אני כלום.
רק שכבה של אבק,
בלי צבע, צורה או תכלית.
שוכבת זנוחה בפינה, על מדף,
ואין אף אחד שמביט.
אני כלום.
רק שכבה של אבק,
אך גם לי יש לב שפועם.
למרות שאני מנסה להיות חזק,
תולה עיניים בכל מי שעובר.
אולי הפעם,
אולי פתאום,
יצוץ איזה מבט.
אולי עכשיו מישהו יעצור,
יסתכל,
יאמר משפט.
כי נכון, אני אפור
ולא מלא עניין,
אבל מרגיש, וגם יכול.
רוצה להיות שייך.
וואאוו
עצוב כל כך,
למה הוא אפור ובצד?
למה הוא בודד?
תמסרי לו חיבור ומלא כח!
וואיייי איזה כואבבב
תודה על השיר המדהים
כמה עומק
כמה לב
וואו
שולחת לך מבט עמוק וחיבוק מרחוק!!
נוגע ללב, כואב, למה היא זנוחה כל כך?, הלוואי שתוכל לעוף, לטייל ולא רק לחכות למבט, או הלוואי שתקבל את מה שהיא כל כך רוצה.
הלוואי…
ואאו איך אהבתי
זה נוגע כל כך 🥲
הלוואי שהיא תסתכל לעצמה בעיניים ותוכל לתת לה מילות אהבה.
ובלי להכיר אותך -אומרת שאת בטוח לא פיסה של אבק,
תראי איזה כישרון מדהים יש בך!
תהילה,
לא מכירה אותך, אבל מכירה ת'רגשות שלך,
הצורך הפשוט והאנושי הזה -להרגיש משמעותית, שייכת, חשובה לעולם.
שוב, לא יודעת מי את,
אבל מבינה ומזדהה איתך מאוד!!
ורוצה לומר לך כמה מילים מהלב💕
את יהלום.
גם שכולם יאמרו אחרת,
או שפשוט לא יאמרו כלום,
את בת של מי שברא את העולם.
גם שאחרים יזלזלו בך,
יש את מה שמיוחד רק לך,
האור שלך קיים בך,
את רק צריכה להאמין.
את צריכה להאמין,
את.
כשאת תאמיני בטוב שבך,
זה לא ישנה מה החברה חושבת,
כי את תדעי את האמת.
הטוב שלך לא נימדד בהצלחות שלך,
גם לא בכמה את יפה, מוכשרת, דומיננטית,
הטוב שיש רק בך-קיים אצלך,
את רק צריכה למצוא אותו.