גננת מחפשת את עצמה

נעים מאד, אני שרי שטרן, מומחית במיקוד וקידום נשים לתעסוקה איכותית ומהנה,

במדור שלפנינו אביא סיפורים אותנטיים, של נשים כמוך וכמוני, (כמובן בטשטוש פרטים)

שהבינו שכשאמא יהודייה שמחה ומסופקת ממה שהיא עושה – כל הבית שלה מרוויח 

ובאומץ, יצאו לדרך חדשה.

מוזמנת לצלול איתי כבר לסיפור הראשון : )

רותי, שם בדוי לדמות אמיתית, התקשרה אלי וספרה שכבר שנתיים היא עוקבת אחרי,

והנה הגיע היום הגדול… היא רוצה לקבוע פגישה.

בפגישה הבנתי מרותי שהיא ממש חסרת ביטחון לגבי הסיכויים שלה להשתלב בעבודה שהיא תהנה בה.

היא מגיעה ממשפחה בה התחום הלשוני חזק מאד, היא דוברת אנגלית ועברית,

ולמדה התמחות אנגלית כדי להיכנס לעולם ההוראה,

ואז – חלום חייה יתגשם והיא תהיה מורה, עדיף להיסטוריה ועדיף בתיכון,

התלמידות יקשיבו מרותקות והיא תלמד, תשפיע, תוביל, 

היא מוכנה גם קודש, אפילו שיעורי בית יהודי בו' סמינר.

אבל, המנהלת של ביה"ס בו החלה את קריירת ההוראה שלה,

קפצה על ההתמחות שהיא למדה ונתנה לה מילוי מקום רק באנגלית, 

המשמעת הייתה קשה מאד, והסיפוק בהתאם… רותי בקושי הצליחה להעביר שיעורים, וחזרה הביתה בדרך כלל בוכה…

לאחר תקופה הם עברו דירה ליישוב מתפתח, לא היו הרבה אופציות, והיא מצאה את עצמה גננת בחיידר, מטפלת במעון, מ"מ למזכירה בבית הספר ועוד.

רותי הרגישה כלבויניקית וכלום לא סיפק אותה…

בחסדי ד' הם עברו דירה לעיר במרכז הארץ, שם אופציות התעסוקה היו רחבות יותר,

היא התחילה לעבוד כסייעת בגן, אבל ידעה מהרגע הראשון שזה לא זה.

אחרי כמה שבועות של גזירת דפים צבעוניים,

שטיפת רצפות ותחושה שהיא אפס : ( (בחוויה שלה, כמובן) – היא נשברה. 

גמורה כבר מהעבודות המזדמנות ומה שהכי שבר אותה, זה שלא נשאר לה סבלנות לילדים שלה.

היא רק חיכתה שהם ילכו לישון ויניחו לה לנפשה, ורע לה עם זה מאד מאד. 

התהליך של רותי היה מרתק.

היא גילתה בעצמה את עצמה, את המוטיבציות, הכישורים, הצרכים התעסוקתיים שלה,

הבינה עד כמה השפעה הייתה גורם קריטי בתעסוקה אצלה, וכמה הוא היה חסר.

המיקוד הוביל אותה לכמה אופציות, שיקחו בחשבון את החוזקות שלה – שפות, הוראה והנחיה, שימוש בתקשורת בין אישית.

בתחילה רותי חשבה על פתיחת חוגי אנגלית לבנות, חוגי פטפטת, קידום מקצועי, שיעורי עזר פרטניים ועוד,

ככל שבדקה מול השיקולים הבינה שהאופציה לא מתאימה לה כרגע, עבודה בשעות אחה"צ וערב, עצמאות… ושוב – היא  כמעט נפלה לדכדוך.

היא עברה לבדוק את אופציות ההתפתחות בתחום שהיא מכירה מהזווית הכי מתחילה שלו – עולם הגננות.

תוך כדי חקר שוק על תפקיד הגננת – המשמעותי, המוביל והמשפיע כל כך,

היא קבלה הצעה ממנהלת הרשת לקחת מ"מ של 3 חודשים כגננת בגיל 3.

היא נדהמה מההשגחה והתחילה לעבוד, מאז – אורו עיניה!

היא אהבה את הילדות והן החזירו לה אהבה, היא קמה שמחה, אחראית, משפיעה,

חזרה עם אור בעיניים לילדים המתוקים שלה…

היא לא האמינה לעצמה כשאמרה לי מאושרת, שבעלה פשוט לא מכיר אותה : )

בתוכנית לטווח הארוך רותי מתכננת ללמוד הלאה,

ללמוד ולהוציא סדרת ספרים טיפוליים-התנהגותיים/רגשיים לפעוטות וילדים קטנים,

היא מאמינה שבעתיד היא גם תרצה על התחום, ואולי תהיה מד"פית לגננות צעירות אותן היא תחנוך.

לשנה הבאה, אם שאלתן, כבר מחכה לה תקן ב"ה : )

שימי לב, הסיפור הזה, כמו רבים שיסופרו כאן בע"ה, הוא לא סיפור קסם.

רותי עברה דרך חתחתים עד שמצאה את המקום שלה,

אבל הוא סיפור על אישה שלא ויתרה על הזכות שלה ללכת לעבודה בשמחה.

כל אחת יכולה.

שרי שטרן היא מומחית למיקוד וקידום נשים לתעסוקה איכותית ומותאמת כישורים, ומנחת קבוצות קידום אישי.

לפרטים : 0504183482