מישהי יכולה להסביר לי למה כשאני בבית על כל בעיה הילדים כל הזמן קוראים לי, וכשבעלי איתם בבית הם מסתדרים לבד וכמעט לא מבקשים ממנו כל כך הרבה בקשות?
מרגישה שכבר אין לי כח, שנינו יושבים יחד על הספה וכל הזמן בקשות ושאלות רשות מאמא, אני אומרת להם "אבא פה, תשאלו אותו", אבל בסוף הם חוזרים אלי.
מישהי מזדהה אולי? עצות? משהו?
וואי ממש מזדהה…
בעלי יכול היות איתם כמה שעות לשבת בסלון וללמוד,
והם מסתובבים בבית ופשוט מסתדרים, משחקים רבים ומשלימים וחוזר חלילה.
וכשאני נמצאת איתם ומנסה לעשות את אותו הדבר (לעבוד) פשוט אין סיכוי, אין לי יותר מ 5 דקות ללא בקשות ומריבות משעמםםםםם ליייי.
אז רק מזדהה ואין לי עצה:(
אצלי בולט בהיסטריה
כשאני פנויה רגשית – הילדים רגועים ולא דווקא צריכים אותי
כשהראש שלי בעבודה / במחשב / בטלפון
דווקא אז הם מרגישים צורך לשאול את כל השאלות, להתרפק, ולפעמים להטריד גם
כאילו מנסים בתת מודע להחזיר את הלב שלי אליהם
קורס הנחיית הורים והכל יהיה פתור ….
באמת? איפה עושים את הקסם הזה?
נראה שהיא כתבה בציניות
יש בדיחה כזו:
שני רולטות-על אחת כתוב:
"שאלות ששואלים את אמא":איפה הנייר/אני צריך אישור/מה אוכלים היום/הוא מרביץ לי/משעמם לי מה עושים וכו/
"שאלות ששואלים את אבא":אבא איפה אמא? 🙂
תכל'ס בדר"כ תשימי לב שגם אבא שואל את אמא שאלות או כששואלים את אבא הוא לא יודע ומפנה לאמא
אז מה את מצפה מהם?! 🙂
חחחחחח
אהבתי
איזו מתוקה, זה הכי טבעי בעולם!
גם אצלי- הילדים מפרפרים אותי, ועם אבא הם כמו חיילים. השכבה עם אמא- שעתיים, השכבה עם אבא- 20 דקות והם כבר בעולם החלומות.
ככה זה, הם רוצים ממך את הצומי, את היחס, את הרוך, מאבא בדרך כלל הם יקבלו תשובה עניינית לשאלה כאופייני לגברים, מה שלא באמת מעניין אותם 🙂
אני לא כל כך מסכימה עם הכותבת מעלי שצריך הנחיית הורים, זה נראה לי כל כך טבעי והגיוני…. גם כששני ההורים טובים ואוהבים, והילדים ילדים תקינים לחלוטין, והקשר עם שני ההורים הוא בריא וטוב, עדיין יש הבדל בדינמיקה בקשר עם אמא לבין הקשר עם אבא, וזה מאוד טבעי.
אמא זה להתרפק ולהתפלסף ולקבל שאלות במענה לשאלות, והתעניינות מסביב ויחס וצומי. ואבא זה לקבל מענה קצר ומהיר, מה נראה לך שהילד יעדיף??
חחח גם אצלי בדיוק כמו שתיארת
אבל משום מה ההשכבה אצלי דווקא הרבה יותר קצרה מאשר אצלו, אותו הם מסנג'רים, ואותי לא כי אני בשעת ההשכבה כבר מאוד קצרת רוח ואי אפשר לסנג'ר אותי 🙂
הרבה פעמים אני רוצה להיות איתם בהשכבה כי אני מרגישה שהם צריכים אותי- ואם יש לי מעט כח- אני מעדיפה לשים אותו שם.
ממילא בד"כ אני לא מתקתקת את הבית כשהם נרדמים- אלא רובצת עם ספר או נרדמת..
אמא, אל תתני לאף אחד להיות בשעת ההשכבה עם הילדים במקומך!!!
הילדים יזכרו לך את זה כל החיים!
יש רגעים שזה 'אמא', כמו הדלקת נרות שבת גם שעת ההשכבה,
יש לא מעט סיפורים על אנשים שמסיבות כאלה ואחרות ירדו מהדרך,
ופתאום כשראו נרות שבת נזכרו באמא וזה הדליק להם ת'נשמה…
את לא חייבת לעשות משהו מיוחד,
אפילו רק לשבת לידם וקצת לשמוע אותם,
אין לך מושג כמה זה מרגיע וכן משפיע על יום המחרת.
כמובן שכדאי לקרוא איתם קריאת שמע אולי לשיר יחד "המלאך הגואל" ובסוף ממש לפני שאת יוצאת מהחדר תני נשיקה לכל ילד ותאמרי לו "אתה יודע, אמא אוהבת אותך הכי בעולם!"
וזהו.
מקווה שנתתי לך קצת כח…
יש לי זכרונות ילדות מתוקים נורא מההשכבות של אבא שלי והסיפורים שרק הוא ידע להמציא…. (אמא שלי כנראה היתה גמורה כבר בשעת ההשכבה😉) אז לא בטוחה שמה שאמרת נכון באופן גורף….
מה לעשות שאני מגיעה לשעת ההשכבה כבר בלי כוחות וסבלנות ובעלי אז מגיע הביתה ושמח כ"כ להיות קצת עם הילדים
לשמוע אותם לדבר איתם לספר להם סיפור
לא כל יום ולא תמיד כל הרשימה והרבה פעמים אני בתפקיד
אבל אני לא חושבת שהם מפסידים משהוא מהפינוק של אבא
הפוך
כנראה שהתככונת שאם לאמא יש סבלנות והיא משכיבה עם כל החום והאהבה והאבא יוצר תכליתי עדיף השכבה של אבא
לפעמים אני פשוט אומרת , "אמא לא כאן תסתדרו לבד"
וזה עובד ( הם לא קטנים מידי אז זה לא עיניין רגשי אלא צורך מהיר בלפתור להם את הבעיות שגם ככה בסוף הם יפתרו לבד וישכחו שרבו )
הכל טוב 🙂
אוי כמה נכון!
בעלי נמצא מטר לידם – במטבח
והם צועקים לי עד קצה הבית "אמא, אני רוצה בקבוק" 🙂
כנראה יש משו מעבר לבקשות הפשוטות, איזה קשר רגשי עם אמא
לי אישית כן עזר הנחיית הורים
ההיתי אצל הגב' אסתי מוזס שהיא תלמידה של הרבנית שרמן
ואני יכולה לומר בוודאות שהילדים שלי(בגילאי 6,4,2)
למדו יותר להסתדר ולפתור בעצמם בעיות ולא כל היום רק בקשו
אני מרגישה הרבה פחות סחוטה מאז…