אני שונאת לנקות לפסח, לא אוהבת לשפשף-נהנית שנקי אבל לא נהנית מהדרך,
כל שנה אני דוחה את הניקיון עד שאין ברירה, עושה את המינימום ועדיין עצבנית,
מעצבן אותי לשמוע את הנשים שמספרות כמה הם אוהבות לנקות וכמה כיף להם-לא אוהבת!
איך לעבור את התקופה הזו במינמום עצבים? עזרה אני לא יכולה לאפשר לעצמי השנה



היו שנים שהתחלתי לנקות רק אחרי שבת הגדול בשבת הייתי מארחת את ההורים שלי ששם הכל כבר היה נקי…
אופה חלות סלטים וכל מטעמים….
אבל לילדים זה היה די מבאס כי הגננות/המורות היו מדברות על אמא שמתחילה לנקות לפסח אבל אני אמא שלהן- התחלתי קניות לפסח את כל הקניות הייתי עושה ברוגע בלי לחץ של הרגע האחרון ואת הנקיונות משאירה לשבוע האחרון מתחילה מהמטבח וממשיכה לסלון ואח"כ החדרים מה שמספיקים…
השנה הילדים ממש התחננו שנתחיל אז התחלתי שבוע קודם ואני שרגילה להתחיל מהמטבח התחלתי איתו כך ששבוע וחצי קודם הוא כבר היה נקי
עברנו לאכול בסלון במוצאי שבת הגדול הם ממש רצו להשתתף בנקיונות וניקו את כל הכסאות -בהשגחת בעלי(שזה ב"ה נס בפני עצמו כי זה לא משהו שהוא עושה…)
וביום ראשון כבר סיימנו את כל הבגדול ואז היה זמן לכל הדברים הקטנים של הרגע האחרון
אבל!!!!! הכי אני שמחה שזה נשאר ברוגע ואם אחד הילדים צעק "חמץ" או משהו בסגנון אמרתי לו אם משהו צריך לצעוק זה אני…. ואם אני לא עושה את זה אין שום צורך בממלא מקום… כמובן שהכל ברוח טובה ונעימה
כי מטרתי היא שעוד 20 שנה יהיה צפיה מתוקה לחג הכי נעים בשנה!!!!!!
תסבירי לי איך מנקים את כל הבית בארבעה ימים? (וזה בהנחה שפסח בסוף שבוע…)
רק מקרר והכשרת השיש לוקח כמה שעות טובות!
וכיסאות בסלון, ספות, מזווה במטבח, מגירות וארונות במטבח וגם בחדרים יש בהחלט מקומות שילדים יכולים להכניס לשם חמץ ממש (ואני אחת שמשתדלת מאד שהילדים יאכלו רק במטבח) – כל זה לא לוקח ארבעה ימים!
ואת לא צריכה להכין כלום לפסח עצמו? אפילו אם בליל הסדר את לא בבית. מה עם עוגות / עוגיות? מנות אחרונות לשאר החג? בשר? הכניסה למטבח פסח גם דורשת היערכות…
ואגב, אני אחת שמתארגנת הרבה זמן מראש – ועדיין – ערב פסח הוא כיף גדול אצלינו, גם אצל הקטנים…
קחי בדיוק את הרשימה הזו
ולכי לבעלך
הוא ימחק חצי לפחות
כיסאות למשל, מה שלא עלול ליפול בפסח – מה הבעיה בו?
לכאורה מספיק לנער, להעביר שואב אבק בפינות. מקסימום 20 דקות כל הכסאות יחד
ארונות מטבח – להוציא הכל, למיין חמץ לא חמץ , להחזיר את השאר ולסגור לפסח, שעתיים כל הארונות (יש לי ארון כתר לפסח, ומנקה את המקרר מקפיא היטב. כל השאר סגור)
כל הבישולים – אחרי חג ראשון.
ביום של שריפת חמץ מבשלת לחג הראשון.
יש כמה הלכות שאנחנו לא מכירות (או מעדיפות שלא להכיר..)
כמו חמץ בגודל של פחות מכזית, חמץ שלא ראוי לאכילה
לא רוצה לכתוב מותר אסור, רק כותבת לך – תבדקי.
לא מסכימה…
נכון, יש הרבה דברים שאני מנקה בבית בנחת כי פסח הוא בדיוק ההזדמנות שלי לעבור על הבית, למיין ולזרוק, לכן אני מתחילה בנחת הרבה זמן לפני פסח.
אבל במה שקשור למטבח, לכסאות בסלון של שולחן אוכל – בעלי לגמרי איתי – שם בדיוק יש מקום להחמיר.
כתוב שנשות ישראל היו מקרצפות את הכתלים במקומות שהיה שם חמץ, אז כן, קרצוף הקרמיקה מעל השיש לוקח לי הרבה זמן (יש לי שם הרבה חריצים – וברור לי שזה נצרך, כל עוד אני לא מצפה את הכל בטפט) כנ"ל מקרר, ולא רלוונטי מבחינתי ארון כתר, אין לי מקום במטבח, ויש לי משפחה עם ילדים גדולים, אני מארחת הרבה, ונמצאת בבית גם בליל הסדר – חייבת להמיר מגירות של חמץ לפסח.
שם בהחלט יש מקום להחמיר שלא ישאר פירור חמץ אפילו פצפון – כידוע, פירור חמץ לא מתבטל בשישים (כלומר באכילה).
גם בכיסאות שמיועדים לשולחן אוכל אני לא חושבת שיש מה להקל. אני בהחלט מכניסה יד לחריצים ומוציאה משם ביסלי, שקדי מרק ועוד אוצרות.
כמובן עד איפה שהיד מגיעה, אבל אין מצב שיושבים עם כסאות לשולחן ליל הסדר כשבחריצים שלהם יש שקדי מרק (מקומות שילד יכול להכניס יד ולשלוף אותם)
בקיצור – בכל מה שקשור למטבח ולפינת אוכל – החומרות בהחלט במקום.
והכנות לליל הסדר לוקחות זמן, ואני אם לא רוצה כל החג לעמוד ולאפות עוגות – אז בהחלט צריך לאפות כמות לפני החג. זה חג שאין כמעט מה לאכול בו.
הכל לוקח זמן.
וווואוווווו
את מודל להערצה!!!
הלואי עלי להצליח להיות כזאת.