שלום לכולן
אני מהמגזר הספרדי
אבל מתעסקת עם שידועים מכל להמגזרים…
אני מנסה להבין איך לא לשקר בשידוך
ומצד שני להנמיך להבות בנושא גיל או גובה…
29.5 לא בא בחשבון
29 כן
מעל 30 לא
מתחת כן
עובדת בתכנות כן
מחפשת עבודה לא
1.80 כן
1.78 לא
כאילו איפה הגבול עובר בן הרצון למציאות.
אנשים רוצים את הכל אבל לא מתפשרים על כלום
מתסכל אותי
שאני בגיל 19 שמעתי הכככככככככלללללללל
גם בעלי תשובה
כל העדות
גם גבוהים גם נמוכים
וכככן גם שמנים…
אמרתי לעצמי אני שומעת אני אחליט אם מתאים או לא
היום בחורה בת +35!!!!
רוצה אברך!!!
אבל תסבירי לה שהרבה מהנשואים בגיל 30 כבר יוצאים לעבודה חלקית
כאילו איפה ההיגיון כשאת אומרת למישהי הוא בן 30 וחודש אז היא מורידה
כאילו שנה שעברה היית שומעת אותו והיום לא??
יותר מזה דיברתי עם אמא היא אומרת לי…אה היא גדולה ממנו ב7 חודשים ??? אין לך מישהי יותר צעירה???
אבל הילד שלך עם נתונים לא משהו
נמוך לא להיט
אז אולי תקשיבי לפחות להצעה???
לא מתאים תורידי אבל תתני תחושה טובה
הם באים בביקורת כאילו מוכרים להם חתול בשק
כאילו מחפשים פגמים ישר
אני רוצה לצעוק!!!
תתעוררו!!!
יש דברים מהותיים שלא צריך להתפשר
כן.
צריך להתחבר למראה
אבל!!!
עדיף לדעת שאתה מתפשר על גובה כסף או חצי עובד חצי לומד
עם טלפון כשר בלבד!!!
העיקר שתקימו בית!!!
די להסתכל על הטפל!!!
להתמקד במידות ביראת שמים!!
כואב לי בלב
אני בת 35
יש לי יותר מחצי
מהמחזור לא נשואות!!
ולא
הן לא שומעות גרושים או אלמנים
אפילו אם הם כהן שלא יכול גרושה…
תיבדקי!!! אולי זה מתאים!!
מה זה המשפט הזה
"אני לא לוקח מרוקאית? פרסית? תימניה?
והבחורים רוצים מידות מדויקות של בגדים…
תסבירי להם שלרוב תוך שנה הכל משתנה..
צריך לקום ולצעוק את זה בסמינרים
בישיבות
ללמד שהחיים לא תוכנית כבקשתך
ולפחות לשמוע לתת יחס נורמלי למי שהיצע את ההצעה
זה פשוט שורף הלב!!!
{ועוד לא דיברתי על הסכומים שמבטיחים אצל מגזרים מסוימים
שיש לי שכנים עם 7 בנות מוצלחות אחת אחת בגילאי 36 ומטה…
שלא
לא הצליחו להתחתן
כי לאבא אין מספיק כסף!!!
אשמח לשמוע מה דעתכן ואיך אפשר להציל את המצב!!!
אני חושבת שהבעיה המאוד גדולה שכל אחד שרואה רווק/ה, או גרוש/ה חושב שהוא יודע למה הוא לא מתחתן, מאיפה אנשים יודעים חשבונות שמים???
במקום להטיף לנו מוסר ולהאשים אותנו, תקשיבו לנו, למי שאנחנו, למה שאנחנו מחפשים.
לומר לרווקה- לא חבל על כל יום שעובר, האם את לא רוצה משפחה וילדים? זה הונאת דברים מדאורייתא!! רווקות היא ניסיון ממושך וקשה, מותר להבין שמדובר במצב רגיש ולהיות קצת יותר אמפטיים וקשובים.
