אני מזמינה כל אחת לכתוב תודה.
כשמודים על הדברים הסובבים אותנו בחיינו,
הכל נראה מואר יותר, נקי יותר,
אוויר חדש נכנס…
והטוב, מבעל הטובות כולם, ממלא בהודיה ובשמחה אמיתית.
תודה,
על כל דבר שאת רוצה להודות עליו..
אפילו על ריח טוב של המרכך כביסה,
על סיפור טוב שקראת בעיתון…
אפשר גם תודה, על כאב שיש, ואולי נותן פרספקטיבה חדשה על החיים.
אתן תראו,
כמה שזה מדהים ומעורר התפעלות,
לראות על מה נשים גדלות מהחיים, מודות!!!!
מדהימות, באמת חזק ומרגש
אפשר להודות גם על מה שקשה ומדאיג
סימן שיש למי לדאוג
ואוו איזה מיוחד! כיף להודות בחופשיות, כי לפעמים אני רוצה לשת בטוב, אבל לא להוציא את העיניים… תודה להשם הטוב על הבית החם שלי, על הבעל המיוחד, על הבנים המתוקים והפעילים שלי שמוציאים ממני כל מיני דברים… על דמעות של תסכול, אושר ושמחה, על תפילה טובה שהצלחתי, על זה שהחיים שלי עמוסים בלי נשימה אבל עם המון המון שמחה!! ואוו מעלה לי דמעות בעיניים לכתוב את זה!
כ"כ כיף לקרוא רשימה כזאת,של תודות,
זה ממש מרחיב את הדעת.
לצערינו התרגלנו לקרוא על צרות ואסונות,
וזה נותן לנו פוקוס על השיגרה הברוכה,
בעצם כ"כ הרבה חסד מקיף אותנו,
וכשנתמקד בו-הוא יגדל וישפיע לנו 'עוד יותר טוב'.
אז תודה אישית לכל מי שמשתפת בטוב שבחייה,זה מאיר לכולנו.
תודה על התודות,
עושה טוב בלב:)
תודה לד' על החיים, על הבריאות, על הדעת והחכמה,
תודה על הגוף, תודה על הנשמה
תודה על הבעל ועל הילדים
תודה על הכביסות- ההרים
תודה על האוכל ועל הכלים,
תודה על הפח המתמלא בקצב,
תודה על שאין לילדים שלי קשב..
תודה על הבלאגן, שלפעמים ממש מתסכל
תודה על הקטן-גדול שבקצב משלו מתנהל…
תודה על לילות שמתעוררים בהם
וגם על הלילות שישנים
תודה שכל יומיים צריך לערוך קניות,
ולמלא את המחסנים.
תודה על ההורים, ועל האחים
תודה על האתגרים שאותי מפתחים
תודה על הפרנסה
ותודה שבזכותה זוכרים להרים עיניים למעלה
ותודה על הזכות לומר תודה!
זה שרשור שווה
אז תודה על בעל מדהים
ועל סדנא ששנתה לבעלי את ההסתכלות על החיים
ונתנה לו ולי חיים טובים ואמיתיים יותר (אצל אוהד בירנבאום)
ושה' שמע לתפילתי והעלה אותו לדרגה רוחנית גבוהה יותר
(אפילו שזה דרך ברסלב שזה מאוד קשה לי כי אני אשכנזיה מבטן וחונכתי אצל אבא יקה שחסידות זה דבר מסוכן בגלל החכם צבי וזילזול אצל חמי וחמותי שלי קשה להתמודד איתו)
ושיש לי את העלונים החינוך של הר' יואל ראטא שנותן לי כח להמשיך לעבוד עם ילדים
על ילדים מתוקים וחברותיים
שהבן שלי נהנה בלימודי קודש
ומספר בצורה מרתקת את מה שלמד
על ילד שובב מלא חיות שבזכות כיבוד הורים אין מי שלא רוצה לאכול אותו (קראנו לו שם של סבא שאף אחד לא רצה לקרא -עמנואל – מני)
על הורים שמשתדלים לתמוך
על שאנחנו גרים רחוק מהמשפחה כך ניתן לשמור יותר על פך השמן הטהור
ועל זה שה' נתן לי את הדבר המדהים הזה של לקבל את בעלי כמו שהוא
ולתת לו את הספייס שהוא צריך
ואת הדחיפה במקומות הנכונים
(ללכת להתפלל בכל בתי הכנסת ולקבל מכל ת"ח שנותן לו רוחנית מר' מיילך בידרמן והלאה)
אהד טננבאום לא?
מסכימה עם כל מילה
מדהים.
עכשיו להתחיל להודות גם על מה שנראה בעינינו שלילי?
או שנשאיר ככה… ?
