פרק 5: לקלף את המדבקות
"צריך שמישהו מהמשפחה שלנו יגדל אותה." אבא נגס בשפתו התחתונה במין תנועה שדיני לא ראתה אף פעם, "אנחנו לא יכולים. אמרו לנו שאי אפשר. צריך מישהו צעיר יותר." יחיאל נשען על ארון הספרים. "מה עם אבא שלה?" "הוא בחוץ לארץ. הם התגרשו לפני שהילדה נולדה." המילים של אבא היו כבדות. "הוא לא רצה אותה. אי […]
זיכרון
ושוב אכאב ושוב אבכה על מה שהיה ואין ושוב אתמה ושוב אשתוק על מה שיש ואין ויצבט הלב על אדמה רוויה בדם. ואין מנחם אתמול, מחר ויום שלשום עד ובא לציון גואל.
למתבגרת שלי
בעינייך ביתי, ראיתי עולם לפעמים שקוף לפעמים – נעלם בעינייך ביתי – ראיתי הכל כמיהה אל הטוב, רצון כן לגדול; בעינייך ביתי – ראיתי גם צל, מכסה על האור, תמימותך מנצל בעינייך יקדו רגשות סוערים משחקים בליבך, סודות מספרים ואיך זה קרה שאהבתינו נסתרה ובעינייך בערה אש זרה אך כשאקשיב לליבי אקשיב לו היטב אחצוב […]
אמא עסוקה דיה
היא עובדת. תשע שעות. פלוס שעה נסיעות. היא בתפקיד ניהולי. כשצריך צלצלי. היא מעבירה סדנאות. רוב הזמן, במסעות. היא עצמאית. לא יכולה להרפות. הלקוחות לא מוכנים לחכות. ומה היא תגיד? בעוד ככה עשרים שנה. לילדה שתשאל, אמא, למה לא היית זמינה?
שרופה באש, טרופה מלבקש
אני גרה בנתיבות, וענני עשן ופיצוצים ממלאים את הימים שלנו, ובכל אופן כמה קל לשכוח לטבוע ביום יום : ( אבל עמם אנוכי בצרה… לפני שבוע סוף סוף אזרתי אומץ ויצאתי בשקט לשדות הקטל לכביש המוות. הכל זורח מלא שמש והכל ריק. כבישים מלאים בטנקים חללים ממלאים חללו של עולם מדבקות עם מילים אחרונות של […]
