אני זוכרת את עצמי ילדה בגן, משלבת ידיים ומקשיבה בפה פעור לסיפורה של הגננת על פך השמן שנמצא בבית המקדש, חתום בחותמו של כהן גדול.
"אבל השמן הספיק רק ליום אחד…" היא תיארה בהתרגשות, ואני תהיתי: אז למה שלא ילכו לסופר ויקנו עוד בקבוק?
צריך לחזור אחורה בזמן כדי לחיות את המציאות של הימים ההם. להבין כמה מורכב היה לייצר שמן זית זך טהור למנורה, ובכלל – כמה מורכב היה לייצר כל שמן זית. כנראה ששמן הזית לא נולד על המדפים בסופר, אה?
באווירת ימי החנוכה, ביקשתי מרחל רבינוביץ', מנכ"לית "בשביל ארצי", לקחת אותנו לסיור מקוצר בבית בד אותנטי, להכיר מקרוב את הזית ולעקוב אחרי תהליך היצור שלו באותם ימים.
"ברחבי הארץ קיימים בתי בד רבים", מקדימה רחל, "הפעם נצא לסיור בבית גוברין. בית הבד נמצא בתוך אתר ארכיאולוגי, עם מערות רבות וממצאים רבים מתקופות קדומות. אנחנו נפנה למתחם המתקנים החקלאיים, בו שוחזרו מתקנים קדומים לעיבוד תוצרת חקלאית".
מה רואים בבית גוברין?
"גן לאומי בית גוברין, שנמצא בקיבוץ בית גוברין (חבל לכיש, סמוך לקרית גת), הוא מקום ששווה ביקור במשך כל השנה ולא רק בחנוכה.
בגן עולם מערות קסום ומרהיב שמהווה אטרקציה מושלמת גם לילדים שיעקמו את האף לסיור עתיקות, המערות בו גבוהות (חלקן מגיעות עד 25 מטר!), מרשימות, חושפות יופי נסתר וגלוי, ומסקרנות.
לא לחינם נקרא האזור: "ארץ אלף המערות".
מעבר למערות המרהיבות שבו, ניתן למצוא בו עתיקות שמשחזרות את החיים שהיו במקום לפני אלפי שנים, עם שחזור של תקופות שונות.
במקום גם צמחיה ים תיכונית עשירה, ואפשר אפילו לפגוש צבאים משוטטים, שועלים, עופות מגוונים ועוד.
בין היתר, ניתן למצוא בו כאמור בית בד עתיק, אחד מ־22 בתי בד תת־קרקעיים מתקופת היוונים שהתגלו עד כה במקום. במערה מוצג שחזור מתקן קדום לסחיטת שמן".
איך היו מוציאים את השמן מהזיתים בבית הבד?
"בבית הבד יש שני אבנים גדולות בצורת גלגלים, המונחות זו על גבי זו", היא מתארת, "אבן אחת נקראת 'ממל' והשנייה מכונה 'ים'. את הזיתים שמים בין שתי האבנים.
קושרים חמור אל הגלגל העליון, בדרך כלל מכסים לו את העיניים – כדי שלא ישתגע להסתובב סביב עצמו… החמור מנסה לפסוע ולהשתחרר מהקשירה, וכך הוא מושך את האבן העליונה שמסתובבת וכותשת את הזיתים. השמן שיוצא מהזיתים בסיבוב הזה, טיפות השמן הראשונות, נקראות 'שמן זית זך'. בשמן כזה השתמשו להדליק בבית המקדש.
לאחר מכן, לוקחים את הזיתים שנשארו ומכניסים בתוך סלים הנקראים 'עקלים'. מעליהם מניחים קורה שמועכת את הזיתים, הקורה הזו מכונה 'בד', מכאן מגיעה שמו של המקום כולו 'בית בד'. השמן שיוצא בסחיטה הזו כבר אינו זך וצלול כמו הטיפות הראשונות, ומשתמשים בו לשימושים שונים".
ואוו, איזו עבודה מאומצת! כמה זמן לקח להוציא את השמן מהזיתים?
