שלום לכולן,
הבת שלי בת 2.5 החלה לאחרונה להתעורר בלילה ולבכות, וחייבת שאני/בעלי נהיה לידה עד שהיא נרדמת, וזה יכול לקחת המון זמן.
לפעמים היא נרדמת ואז אני מחכה דקה שתיים והולכת, אבל היא בודקת אם אני נמצאת ומתחילה שוב לבכות.
היא לא רעבה או צמאה וגם לא כואב לה שום דבר, לוקח לה המון זמן להירדם חזרה, אפילו שעה וחצי עד שהיא נרדמת.
מציינת בדרך אגב שאני בסוף הריון, יכול להיות שזאת הסיבה?
חייבת פתרון דחוף!
תודה,
ד.ג.
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: shvirega@gmail.com וכולנו ננסה לעזור לך!
14 Responses
אני הייתי עוברת לישון לידה או שמה אותה איתי במיטה שלי
פשוט להכנע לה
היא תגדל יום אחד ועד אז צריך לבחור את המלחמות היותר קריטיות
הכי בעולם לא לעשות את זה.
אם זה מתחיל את לא יודעת איפה זה נגמר….
ובפרט שאת בסוף הריון, גם אם את נורא נחמדה ולא אכפת לך לישון איתה, עוד מעט זה יאלץ להפסיק ורק יעשה לה קשה יותר את הלידה…
אם את יודעת שכלום לא מציק לה, תנסי להיות לידה כמה דקות ואז לומר לה שאת הולכת למטבח/לסדר… מה שמתאים לך. ולחזור אחרי כמה דקות להציץ עליה שוב ושוב לומר שהולכת ותחזרי.
בעז״ה היא תקלוט את המסר שגם כשאת לא לידה, את כן איתה בבית ובשבילה!
בהצלחה רבה, זה קשה מאד! אני מזדהה ממש
מעלה כמה רעיונות אפשריים,
וחוזר לישון, אולי יש משהו שמפריע לה לחזור לישון כמו אור, אפילו מעט אור, או שהחדר קצת מתקרר במהלך הלילה, או גופיות מבד פחות נעים וכדו'
השינה בנויה ממחזורי שינהובנורמלי בנ"א מתעורר מתהפך לצד השני
אפשרות נוספת, בגיל 2.5 בד"כ השינה בצהריים לא חסרה להם ויכולה להפריע לשנת הלילה, היא ישנה בצהריים? יש לך דרך לשנות את המצב?
אפשרות אחרת, כשהיא מתעוררת לתת לה ספר/ משחק פשוט למיטה, שיעסיק אותה עד שתרדם
בהצלחה!
זה לא טוב זוכרת כשהתאומות שלי היו קטנות ואפשרתי להן כל מיני פינוקים שזה היה יותר כחוסר כוח לחנך אותם ואמרתי שהם יגדלו נתחיל עכשיו זה כמו בומרנג חוזר אליי בגדול התחילו גיל התבגרות ומרגישות שחייבים להן ה-כ-ו-ל וזה כולל הכול אז בבקשה כמה שאפשר לא לוותר לעמוד על שלך אפילו בתקיפות זה לטובתם
אולי עכשיו הם לא מבינים את זה אבל כשיגדלו ויהיה לך פתאום קל איתם אז תראי שהיה שווה הכול.
יש 2 דברים שיכולים להיות
1.שהחורף השפיע קצת על הילדה ולכן היא מתעוררת הרבה (נוזלים קושי לנשום..)
2.כנראה היא מרגישה משהוא ולכן היא מגיבה כך
הייתי שואלת נשים בעלות ניסיון איך מרגיעים ילד בגילך הזה
אצלי הילדים היו גדולים יותר ובאיזשהו שלב עדכנתי אותם
(אפילו בעלי הכין אותם קצת שאצלם זה לא נושא כי חמותי ביום שגילו שהיא בהריון בו ביום היא צריכה ללדת וילדיה צפופים מאוד )
כמובן בצורה מופשטת כיוון שילדים יכולים לדמיין מחלה או כל דבר אחר שזה הרי לא נכון
מזדהה מאוד
גם אצלי זה קרה בסוף ההריון ועד עכשיו כחודשיים אחרי הלידה הבן שלי מתעורר
אם היא הבכורה שלך כמו במקרה שלי
ברור שהיא מרגישה שמשהו עומד לקרות ידוע שלילדים יש חוש..