ותודה לכל השדכנים/שכניות שלא מתייאשים ומתקשרים, ומנסים שוב ושוב!!! השם ישלם לכם בכפל כפליים!!
כ"כ איתך,
נפגשתי עם כמה וכמה בחורים ..
ואמרתי לעצמי "אמאלה!" זה כ"כ לא קשור 🙁
ולא שלא ביררו,
אבא שלי מגיע כמעט עד מ"ר,
אבל כך נגזר.
והמשפט הכי מטופש לומר " נו– תתחתי כבר",
באמת (?)
תודה שאמרת!!!
לא הייתי רוצה בלי שתגידי לי…
ואם יש לי סיבה,
אז מה את מוסיפה מלח על הפצעים???
מאד מעניין להבין הפער בין השדכנים למשודכים
תמיד עולה השאלה הזאת מצד השדכנים
למה אתם בוררים על דברים כל כך לא משמעותיים
והמשודכים: מה אתם מבינים בכלל כמה כואב לנו
כאילו מה, בחור שלא מסכים מעל מידה X בבגדים
זה סתם תחפושת ובאמת יש סיבה מהותית אחרת?
או שהבחור חושב שזה ערך עליון בחיים וסתם שדכנים מנסים לדחוף אותו בכח???
התחתנתי בגיל יחסית מאוחר וספגתי לא מעט את התיוג של "בררנית שמחפשת משהו שלא קיים".
אחד הדברים שהכי כאבו לי היה חוסר הלגיטימציה סביב נושא המראה של הבחור. זה נושא שכמעט "אסור" לבחורה להגיד שהוא מפריע לה (אולי זה באמת פחות נפוץ, אבל אצלי זה היה פקטור משמעותי, מה לעשות?), וברגע שהייתי כנה, נתקלתי בפרצופים עקומים או במשפטים כמו "אחרי החתונה זה לא משנה" ו…"העיקר הפנימיות", שאגב-זה לא סותר. רציתי גם וגם, אסור לי?
זה פשוט הזוי. הרי אני זו שאמורה לחיות עם האדם הזה, למה שמישהו אחר יחליט עבורי מה נכון ונעים לי ומה לא?
אני זוכרת שהציעו לי בחור ש'על הנייר' היה מעולה: ירא שמיים, מתמיד, חביבו של ראש הישיבה, אבל בפגישה המראה שלו פשוט היה מוזר בעיניי. כשסירבתי, החברה השדכנית הייתה בטוחה שירדתי מהפסים. זה פגע בי. הרגשתי שלא נותנים מקום לרצונות (הלא פוטוגניים) שלי, אלא מנסים לנהל לי את החיים מרוב נסיון וחכמת חיים עשירה.
לא הייתי על שום עץ גבוה. כשפגשתי את בעלי, התארסנו תוך ארבע פגישות. זה פשוט היה "זה".
בנוסף, רציתי בחור שלומד ולא עובד, אבל במציאות, למצוא בחור מבוגר יותר שעוד לומד, זה לא נשמע הגיוני. והיו כאלו שדווקא ניסו להוריד אותי מזה, ופתחתי את הראש-מודה. אבל גם התפללתי כי זה מה שרציתי, וברוך ה' בעלי עד היום אברך שמוסר נפש על התורה.
אני לא אומרת את זה ככלל גורף, וייעוץ הוא תמיד דבר חשוב, אבל מי שמרגישה בסיטואציה הזו- חשוב שתדע שהיא צריכה רק אחד. לפעמים הביטחון העצמי שלנו והתפילה הם המצפן הכי מדויק, גם כשהסביבה בטוחה שאנחנו "טועות".
ואליכן השדכניות היקרות שעושות עבודת קודש: דווקא בגלל האחריות הגדולה והרצון הטוב שלכן לעזור, חשוב לזכור שלפעמים "נקודה קטנה" או "שטותית" בעיני המתבונן מהצד, היא עולם מלא עבור הבחורה שעומדת שם. כשנותנים מקום גם לתחושות האלו, בלי שיפוטיות, אתן עוזרות לבנות בית מתוך שלמות ושמחה אמיתית.
