שלום לכולן,
אשמח לעזרתכן.
עברתי דירה לפני שנה וחצי, לאזור בלי הרבה צעירים. יש, אבל לא הרבה.
מאז הקורונה אני עובדת רוב הזמן מהבית, וממילא אני לא פוגשת חברות גם בעבודה.
מה שיוצא זה שאני רוב הזמן רק עם המשפחה הגרעינית שלי.
אני מנסה ליצור קשרים וחברויות חדשות,
אבל זה לא קל…
אני מכירה מהאזור כל מיני פרצופים, אבל זה תמיד מסתכם בסמול-טוק שטחי מאד.
אני רוצה להעמיק את הקשרים, ליצור יותר חברויות וזה קשה לי מאד!
אציין גם שאני לחוצה מהנושא, מה שגורם לי להיות פחות זורמת ונינוחה.
אשמח מאד לעצות טובות ליצירת קשרי חברה משמעותיים.
תודה,
ריקי
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: shvirega@gmail.com וכולנו ננסה לעזור לך!
8 Responses
מה עם שכנות?אמהות בגנים של הילדים שלך?
ללכת להלוות משכנה שנראת לך נעימה יכול להיות פתח לחברות או נניח לאסוף כסף בגן/מעון למתנה לגננות(עוד מעט פורים),שאלות כמו להיכן רושמים לשנה הבאה?מה את אומרת לגבי גן/חיידר/מעון פלוני?
את לא צריכה לחפש נושאים מעניינים,פשוט לדבר על היום יום,מתכונים שקלים להכנה,גידול ילדים,
מקומות לקניות-נושאים שמעניינם כל אישה…
כאחת שקשה לה ליצור קשרים(וגם לא מחפשת-טוב לי עם זה…)מצאתי את עצמי קושרת קשרים עם נשים בצורה כזו….
באמת מורכב ליצור קשרים כשעובדים מהבית.
חשבת אולי ללכת לחוג או סדנא של סדרת מפגשים אפילו רק בשביל להכיר חברות?
אולי זה יכול לתת לך מענה? אחרי שתפגשי את אותן נשים כמה פעמים זה יכול להיות פתיח לחברות נעימה.
בנוסף, יציאה לגינה עם ילדים (לא ציינת אם יש לך) יכולה גם כן להיות הזדמנות ליצירת קשר עם אמהות כמוך.
יש לכם ארועים באזור? מופעים? קורסים? סדנאות? זה מקום טוב להכיר בו אנשים.
ואם אין – אולי את תארגני?
אפילו שיעור שבועי, או לימוד משותף.
אני גם עברתי לאזור חדש בעיר אחרת,
ורוב התושבים בשכונתי הם לא מהציבור שלנו
חברה כלבבי כמו החברות מהסמינר עדיין לא מצאתי,
אבל חברות לשיחות חמודות וללכת להתעמלות ביחד-
דווקא כן מצאתי, בעיקר בגינות:)
גינה זה צומת העצבים של הקשרים החברתיים, לא רק לגיל הרך..
אם יש לך ילדים בגיל המתאים- לכי לאיזו גינה קבועה, או אפילו תטיילי בין הגינות באזור
עד שתמצאי את המקום שהכי כיף לך
ועל הדרך תרוויחי כמה חברות חדשות ומפגשים חברתיים יומיומיים
במיוחד שמפגש על ספסל בגינה די אמור לנטרל לחץ,
ולהיות נינוח ולא מעמיס
הייתי ממליצה לך ללכת לטיפול טוב של מודעות כגון יהודית סלומון או זלטי רוזנטל.
יכול להיות שיש לך פחד מסוים וזה שטויות, רק כדאי לברר עם עצמך. בהצלחה
ואוו מש השאלה שלי,
אני נמצאת בגינה ומדברת שם שיחות קלילות
אבל אף פעם לא הצלחתי להביא את זה לקשר רציני יותר וזה ממש חסר לי,
בחורף למשל שאין גינה
יכולה לשתף שאני גם עברתי לפני כמה שנים למקום חדש ובהתחלה הייתי סתם יוזמת אינטראקציה – מבקשת מהשכנה סוכר ואז מתעניינת בה קצת ובדר"כ זה יצר הרבה שיחות.
בנוסף משהו שמאוד מקרב ויוצר קשרים זה לעשות הליכות ביחד, אם את בעניין, תנסי להציע לשכנות..
אני גם כזאת הפריע לי אבל יש לי פחד מהחברה
תמיד התמודדתי עד שבעלי שלא נתן לי ברירה אלא לצאת לעבוד (כמובן בהנחית ראש הישיבה שלו שהוא רב הקהילה שלי) והילדים הכריחו אותי לצאת מהבית לגינה וכו אפילו להתקשר לחברים שלהם קשה לי
בהתחלה איך שהוא וכשראיתי שהילדים לא יודעים איך לשחק נורמלי התייאשתי (אפילו מולם אני מפחדת)
לומדת לנסות בזרימה שלי
אנשים לוקחים אותי כסנובית
שיחשבו ומברכת אותם לטפל בילדים שלהם שלא יהיה להם התמודדות כזו
בגנים ששואלים אותי (הייתי סייעת) על ילדים שלא מתקשרים עם הגננת או החברים אני אומרת שאין כזה דבר שזה יעבור
ולגננת מסבירה שאני הייתי כזו וחבל שהילד יסבול
בשביל הילדים שלנו הסיבה לקושי הזה :קושי שמיעה -זה לא נעים לשאול 100 פעמים מה ? ואין כזה גיל של מה?(שלא נשלה את עצמינו)
דיבור איתי \עם שגיאות -החברה אין לה סבלנות וסובלנות ולפעמים יש גם צחוקים וחיקויים
ביטחון עצמי נמוך-לא נעם לילד לדבר עם מי שנראה קצת גבוהה או מרשים או כל סיבה אחרת שהילד מרגיש נחות
אני מיד מטפלת בילדים אם אני רואה משהוא
הבחור בה' צלח את התקופה ועדיין כל פעם שהוא מגיע נעלב אני שואלת אותו אם המשפט או המילה שנאמרה נכונה וגם שואלת את האחים חשוב שילד ידע להפריד ולהבין שהמילה לא קשורה אליו באופן אישי
אולי הילד מקנה שאתה כזה אומנותי שאמא אתך בגן (היה כזה ילד בגן ופינקתי אותו והוא עדיין מקנה אבל השם שלו השנה כבר בקושי נשמע בבית)