קראתי כאן שאלה של מישהי רווקה שהיא רואה את הנשואות עייפות וזה מלחיץ אותה להתחתן.
בתור מישהי לא מאוד צעירה ולבד- החיים קשים מאוד! או שאת עוברת אותם לבד או שאת עוברת אותם עם עוד מישהו. דבר שני- משפחה, ילדים זוגיות זה ממלא! זה נותן שמחה וחיות לא רק מרוקן אותך. עכשיו אנחנו חוזרות לבית ריק וזה לא משמח ואפילו מעציב, אבל שאת חוזרת לילדים זה שונה. אגב פרנסה- באיזה שלב בחיים בן אדם מפרנס את עצמו גם אם הוא רווק בלי שום הנחות!
התורה אומרת שמנוחת נפש האישה הוא בבית של הבעל שלה. ככה בורא עולם שיצר אותנו כתב בתורה שלו. אנשים לבד החיים שלהם מאתגרים הרבה יותר. בגיל צעיר לא מאוד רואים את ההבדלים. אבל תחשבי על מישהי מבוגרת 60, 70, 80, שהיו לבד כל החיים. לעומת כאלה שיש להם צאצאים ב"ה.
מה אומרת???
מאחלת לך שתמצאי את אושרך.
אף פעם לא מאוחר, אף פעם לא מאוחר, אף פעם לא מאוחר!
גם אם מאוחר בשביל ילדים- אבל בשביל להרגיש ראויה ורצויה ואהובה אף פעם לא מאוחר.
חיבוק!
צודקת לגמרי.
מדהימה שאת!
גם אני חשבתי את זה כשקראתי את השאלה ההיא
האם גם בגיל 40 רווקות ניראות יותר מאושרות וקלילות מנשואות בנות 40?
לא, ממש לא נראה כך.
נכון, כשמשווים רווקה בת 25 לאישה באותו גיל, היא לכאורה פחות עיפה ויותר חופשיה לעצמה ולרצונותיה, אבל זה פשוט בגלל שאישה בגיל הזה היא אמא לקטנטנים ממש, ואלו באמת שנים מאוד מאוד עמוסות.
אבל השנים העמוסות עוברות, זה בכלל לא הרבה שנים, הילדים גדלים ואפשר להתחיל לנשום, לישון לילות שלמים ולגם לחזור לצאת מהבית בקלות יותר…
אלו השנים שאפשר כבר לראות אם האישה מאושרת!
אני זוכרת את התופה הזאת כמאתגרת ומלאת סיפוק היה לי 3 מתחת גיל 3
לא אומרת שהיה קל
אבל היה לי המון סיפוק מהעשיה
(והיה לי זבל של עבודה)
לא סותר
אני בשלב הזה עכשיו, ואני מאושרת עם כל האתגר.
אבל אני יכולה להבין שמבחוץ זה נראה שאני בלי זמן לעצמי, שקשה לי, שאני עיפה כל הזמן והחיים עמוסים לי…
אנחנו מדברים על איך זה נראה מבחוץ לעיני בחורה רווקה, לא איך זה מרגיש בפועל.
אני עם 2 קטנים שנה אחרי שנה הגדול בן שנתיים וכן לא קל לי זה דורש ממני המון, אבל כשאני מסתכל על זה אני אומרת בסופו של דבר הדבר שהכי נותן לי כח כשאני בלי מצב רוח זה לראות הילד שלי חוזר כולו שמח או לראות את הקטן שלי כולו מחייך, א"א לעמוד מול זה זה נותן כוחות, אין מה לומר אין תחליף לילדים אבל בדיוק מאותו מקום זה גם קשה,
שלא נדבר על הזכות לגדל ילדים
לא חושבת שמי שבלי ילדים ומשפחה יותר קל לה, יש לה את כל הזמן להיות עסוקה במחשבות טובות יותר או פחות,
ילדים ומפחה זה המשכיות, דברים שעובדים עליהם קשה יש להם ערך גדול ותשורה גדולה בעז"ה
אני חושבת שהחכמה היא למצוא אושר בהווה
בהווה המאתגר וטרוט השינה וצפוף הלידות
כי מה אם בעז"ה תלדי במשך 20 שנה?
20 שנה תחכי שהתקופה הזו תעבור ותהיי מאושרת?
ב"ה יש לי משפחה ברוכה מאד
בין הגדול לקטן יותר מ20 שנה
אם הייתי מחכה עד עכשיו לאושר…
צריך לחיות את ההווה
להנות מהיופי שבכל שלב
כותבת בעיקר לעצמי כי זו עבודת חיים
וואו את מדהימה!!
מרגש שבחרת לשתף את זה כדי לתת הסבר מזווית שלך לרווקות הצעירות…
בעז"ה ה' ישמח אותך בקרוב בבית משלך
איזה מדהימה ששיתפת!!!
מה אומרות?
אולי נתחיל שרשור של שידוכים?
נטפרי יאשרו 🙂 ?
ברור שלא,
ואם הם יפתחו, כנראה הם לא מבינים את הבעייתיות..
צדיקה שאת שנתת לבנות הצעירות את המבט הנכון של החיים!!!
ושתזכי בקרוב לישועה!!!!!!
כל כך נכון. תודה ששיתפת. אני אמא ל 5 מתנות ב"ה ואחד מהמם ילד מיוחד. וכל אחד מהם ב"ה דורש עם כל המתיקות
וכשקוראים כזה דבר זה מזכיר לעצור ובכל שלב להודות על מה שיש ולא רק להיות עייפה ושחוקה.
תודה לך
תודה לכל המגיבות!! נהנתי מכל התגובות, אחת אחת!!
[ולא נזכיר בכלל את הצד החברתי שלצערנו בציבור שלנו מי שלא נשוי לא שווה הרבה]