הראשון – הראשון שאני בבית
הראשון לספטמבר הראשון שאני לא פותחת כיתה. – – – כן ,כן, השנה אני לא מכתפת את התיק. לא מחסירה פעימה בלב. לא מקשיבה למערכת, לא לחוצה ונדרכת. השנה אני לא פותחת שנה בעולם ההוראה. אחרי עשר שנים (!) בהם התרגשתי כאחת התלמידות ביום הראשון ללימודים; קניתי תיק חדש ויומן מורה, התדיינתי עם המנהלת מי תהיה […]
מתכוננים ל"זמן" החדש: למה אני לא מגהצת להם
והפעם כמה מילים לאימהות של בחורים בישיבות. גם לך יש בנים בישיבה גדולה? איך את/ הם עם אריזת המזוודות? וגם במשך השנה: את מכבסת להם? או שהם למדו לכבס לבד? ומי מגהץ? במשך השנים עקבתי בהערצה על אימהות שיש להם בנים בישיבה גדולה. ולא כמוני – הן למשל גיהצו לבנים שלהם את כל החולצות לפני […]
פרק 20: כמעט צפוי
"ארזתי עכשיו בגדים שלך, שיר, כדי שנוכל ללבוש אותם כשתהיי אצלנו." אמרה דיני ברכות. "עוד מעט ניסע הבי – לבית שלנו." עיניה של שיר היו עצומות. דיני התיישבה לצידן על הספה, נאבקת בתחושת אין האונים שהציפה אותה. מה עוד היא יכולה לעשות? אמא הציעה לפני כן להתייעץ עם עירית, כעו"סית יש לה מן הסתם נסיון […]
