מגילת אסתר – מה אנחנו יודעות עליה?
אנחנו שומעות עליה מהגן שנה אחרי שנה, בבית ספר קיבלנו קצת הרחבה, ובתיכון כל מורה לקחה את המגילה לכיוון שאותו היא רצתה לעורר באותה שנה…
אבל הבסיס, מה אנחנו יודעות על הבסיס?
נתחיל מכמה עובדות מעניינות:
בת כמה הייתה אסתר כשנלקחה אל המלך אחשוורוש?
במגילות מתוארת נערה צעירה וחיננית (חיננית? בשלב מסוים היא הייתה ירקרוקת, וכל מה שנשאה חן בעיני אחשוורוש היה נס של ממש).
אבל צעירה וודאי לא. אסתר הייתה בת למעלה משבעים כשנלקחה אל אחשוורוש, כך שאפשר לפסול את התיאור של צעירה.
הלאה: המן.
המן מתואר במגילות שלנו כדמות מגוחכת, צרה, קטנה ומבוזה. האם כך באמת היה המן? כמה קל ללגלג על המן כזה, כמה קשה לפחד ממנו.
אולי יהיה יותר נכון אם נציג את המן כפוטין, ההמן הנוכחי שמאיים על העולם – איש עשיר מאד, חכם, מחושב, קר ושקול, ובמקרה של המן – איש שהיתה לו גם הבנה לא רק במהלכי העולם, אלא גם במהלכי הרוח.
אולי אז נצליח לחוש את האימה כשהמן כזה (פוטין) חותם עם ביידן (אחשוורוש) להשמיד את כל היהודים בכל העולם! איום הרבה יותר מבעית מאשר מה שהצליח היטלר (על אף שגם הוא איים איום בדיוק כזה ואפילו תכנן אותו בפרוטרוט).
אבל רגע,
איפה בכלל ממוקמת מגילת אסתר?
בסוף גלות בבל, את זה אנחנו יודעות, אבל איפה עם ישראל נמצא בתקופה הזאת?
מתברר שכמה שנים לפני כן עולה על הבמה העולמית כורש שמכריז את אחת ההכרזות המדהימות שהיו לעם היהודי – שנותנת ליהודים אפשרות לעלות ולבנות את בית המקדש בירושלים.
עם ישראל עולה בחלקו המועט, ומתחיל לבנות, ואז נעצרת הבניה בגלל כתב שטנה שכתבו הגויים לכורש – לפי אחת הדעות – על ידי המן ובניו.
רק אחר כך משתבץ סיפור המגילה בפנים, ובסופה – נפילתו המוחצת של המן.
ואז מתקבל אישור חדש לבניית הבית השני על ידי… דריווש השני.
מי היה דריווש השני?
הבן של… אחשוורוש ואסתר!
כשאני שמעתי את זה לראשונה (זכיתי ללמד ספר עזרא בעבר, זכות שלא הייתי מוותרת עליה, ממליצה ללמוד את הספר הזה שנותן פרספקטיבה היסטורית משמעותית מאד על תקופת המגילה ובכלל, בדברי ימי עם ישראל), הייתי המומה, בלשון המעטה.
הבן של אחשוורוש ואסתר?
כן. דריווש השני מלך על כל ממלכת פרס ומדי, והיה בנה של אסתר, מלך יהודי, והוא נתן אישור מחודש לבניית הבית.
כל זה שופך פתאום אור אחר על התקופה, על הזמן, ועל כל מאורע המגילה.
***
כולנו מגיעות לפורים עמוסות עד למעלה מהראש: פורים עושה רושם של חג קליל שלא דורש הרבה, אבל למעשה הוא מורכב מהמון פרטים: מאחרוני חלקיקי התחפושות – מכתבי התודה לגננות – משלוחי המנות המרובים – והמנה האחרונה שהבטחנו לסעודת פורים –
מיליון פרטים קטנים, חשובים ועמוסים.
בתוך כל זה, למי יש זמן להציץ במגילה? לבדוק מהו סיפור פורים? ולכן אנחנו נשארות עם אותו סיפור מהגן שלנו, או עם הסיפור שמביא הילד התורן מהגן שלו.
ובכל זאת, בתוך על הקלחת, כדאי לנסות להסתכל על המגילה במבט מחודש: לקרוא אותה שוב, להציץ טיפונת ברש"י, לנסות לתאר את הדמות של אסתר נכנסת לארמון של בהט ושש ודר וסוחרת, עם כל השפע העולמי ואוכלת רק… זירעונים.
להיבהל שוב מהמן, לחוש את המצוקה, להרחיב קצת את היריעה שלנו.
לצאת מהשטחיות, לגלות טעם עמוק יותר, לעלות טפח מעל הקרקע – ולהעביר אותו לבית שלנו, לילדים שלנו.
***
מגילת אסתר היא נס עצום בתוך בתוך חושך הגלות, נס שמורכב מהמון ניסים נסתרים, אבל גם מסתיימת לא בגאולה שלימה: אסתר עדיין נשארת בחושך – בבית אחשוורוש, ובית שני לא זוכה לאותה הארה של בית ראשון.
כמונו היום – חיות בתוך חושך של גלות, אבל עדיין זוכות (לפחות אם נפתח את העיניים) להמון ניסים גדולים בפנים…
בתפילה לאורה ושמחה וששון ויקר בגאולה השלימה בע"ה!
ולמי שרוצה לטעום עוד… ממליצה על השיעורים של הרב אריה שפירא שנתנו, לי לפחות, מבט חדש על המגילה.
