביל לעשייה, אז אולי זה טוב שהוא מתעורר דרך זה?
רק תפילה לה‘, שנזכה לעשות שליחותנו, ולשמוח במה שכן יש.
שוב תודה לכל אחת שהגיבה, קראתי הכל ואתבונן ברצינות על ההצעה לבדוק את הצורך הפנימי שמאחורה, ממש תודה. מעירכה על הזמן שהקדשתן לענות.
איזה מהממת שאת.
מדהימה