שלום,
תמיד בתור חובבת קריאה מושבעת, תולעת הגדרה קטנה עלי.
ידעתי בתור ילדה ונערה – שספרים אני קוראת רק מה שאמא שלי ביקרה קודם, את הסופרת לפחות.
[ואם לא אמא שלי אז דמות חינוכית אחרת שהורי סמכו עליה, כמו אחראית הספרייה בסמינר שהינה אשה משכמה ומעלה]
ב"ה אני נשואה כבר כמה שנים, ולא באמת הצלחתי להגיע כמעט לקריאה של ספרים טובים בקצב רגיל.
או יותר נכון – מראש מנעתי מעצמי כי ידעתי מה יקרה כאשר יחצו ספרים את מפתן ביתי.
עכשיו כשמעט גדלו הנערים החלטתי שאני יכולה לחזור ולאפשר לעצמי,
ושאלתי חברות מיהן הסופרות הפופולאריות היום, על מי הן ממליצות.
קניתי סדרת ספרים, והנה אחת הסופרות הכי פופולריות, ספרה האחרון קצת המם אותי.
השיח בו הרגיש לי לא כל כך מותאם לאשה חרדית קלאסית, בוגרת סמינר.
וזה ספר שיש לו מינימום 5 אחים מעליו 🙂
ורציתי לשאול,
האם אתן מרשות לעצמכן לקרוא כל ספר שהוא בלי בעיה?
.מחפשות ביקורת על ספרים לפני שאתן קונות?
מדובר בספר טרי ממש…
[אני לא מדברת על ספרות שאני יודעת מראש שהיא לא ממחננו, ואז מראש אני אקרא עם סינון בסיסי לעצמי, אלא על סופרות שכל בחורה ואשה חרדית מכירות את שמן…]
האם יש כאן עוד כמה שהרגישו כמוני?
תודה!
באמת העליתם נושא בעייתי מאד
קשה עד בלתי אפשרי לדעת מראש מה מתאים
יש ספרים של סופרות שהספרים הראשונים היו חלקים ופתאם השלישי רווי אלימות
או ספרים עם גישות טיפוליות שנויות במחלוקת
בסופו של דבר סופר מביא את עצמו לספר על כל אישיותו ולצערינו לא תמיד היא חלקה
מה עושים תכלס?
לגבי מבוגרים אפשר פשוט לחדד את חוש הביקורת
אם משהוא לא נראה אז פשוט לשים את הספר בצד
לגבי ילדים גם לנסות לראות ולהתרשם
לא חושבת שזה מציאותי שאמא תקרא מראש את כל הספרים שהילדים שלה רוצים לקרוא
אבל כן לנסות לדבר על ספרים ולפתח את חוש הביקורת גם אצל הילדים
תשובה שלי-כן
אחרי שנים של קריאת כל חומר כתוב שהוא
(כולל אלה שההורים החביאו בילדות וככל שהתוכן היה פחות הטבעי לגיל ולחברה ככה היה מושך יותר…)
תפסתי את עצמי וביצעתי שינוי מהותי
אני שמחה איתו מאד והלואי שהייתי מתעוררת מוקדם יותר
הנשמה שלי יקרה לי, גם הנפש והג'יגות במוח
ואני לא מוכנה היום לתת מקום אצלי לכל כותב/ת או לכל סוגי התכנים
ממש משתדלת לשמור על העיניים והלב ואם משהו לא נראה לי לעצור, גם באמצע (לי זה לא קל!)
אולי למי שטבעי לה לשים לעצמה גבולות חשובים זה יראה ממש מינימום, בצדק:-)
ממני זה דרש הרבה מודעות ועמידות
וגם חיזוק ביר"ש פשוטה כמו לשאול את עצמי "להשם יש נחת רוח מזה שאת קוראת את זה? זה משמח אותך? מדכא? מעצבן? מועיל לך? עושה לך טוב? מקרב? מרחיק? מחזק? מקרר? מיותר? וכו…"
כל הכבוד לך
יודעת מנסיון כמה זה לא קל
העלת נקודה ממש חשובה
באופן אישי יש סופרת שפשוט מאסתי לקרוא את הספרים שלה
משהו בספרות שלנו נהיה מאוד רדוד ומלא בבינה מלאכותית מכל כיוון..
אבל עדיין יש ספרים מעולים.
ביקורת
ביקורת
ביקורת
בלי זה אי אפשר אפילו ללכת ברחוב.
במודיעין עילית
הספריה מסוננת
נדמה לי שאני מזהה את הספרים המדוברים…
היה בו יותר מידי על הצבא?
יש סדרת ספרים שאני אוהבת ממש
אבל האחרוניים, בעקבות המלחמה היו כמו שהגדרת
בואו לא נקצין את השיח
יש בהחלט ספרים שרצים בחרדים והסופרות הן חרדיות מודרניות מאוד
כאלה שבבית החלמה אני פחות אבחר לשבת לידיהן.
וכן, אני בהחלט בוררת מה אני קוראת למרות שבתור תולעת ספרים זה מאווווווד קשה לוותר על ספר שרץ כי אני יודעת שהכותבת והעיתון שמאחוריה באו לחנך את הציבור החרדי לליברליזם ופמיניזם
קרה יותר מפעם שסגרתי ספר של סופרת נערצת כי היתה לי בעיה השקפתית, דקה אפילו.
בתור מישהי שגדלה על צנזורה של ספרים, שירים וכו גם אם היו פופולאריים -היום אני יודעת להודות על זה ומבינה שזה בנה בי משהו טהור וחזק וחוש ביקורת . מה שאני אומרת זה שכלפי ילדים-לא לפחד להציב גבולות כאלו ,בסוף הם יודו לכן. וגם כלפי עצמנו אנחנו נודה לעצמינו ששמרנו על עצמינו כי בסוף השפעה של סיפור זו השפעה חזקה מאוד.
אני מאד התחברתי לספרים של ליבי קליין , יש סידרה של אולי כבר 13 איכותיים ברמה גבוהה מאד
כל הספרים בוגרי עיתון "משפחה" חשודים.
כל גדולי הדור התנגדו נחרצות לעיתון ולמקימיו,
יש סרטון שרואים את העורך מצהיר שהם גם בעד גיוס.
פעם דמיינתי את העיתונים יושבים בטור בכיתה אחת,
אחד הוא הילד הטוב,
אחד הוא אינטלגנט,
השלישי חצוף ומופרע,
וכולי.
אישית,
מאד נהנית להשתדרג לספרי הדרכה, אינטלגנציה וידע רגשי.
כמעט קשה לי לחזור לקרוא את המעשיות, גם של הטובות ביותר.