כ"ח בטבת, 5 שבועות לפני סיום חופשת לידה.
יש לי פירורי שקט אחרי הסערה. הילדים נרדמו ומוישי רגוע בסלקל. בורחת מהמקרר, שמושך אותי אליו לחפש אוכל שישתיק את המחשבות, וחוזרת פה ליומן לכתוב קצת ולפרוק מה שחושב לי בראש.
ככל שעוברים הימים אני קולטת שחופשת הלידה שחלמתי עליה – הולכת להתמוסס לי בין האצבעות. מאז שטיפלנו בלשון הקשורה ומוישי התחיל לאכול בצורה טובה ב"ה אני כבר יותר ישנה בלילה, ויותר ערנית ביום, מתחילה שוב לחשוב על עצמי ועל מה שאני רוצה מהחיים. לפני הלידה הרגשתי כל כך כבדה. בקושי זזתי, הלכתי לעבודה במשרד כי חייבים, חזרתי גמורה, והמשכורת בסוף החודש היתה פשוט מצחיקה, לעומת ההתחייבויות שיש לנו, ולמשכנתא ולכל מה שעוד צריכה משפחה עם אבא אמא וארבעה ילדים.
אבל לא היתה ברירה, אז הלכתי. יום ועוד יום, כאילו יש לי משהו אחר לעשות. כולם מדברים היום כמה קשה למצוא עבודה טובה וכמה צריך להודות שיש לך מקום קבוע ומשכורת מסודרת. נכון, תודה לה'. אבל תכלס – עם כל המקום הקבוע – לחזור לשם אחרי החופשה מבחינתי אין מצב. להתחיל נסיעות כל בוקר לקצה השני של העיר, להשכים עם הזריחה, לשלם למטפלת ולהישאר עם בקושי גרוש וחצי בסוף החודש – זה פשוט לא לעניין. היה עדיף יותר לא לעבוד ולהשאיר את מוישי בבית, לגדל אותו איתי בנחת במקום שמטפלת אחרת תתמוגג מהחיוכים שלו במקומי.
מצד שני אנחנו צריכים את הכסף! אז לחפש עבודה אחרת כשכירה ולהתחיל סאגה חדשה, כשלא בטוח בכלל ששם ישלמו לי יותר? גם זה לא בא בחשבון.
מנחם הציע שאולי הוא יתחיל לחפש איזו משרה, ללמד ילדים גמרא או לעבוד במאפיית מצות, העיקר שתהיה איזו הכנסה, אבל אני לא הסכמתי. הוא ישב וילמד!
ואז שנינו נזכרים שיש לנו עוד בייבי. אפשר לומר "תינוק מגודל" יחסית.
אני מאד טובה בעימוד, עיצוב אלבומים וגם עיצוב גרפי. כבר כמעט 9 שנים שאני מתעסקת בזה מהצד. במשפחה יודעים לבקש את זה ממני ולנדב אותי לתפקיד בכל השמחות והזמנים שצריך, וגם היו לי פה ושם לא מעט אנשים שביקשו עבודות בתשלום, והביאו גם את החברים שלהם וככה הפה-לאוזן גדל. אפשר לומר שמן הצד הייתי מרוויחה לפעמים יותר מהמשכורת במשרד… רק שזה לא היה יציב, טפטופים של לקוחות מידי פעם, לפרסם ניסיתי פעם אחת ולא ממש ראיתי תוצאות אז הרפיתי, וגם חזרתי מהעבודה כל כך גמורה, שלא באמת היה לי זמן ואנרגיות לקבל לקוחות בפרטי במינון גבוה.
אבל עכשיו כשאני חושבת על זה, למה שלא אפתח יותר את העסק שלי? יש לי אפילו לוגו שפעם הכנתי, ואנשים נהנים מהעבודה שלי. אני מסורה, אחראית, חושבת על הפרטים הקטנים ונותנת שירות מאד טוב וגם זול ונוח. למה שלא נעשה את התחום הזה מקור יציב לפרנסה קבועה?