כי יש דברים שבאמת רווקה לא רואה את החיים מזוית של נשואה.
גם אם היא נורא חכמה ומבינה
מציאות מה שרואים מכאן לא רואים משם..
ובאמת יש דברים אחרים שחשובים בשידוך…
ולשמוע בחורה מבוגרת שלא מסכימה רק בגלל נקודות חיצוניות במראה
ועוד שהיא לא מסכימה לשמוע על זה ולחשוב שוב
זה מרגיש שהיא לא רוצה להתחתן כי זה קצת מנותק…
אין שום בעיה שבחורה רוצה גם וגם אבל בגילאים היותר מבוגרים צריך לחשוב שוב אולי זה כבר לא רלוונטי…..
ולמה אפשר להגדיל ראש ולהסכים לקחת עובד ואי אפשר להסכים לקחת נקודות שמפריעות במראה?
התגובה שלך היא בדיוק הוכחה למה שכתבתי: הניסיון להפקיע מהבחורה את הזכות להרגיש, ולנהל אותה ממרומי 'מבט הנשואה'.
מה בדיוק את רואה 'משם'? זו התנשאות במסווה של דאגה. הראייה שלי לא השתנתה אחרי החתונה- היא רק התחדדה.
זה לא מנותק או ילדותי לרצות להימשך לאדם שאת הולכת להקים איתו בית! מנותק זה לחשוב שבגיל מסוים חוש הטעם פשוט מתנוון.
הצורך בנשיאת חן, הוא הכרחי, וזה שאני נשואה היום לא גרם לי לשכוח את זה, להפך, זה רק הוכיח לי כמה צדקתי.
ההשוואה שלך בין 'להגדיל ראש' לגבי בחור עובד לבין התפשרות על מראה היא כשל לוגי. כשהגדלתי ראש לגבי בחור עובד, זו הייתה הכרה מפוכחת במציאות: אם בסטטיסטיקה של הגיל שלי אין כמעט בחורי ישיבה, אז נאלצתי להיפרד מהחלום (בצער רב, אגב) ולהבין שגם בחור עובד קובע עיתים לתורה. זו גמישות במחשבה מול נתוני השוק.
אבל לגבי מראה? מה בדיוק הטיעון כאן? שבגיל מבוגר נגמרו האנשים שנראים טוב? שכל מי שעבר את גיל 25 הופך אוטומטית למישהו שאי אפשר להסתכל עליו? זה הרי אבסורד.
צר לי, אבל המחשבה שרווקה מבוגרת צריכה לאבד את הטעם האישי שלה כתנאי לקבלת כרטיס כניסה למועדון הנשואות, היא לא הגיונית משום כיוון. אני לא חיפשתי אישור ממי שרואה את החיים 'משם', חיפשתי לבנות בית שטוב לי לחיות בו. ברוך ה' שמצאתי אותו, למרות כל הלחצים מסביב
אולי לא הבנתי אותך נכון
אז סתם לחדד לעצמי
אם בחורה בת X יודעת שכרגע צריכה להתפשר על משהו
או עובד או מראה חיצוני פחות מרשים
אני מניחה שסולם נערכים שלה אומר על מה להתפשר
וזה לא כורח המציאות
אני לא חושבת שהכוונה היא שהיא רצתה דווקא בלונדיני עם עיניים כחולות. היא פשוט רצתה מישהו שהמראה החיצוני שלו נעים לה (ספציפית לה! יכול להיות שבעיני אחרים הוא מכוער…)
וכמו שהיא מכנה את זה "נשיאת חן" – וזה קריטי בכל גיל!
בנוגע לבחור שרק לומד מגיל מסוים זה כמעט לא קיים, פשוט צריך להיות ריאליים.
אני חושבת שהמונח 'להתפשר' פשוט לא מתאים כאן. כמו ששמעתי את הרב דיאמנט בעבר שאמר משהו כמו: 'כשמתפשרים, קמים בבוקר ואומרים: בוקר טוב, פשרה שלי'. זוגיות היא לא מוצר שקונים בהנחה בגלל נתוני השוק.