תודה על שלא נגמר החלב,
כשבאתי לשתות קפה אחרי יום קשה.
תודה על חברה שבאה הערב
להפיג את הבדידות..
תודה שמצאתי משהו שחיפשתי הרבה זמן.
אני מוצאת את עצמי הולכת וחושבת,
על מה ההיתי מודה עם ההיתי יושבת לעשות רשימה..
דברים קטנים של החיים….
תודה שקיבלתי השתלת כליה ואני יכולה לשתות מלא מלא בלי הגבלה
איזה שירשור מרגש!
תודה לה' שיהודייה זכתה לקבל כליה ולשתות!
תודה על הנשים האלו!!!
תודה על החיים במתנה
כל יום ויום-תודה!
אילו פינו מלא שירה כים ….
הבטחתי לפרסם…ואני חושבת שהפורום הזה הוא במה טובה …
בשבת לפני כשבוע נתקפתי בכאבים עזים בלתי נסבלים
והיות ואני במצב מיוחד הגעתי למיון נשים במוצאי שבת
הרופאה לא ראתה סיבה לכאב ושחררה אותי
אך כיוון שהכאבים לא פסקו פניתי לרופאת משפחה (ביום שלישי)
שאבחנה פריצת דיסק היות וכך לקחתי משככי כאבים שלא עבדו
לכן התקשרתי לייעוץ רפואי לברר על משככי כאבים חזקים יותר שאוכל לקחת במצבי
האחות חקרה אותי למה ? וכשתיארתי לה הפנתה אותי מיידית ובדחיפות למיון כללי
שם מצאו אבן בכליה אך בגלל המצב פחדו לנתח והייתה התייעצות של כלל הצוות בבוקר יום רביעי והוחלט על ניתוח
קצת חששתי בעיקר שידעתי שאשאר יום נוסף ויש לי 6 ילדים בבית
פניתי לרבש"ע ואמרתי
אבא אני יודעת שלא מגיע לי כלום להפך בעוונותי מגיע לי ייסורים
אבל גם אם נגזר עלי לעבור ניתוח וייסורים אני מבקשת חנינה
מבקשת מתנת חינם…
לא בגלל שמגיע לי אלא בגלל שאתה אוהב אותי…
לא בגלל שמגיע לי אלא בגלל האהבה שלי אליך…
וביקשתי שד יקח את הכאב והעוגמת נפש עד כה שלי וש בעלי ושהכל יהיה טוב
ושאני לא אעשה ניתוח ובכל זאת יפעל מה שהיה צריך…
וכך הרגשתי שאני בידיים של אבא טוב ואוהב
כל הבוקר אני בצום מתפללת ושרה מזמור לתודה
מתפללת ושרה ד יתברך תמיד אוהב אותי ואני לא אצטרך לעשות ניתוח
וכן ד ית …. ואני משתחררת היום הביתה …
התחזקתי באמונה, ביטחון ותקווה …בצורה חזקה ביותר
עבדתי על המחשבה שהקבה כל יכול אוהב אותי והאבן תצא לבד …
קיבלתי על עצמי להשתדל להתפלל תפילה אחת לפחות ביום (עקב טרדות נשים לא תמיד מקפידה) והבטחתי שאקבל משהו נוסף כשאהיה עם שיקול דעת
בעלי במקביל קיבל על עצמו לתרום ובכולל התפללו לרפואתי
כל מי שדיבר איתי ביקשתי שהתפללו עלי …
האחות שאלה אותי מה החלטתי לגבי הניתוח אמרתי לה אני מקווה שהאבן תצא לבד ..
היא צחקה ואמרה שזה לא כל כך מהר אנשים מחכים חודשים…
המנתח בא לדבר איתי ואני מסבירה לו שההרגשה הוטבה הכאבים פסקו
הוא שולח אותי לצילום ו…
האבן לא נצפתה ….תוך שעה אני מחוץ לבית חולים בדרך לילדים..
אין אנחנו מספיקין להודות….אין מילים בעולם שיתארו את האושר את ההודיה
את קרבת אלוקים לי טוב
כל איבר ואיבר בגופי פשוט מודה – בבחינת כל עצמותי תאמרנה
מי כמוך… ד'
תודה ד על כל החסדים והטובות שעשית ועושה בכל יום תמיד
חסד ד עלי גם שבמוצש הרופאה לא ראתה סיבה לכאב כך היו לאבן מספר ימים לצאת ..
וכן שהאחות שמה לי לוק בדקירה אחת
ושהיה לי חדר טוב רק עם נשים …בלי בני דודים…
וואו ריגשת אותי
עלו לי דמעות
כמה טוב ד
רק בריאות תמיד
הודו ד' כי טוב!
שימחת