אני נכנעתי לו שישן במיטה שלי ואז הייתי מעבירה אותו כשהייתי הולכת לישון
עוד נקודה שיכולה לעזור תני לה לאכול 2 פרוסות לחם לפני השינה כשמלאים ישנים טוב
(במקרה שלי זה לא ככ עוזר אבל שמעתי מכמה שמאוד עזר להם..
המון הצלחה
היא ישנה בבוקר במעון/ בגן?
אם כן, אז פשוט תבקשי שלא תישן בבוקר ותראי ישועות…
א. לדחות את שעת השינה קצת בכחצי שעה, לעיתים זה מאוד משמעותי.
ב. לא להכניע להוציא אותה, או לקחת אליך וכד'….זה תקדים מסוכן:)… להיות לידה קצת, להגיד אמא פה בחדר הזה… /במטבח/ מסדרת….וכדו'…אני משאירה את הדלת קצת פתוחה, אם את צריכה את יכולה לראות אותי.
לי אישית מאוד עזר שאמרתי לבת שלי, אני שרה לך שיר מהמטבח את תשמעי אותי…. – זה נותן תחושה טובה שאמא פה , מצד אחד, ומצד שני… לא מרגיל אותה לשהות ממושכת צמודה…..וככה לאט לאט התופעה ירדה עד שהפסיקה
לגבי השינה המשותפת:
לא ממליצה לישון איתה.
אני מבינה נשים שעושות את זה כי כבר אין כח, אני גם יכולה ליפול לשם……….
אבל יש לזה השלכות לטווח הקצר והארוך. תהליך הגמילה מלינה משותפת קשה יותר מלמידה של הרגעה עצמית וחזרה לשינה, שהיא חלק מתהליך התפתחות תקין.
המלצה- קחי מאחרות כח ולא חוסר כח.
אתם עושים בדיוק את מה שאתם צריכים!!!!!!!!!!!!!!!!
חיזקו ואימצו, עוד מעט ממש זה יעבור………………בטוח.
בגיל 2.5 ילדים מתחילים לפתח "מחשבות" ו"דאגות" מאוד ראשוניות והם גם מפתחים במקביל את האפשרות להרגיע את עצמם ולענות לעצמם לדאגות.
כשהיא פותחת עיניים ודואגת: איפה אבא ואמא? היא עונה: אה, הינה. זה לא מפחיד.
בהמשך זה כבר יהיה: אה, אמא כנראה בחדר שלה. זה בסדר.
ממליצה לעשות את מה שחני הציעה למעלה שנקרא התרחקות הדרגתית.
זו הדרך הטובה ו- הקצרה….. למנוע קשיים בעתיד.
לבדוק שאין כינים/תולעים
וואו…………. נכון
איך לא חשבתי על זה………….
כמובן קודם כל
מעלה עוד כמה רעיונות שלא העלו
1. השכבה רגועה- לדבר לפני השינה על מה היה היום בגן משחרר את המחשבות והמועקות ,אם היא בת 2.5 יכול להיות שכמו אצלי היא קמה הרבה ועושה בעיות ללכת לישון ואז גוערים בהם ונהיה השכבה קצת קצרת רוח, אז צריך לנסות שזה פחות יקרה.
2. אם היא במתח מהלידה אז כדאי לדבר על זה, אני סיפרתי על משפחה שנולד להם ועל כל התהליך שאמא הולכת ואז היא חוזרת ואז יש ברית או הולכים לסבתא ואגב לא משנה עד כמה הילד מבין במודע זה נכנס לו לראש ויכול להרגיע קצת.
3. פחדים- נשמע שהיא מתעוררת מפחדים , להגיד שמע ישראל לספר על דברים משמחים ויש עוד הרבה סגולות שאני לא זוכרת…:)
המון כח!!
לידה קלה בידיים מלאות והסתגלות קלה של כל בני הבית לילד החדש ולמציאות החדשה!!
ואם ניסיתי הכל,
והיא עדיין בוכה?
יותר נכון צורחת וכולם מתעוררים????
גם לא לקחת אותה למיטה שלי???
אני גם לפני לידה..
תחשבי בעצמך אם את מסוגלת לישון איתה ועם עוד תינוק ביחד…
זה טעות של הרבה נשים עיפות
אני הייתי יושבת לידה
אופציה נוספת – בגיל כזה אפשר כבר לשים טיפ/רמקול עם סיפורי ילדים