בכל פרט מהחיים שלנו, הילדים שלנו נתקלים בה.
בהשלכות הקורונה.
כל הליכה ברחוב נדמית כאילו צנחנו על כוכב זר, וכל התארגנות בבוקר, נראית כאילו יוצאים לקרב.
מסיכות, אלכוג'ל, מדידת חום, הצהרות חתומות, ונוסיף על כל זה את קלחת הבידודים, שמירת המרחק והמחלה עצמה, כמובן.
קרב על עולם נטול קורונה.
בעל כורחינו אנחנו נאלצים להפגיש את הילדים שלנו עם עולם מוזר וזר.
אז למה לא לעשות ממנו קצת כיף? להפוך את הקורונה ליצור ידידותי, חוויתי, פרי ידינו?
כך החלטנו ליצור "קורונה" משלנו.
הרעיון עלה לי אחרי שנתקלתי במאמר הזה. שמסביר איך צוות מעצבים אמריקאיים נקראו אל הדגל לייצר את מודל הקורונה שנדמה לנו פשוט כל כך ומובן.
זהו, שלא מישהו ייצר אותו בצורה הנוכחית, והיו לו גם מטרות בתכנון שלו.
מכאן, קצרה הייתה הדרך לנסות ולייצר קורונה משלנו מחומרים נפסדים.
כמו זאת למשל: הקורונה של אוריה: עיגול פלסטלינה כתום, וקסמי שיניים דוקרניים
מה צריך?
כל חומר שיש לכם בבית: בדים, מקלות, פקקים, חוטים, בלונים ועוד.
הנה מדגם קטן למה שהיה מונח אצלינו על השולחן:
מה עשינו?
ישבנו מול החומרים וניסינו לייצר משהו עגול עם זרועות שמזדקרות לכל הכיוונים, כמו מודל הנגיף.
והנה מה שיצא לנו:
הקורנה של מאיר: בלון וגלילי נייר טואלט.
הקורונה של לאה: עיגול קלקר ומנקי מקטרות צבעוניים, הראש מתבנית ביצים.
ועוד אחד מקופסת פלסטיק, וזרועות פלסטלינה.
מקווים שאחרי כל כך הרבה זמן שהתעסקנו איתה, אנחנו לא חייבים בידוד…