זה לא עניין של סולם ערכים לדעתי, אלא של נשיאת חן, שהיא תנאי הכרחי. מה שנתפס כקטנוני בעיני המתבונן (השדכניות למיניהן), יכול להיות עולם מלא עבור הבחורה, וזו זכותה.
הדבר הכי גרוע זה להתפשר על מראה בנישואים ולא אני אמרתי את זה אלא גדולים וטובים ממני
כי יש דברים שפשוט אי אפשר להסתדר איתם, כמו מראה שלא מוצא חן.
אני רווקה האזור ה-27, מוכנה להתפשר על עדה, משפחה, אלמן וגם גרוש, אבל לא מסוגלת להתחתן עם אדם שהמראה שלו דוחה אותי, זה פשוט בלתי אפשרי.
וזה שנשמות טובות מסביב אומרות שמראה חיצוני זה פרט שולי יותר ממידות ויראת שמים, בודאי שזה נכון, אבל עדין, אין אפשרות להתחתן עם אדם שהמראה שלו צורם לך מאד.
כל רווקה צריכה לשבת עם רשימת הדרישות שלה ולחשוב על מה היא יכולה להתפשר, ודבר שלאחת הוא לא נורא, לשניה יכול לעלות במחיר החיים שלה אחרי הנישואין.
את צודקת!! כל כך מזדהה… מאחלת לך למצוא את זיווגך במהרה ושלא יהיו לך שום ספקות ושום עכבות!
כולן פה חידשתן לי, תודה
מה עם על כל פשעים תכסה אהבה וכו?
וגם יש נשיאת חן (לא דוחה) ויש אם הוא נראה מיליון דולר…
אולי לזה התכונתי
לגבי על כל פשעים תכסה אהבה- זה נכון ששיחה טובה בפגישה יכולה להוסיף חן, ויכול להיות שאצל חלק מהבחורות הפנימיות של הבחור באמת מצליחה לפצות על המראה וליצור חיבור.
אבל הנקודה היא שאין כאן נוסחה אחידה. נשיאת חן היא עניין סובייקטיבי לגמרי: מה שבעיני אחת הוא מיליון דולר, בעיני השנייה הוא לא, ומה שאחת מצליחה לגשר עליו בעזרת שיחה זורמת- לאחרת יכול להיות לאו מוחלט.
אם מישהי מרגישה שהמראה צורם לה מידי, היא לא צריכה להרגיש אשמה שהיא לא מצליחה לגשר על זה; היא פשוט צריכה להבין שהמנגנון שלה עובד אחרת, וזה לגיטימי לגמרי. זה מה שבאתי להציף כאן (וזו רק דוגמה כאמור ל"בררנות שלה"…)
לא קראתי הכל רק חייבת להגיד-משפחה עם בנות מגיל 36 ומטה שלא נשואות כי אין כסף זה לא נכון-מניסיון, בגילאים הקצת יותר מבוגרים כסף הרבה פחות משמעותי-הרבה פעמים הם מתרצים תצמם בכסף בשביל לא להסתכל למציאות בעיניים
במיוחד שבחורה בת 36 שעובדת מגיל 20 מגיעה להון עצמי ענק ב-16 שנות עבודה,
ובגילים האלו כסף בכלל לא משהו שמדברים עליו,
זה לא שידוכים של בני עשרים,
זה באמת לא פשוט.
יש לי חברה שאני מנסה כבר המון זמן להציע לה שידוכים,
והדברים שהיא מורידה עליהם זה לדוגמה שלחתי לה תמונה רחוקה עם הרבה חברים כי זה מה שהיה לי והיא התעמקה ואמרה-
נראה לי יש לו חצ'קון…
ולמה הוא לובש חליפה אפורה? זה לא מוזר?
עזבי תורידי. תחפשי משהו אחר.
וזה עצוב לי,
ואני מנסה להבין,
אולי יש לה איזה בעיה באמת?
אולי זה פוגע בה שאני ממשיכה להציע כשהיא יודעת שזה לא הכיוון?