טוב טוב, אני לא בהכרח עוזבת את העבודה, זה נראה לי דרסטי מידי. ואני מאמינה בהדרגתיות. אולי אחזור רק לחצי משרה, ובינתיים יהיה לי מרווח נשימה לפתח את העסק שלי. אבל לפחות קרן אור בקצה המנהרה.
אבל ממה אני מתלהבת? לפתח את העסק? הרי כבר פיתחתי. אני לא טיפוס שיושב וחולם. עשיתי כל מה שידעתי, ואני יודעת די הרבה, עוקבת אחרי כל מיני יועצים, קוראת מדריכים ומנסה ליישם כל טיפ שנותנים לי ברשימות תפוצה. אבל בינינו – זה לא באמת מספיק.
אם אני רוצה עסק אמיתי, אני צריכה לעשות את זה נכון.
להתחיל עכשיו קורסים לשיווק מחוץ לבית – זה לא בא בחשבון. בפרט שאני בחופשה, וכן חשוב לי לנצל את הזמן עכשיו, כשלפחות יש לנו תשלום מהביטוח לאומי על החודשים האלו ואני לא באטרף להביא כסף כאן ועכשיו.
אני גם לא מחפשת יועצת שתשב איתי לפגישות על גבי פגישות. אני רוצה לקבל שיטות, שיהיה פרקטי, ועם הכוונה מדויקת אלי, אבל שתהיה לי גמישות להקשיב או לצפות מתי שנוח לי ובזמן שלי.
חשוב לי גם שאם אני מקבלת ידע וליווי זה יהיה ממישהי משלנו. לא אחת כזו מפונפנת ומנותקת שהגיעה מאיזו חברה עולמית וניהלה מאות ואלפי עובדים. רוצה אחת שיש לה עסק נורמלי שהיא בנתה אותו בעצמה ועברה את מה שאני עוברת, שתהיה איתי בגובה העיניים שתבין גם את הבייבי שלי, ותעזור לי ולו לגדול בקצב אנושי, בצורה יציבה, ברורה ובלי לעשות דברים שנוגדים את הערכים שלי ואת הקו של הבית שלי.
אמרתי מה לא וגם מה כן. ועכשיו אני גם אצהיר שאני מגויסת לעניין בכל הכוח. אני טיפוס מעשי. וברור לי שבסוף עם כל ליווי או תוכנית שאני אקח – זה צריך לבוא ממני. להיות מחויבת, להתמיד להקשיב, לבצע משימות ותרגילים, להשתתף בכל המפגשים וליישם תכלס בעסק את הכלים שיתנו לי.
מנחם תומך במהלך. שנינו ביחד מבינים שלהמשיך ככה זה לא אופציה. ושבל תשחית על הכישרון והידע שלי – ושבהחלט יש פוטנציאל שאהפוך את הבסיס הזה לעסק מרוויח בעז"ה.
אז כשיש לי תמיכה ועידוד מצד בעלי, ואפילו ברכה מהרב שלנו, שאמר שחשוב מאד לפתח במקביל את העסק העצמאי ושתהיה לנו שפע ברכה בע"ה – אני לגמרי רגועה.
ותראה מה זה איך ה' אוהב אותי.
פתאום אני רואה את הדף הזה. ויש שם את כל המשאלות שלי.
וגם מלגה מיוחדת לנשים אחרי לידה!!!
בול! מה שאני צריכה!!!! אני חייבת להראות למנחם!
מגיע לי מזל טוב! אוטוטו נולד לי עסק
רחלי
תגובה אחת
גם אני פחות מרוצה מהעבודה שלי (אפילו שיש ימים שממש כייף לי )
יש לי נפש יצירתית וכשב שממש מגביל
כל הדברים של הלחץ אני יודעת לעשות אך אני לא מסוגלת לתפקד בלחץ ולעשות ומשמעת (עיצובי פרות ,חוגים ,וכמעט כל מה שקשור לאומנות )