ספר משנה חיים: אנשים מרגישים מדי

זהו אחד הספרים שיחוללו לכם מהפך בחיים. 

"אנשים מרגישים מדי" הוא הספר השלישי שנכתב על ידי הניה רוזנבלום – סופרת ואשת טיפול (אחרי "אנשים על הרצף הנורמלי" ולילדים: "לתקשר כמו גדול") 

הוא נולד מתוך הצורך העצום בספר שיעשה סדר בתחום.

בין אם תקנו אותו כי אתם 'מרגישים מדי', ובין בגלל 'אדם מרגיש מדי' שנמצא בסביבה שלכם – הספר הזה מכיל מידע חיוני וקריטי.ואולי במקום לנסות לתאר מה מכיל הספר,

אני אעתיק לפה את ההקדמה שלא קיימת בו…

הנה מה שכותבת הסופרת בעמוד הראשון שלו:

"אם אתם ‘אנשים רגישים מאוד’, או כמו שאקרא לכם בספר – ‘מרגישים מדי’, אין לכם צורך בהקדמה, אתם יודעים היטב היטב במה מדובר. 

אם אינכם נמנים עם הקטגוריה הזאת, מוטב שתצללו מייד לעומקו ולרוחבו של המושג הזה. מובטח לכם לגלות עולם עשיר ומאתגר.

אם אתם נשואים לבעל או לאישה שהם טיפוסים ‘מרגישים מדי’, או שאתם הורים לילד כזה, אין ספק שהספר יהיה בשבילכם אלומת אור —

לדייק דברים, לגלות היבטים שלא הבנתם עד כה ולהבין את מה שחשוב כל כך להבין".

עד כאן ההקדמה של הניה, ואני הייתי מוסיפה – שהספר קריטי לקריאה דווקא לאלו שהם לא כאלה, כדי להבין את הסובבים אותם. 

אולי את הילד הרגיש שלהם? אולי את הבעל שמוצף בתדירות גבוהה? אולי את החברה לצוות שהרבה דברים מציקים לה?

וכן, גם את החלקים המרגישים שבתוכם… לכולנו יש בפנים חלקים רגישים קצת או הרבה, וכמו בכל תחום –  

אבחון נכון והבנה של הקושי הוא לפחות חצי מהפתרון, ובטח בתחום חמקמק כזה האבחנה המבדלת היא קריטית. 

אפשר בקלות לתייג 'אנשים מרגישים מדי' כבעלי הפרעת קשב וריכוז/ הפרעת התנהגות/ על הרצף האוטיסטי/ בעלי חרדה חברתית/ ביישנים ועוד.

והנה עוד טקסט מכונן של הסופרת בהמשך:

"בין שאתם ‘מרגישים מדי’ ובין שלא, כדאי שתכירו את האוכלוסייה הזאת, שנמצאת היום בכל בית כמעט.
אנשים שחיים בקרבנו בהרגשה שמשהו אצלם לא בסדר. פגום. הרוס.
ייתכן שיש לזה סיבה. 

‘מרגישים מדי’, אני מדברת עליכם.
עם הביקורות שספגתם במשך השנים, עם הכאבים שצברתם, יש בכם משהו לא פתור עם עצמכם.
למה אתם מדי? למה הכול עובר עליכם בזום ענק שכזה?
למה כל מפגש עם חברים או משפחה מעלה בכם אמוציות?
למה אתם מתעמתים (לרוב רק בראש) עם אנשים רבים כל כך?…
מדוע אינכם מצליחים — להכיל, לחכות, להיות, להישאר כשהכול מציף אתכם?
או: מתי סוף-סוף תהיו נורמליים?
האמת היא שעל השאלה הזאת אין לי תשובה, כי לעולם לא תהיו ‘נורמליים’,
כלומר לעולם לא תרגישו הרבה פחות, כמו רוב האנשים בעולם. סביר יותר שתמיד תישארו ‘מרגישים מדי’. 

מה כן? הלוואי שתלמדו לחיות עם זה בשלום ובמינימום ביקורת עצמית.
לנוכח החדשות האלה, אין ספק שהשאלה האמיתית שאתם צריכים להתמקד בה היא:
מתי תצליחו להיות אתם ולהרגיש נוח עם מי שאתם?"

בספר נוגעת הניה בשלל האספקטים של עולם הרגישות הגבוהה, למשל – 

למה דווקא בעולם הנוח של ימינו רמת הרגישות רק עולה ולא יורדת? (וזאת לא בעיה)

איך יכולים אנשים מרגישים להסתדר עם העולם שמסביב?

איך מורה/ מנהל אמור להסתדר עם תלמידים/ עובדים רגישים מדי?

וגם בסוגיות כלליות שלא נוגעות ישירות לעולם של האנשים ה"מרגישים מדי", כמו –  

העלאת הדימוי העצמי, נתינת מקום של כבוד לצרכים שלנו – מכל סוג, רכישת אסרטיביות (ולא אגרסיביות) ועוד.

אבל הכי חשוב בספר בעיני הוא הפירוט וההרחבה של המתנות המופלאות ש'אנשים מרגישים מדי' קיבלו יחד עם הרגישות הגבוהה כמו:

עולם רגשי עשיר, מצפוניות ומוסריות גבוהה, יכולת אדירה של הבנת הזולת, יצירתיות, עומק רגשי ונפשי, עולם תקשרותי מפותח, יחסי חברה מפותחים ועוד ועוד.

ספר משנה חיים, כבר אמרתי?

מומלץ בחום.

כאן תוכלי לראות את 'אנשים מרגישים מדי' באתר של יפה נוף >>>

לספר יש גם גרסה שמותאמת לילדים מרגישים מדי: "גם אני יכול להתגבר כמו גדול" >>>