איך אפשר לדעת??
חשבתי לנסות לדחוק אותה ולומר לה שדבר ראשון תלך להיפגש, ואם ההורים שלה לא מסכימים לפני שהם מבררים היטב וכולי,
שתדרוש דבר ראשון פגישה.
אחר כך נראה.
היא כבר בת 27! ונפגשה עם בחור אחד בנתיים!
במי הבעיה,
בהורים, או בבחורה, או שיש בעיה אמיתית מאחורי זה?
ומשידוך לשידוך המוטיבציה שלי יורדת להציע…
יכול להיות שיש מאחורי זה בעיה אמיתית שאת לא מודעת אליה, יכולה להיות אפילו בעיה רפואית שלא נעים לה לספר ולכן זה נראה מבחוץ כאילו היא מורידה על כל דבר…
אפשר לפתור את הדיון בהנחה שכל אחת ואחד מהשדכנים\ות והנשואים\ות יכלו להיות באותו מצב… גם רווקים חשבו בגיל 20 שהם יתחתנו בצ'יק ומקסימום יתפשרו קצת אם מגיעים לגיל XYZ וגם הם ידעו להטיף בעניין… זה פשוט מאד קל להגיד את כל הדברים החכמים כשזה לא הבעיות שלך שאתה תצטרך להתמודד איתם ביום שלאחר החתונה.
אבל הראיה היא שרווקים גם הם בגיל 20 דברו אחרת עד שחוו והבינו מקרוב למה זה לא עובד…
והראיה היא שהרווקים חושבים אחרת מהנשואים בעניין זה ומורכב להם. וכנראה שהם לא נוצקו מחומר שונה, כולם בשר ודם. אז אפשר להניח שאותם נשואים אם לא בפוקס היה מגיע אליהם השידוך הרצוי והמצוי היו נתקעים.. ומסתבכים.. וכו וכו
מציעה לזכור את זה…… לכל מי שבגלל שבנקודה הזו בחיים הלך לו ומרשה לעצמו להגיד דברי "חוכמה" שכל ילד מבין בשכל………… אבל מורכבים יותר שמגיעים לחיים….
הרבה אנשים יודעים גם להגיד הרבה דברים על זוגיות………. הרבה עיצות חוכמה .. או על למה לא חייבים להתגרש………. אבל כל אחד והסיפורים שלו מבין טוב את החיים…..
אבל את הקשיים של הנשואים לא רואים בראש כל חוצות וכל רווק מזדמן יכול לתת מעיצותיו… זה כל ההבדל 🙂
ובואו נדבר על זה שיש כאלו שמצאו מה שרצו בסוף. ואז מה? מה יש לסביבה להגיד? טוב שהוא לא התפשר לפני… שהוא כן חיכה. זהו. שצריך להיות נביא בשביל לדעת מה מחכה לך ולפי זה לפעול.
מאחלת לכל הרווקים והרווקות למצוא בקרוב את הזיווג שישמחו בו וירגישו ויחשבו שרצו אותו מלכתחילה או בזמן הנכון להם (בואו לא נשכח שיש עוד כמה דברים חוץ מלהתחתן שזה אנחנו כמובן הכי רוצים….. אבל יש עוד. ויש אנשים שרק בגיל 50 מגיעים לקצת לממש את עצמם או להשקיע בעצמם או להרגיש שלא עשו כלום בחיים כי מגיל 20 היו בילדים-בית-עבודה אז אם זה קורה הפוך מי אמר שזה כזה רע? כי החברה החליטה? אל תדאגו לרווקים…. גם הם יתחתנו בסוף…. בנתיים הם עושים מלא דברים חשובים)
בעה. מאחלת גם לעצמי בתוכם 🙂 מוזמנים לאחל גם…. אולי זה יעזור
בקרוב ממש
מאחלת לך מכל הלב
יש בקו של האיש המאושרת באמת שיחה בנושא יש סדנא לרווקותמשהו חינמי ממליצה
מה המספר של הקו?