"ריסוק מחזור אחד של זיתים במפרכה ארך כחצי שעה, אך הסחיטה ארכה זמן רב יותר ונמשכה שעות אחדות.
בית הבד פעל בעיקר בתקופת המסיק – קטיף הזיתים. כל האזור כאן, סביב בית גוברין, היה מלא כרמי זיתים שהשתרעו על שטח של אלפי דונמים. בעונת הסתיו היה נערך המסיק, וזו הייתה "העונה הבוערת" של בתי הבד, שפעלו ברציפות במשך כשלושה חודשים".
אומרים שיש בארץ עצי זית בני אלפיים שנה, זה נכון?
"יש בארץ ישראל עצי זית עתיקים מאד", רחל מסכימה רק חלקית עם הקביעה, "אבל כנראה שאלפיים שנה זו הנחה מוגזמת מדי ולא מבוססת. יש שיטות מדעיות מקובלות למדוד את גיל העצים, אבל בעצי זית הן לא יעילות, בגלל שמרכזו של גזע עצי זית עתיקים חלול תמיד. אבל מה שברור, שגידלו כאן עצי זית כבר לפני אלפי שנים, גם אם הם לא שרדו עד ימינו".
נראה שלשמן הזית היה באותם ימים מקום של כבוד…
"בוודאי! שמן זית מילא בימי קדם לתפקידים רבים. השתמשו בו למאור, לבישול, למאכל, לשימור מזון, לטיפוח, לרפואה ועוד. גם הגפת, הפסולת שנשארה אחרי הפקת השמן, נוצלה להסקה וכמרכיב בחומרי מלט לבנייה".
"בכלל, אם נסתכל במקורות שלנו – נראה שבאופן כללי הזית נחשב לפרי בעל חשיבות", מסבירה רחל את תשומת ליבנו, "כמו שכולנו יודעות – הזית הוא אחד משבעת המינים, הדליקו בו את המנורה בבית המקדש, והוא שימש גם למשיחת מלכים".
לא סתם נמשל עם ישראל לזית", היא אומרת, "הזית הוא עץ שיכול להסתדר כמעט בכל מקום, עם מינימום מים. אנחנו יכולים לראות כאן בארץ עצי זית עתיקים, שכבר מאות שנים שורדים את כל תהפוכות התקופה ומזג האויר המתחלף, ועדיין הם עומדים איתנים- כמו עם ישראל".
"לעץ הזית יש גילופים יפהפיים, יודעת ממה הן נוצרו? בזמן בצורת, כשלעץ הזית אין מים, הוא מעכל חלקים מהגזע. כך נוצרים חורים, שיוצרים מראה מרשים כל כך. לפעמים אני חושבת עד כמה אנחנו דומים לו, לעץ הזית", היא מהרהרת בקול, "מה העם שלנו לא עבר? ודווקא מהצרות האלו – אנחנו צומחים. מתוך הקשיים – אנחנו נהיים טובים יותר. תראו את הסיפורים ששמענו עכשיו במלחמה, על יהודים שמסרו את נפשם להציל אחרים. דווקא מתוך הסבל והייסורים, ניכר היופי של העם שלנו".
"תודה על הסיור המרתק, החכמת אותנו, בחנוכה הקרוב, כשנסתכל על הנרות הדולקים בשמן זית, אני חושבת שיהיו לנו כמה תובנות ללמוד ממנו"
"הלוואי שנזכה בקרוב ממש להשתמש בשמן הזית כדי להדליק את המנורה בבית המקדש השלישי", היא מסכמת בתקווה ובתפילה שעוטפים את כולנו.
גן לאומי בית גוברין –
דרכי הגעה: סמוך לקיבוץ בית גוברין, על כביש בית שמש-קרית גת.
בוויז: גן לאומי בית גוברין
שעות פתיחה: בשעון חורף: 08:00-16:00, בשעון קיץ: 08:00-17:00 (כניסה עד שעה לפני הסגירה)
ליצירת קשר עם השמורה: 08-6811020
קהל יעד: כל המשפחה
המקום נגיש לעגלות, אם כי כמובן לא לכל המערות ניתן לרדת עם עגלה.
מחיר כניסה: מבוגר: 31 ש"ח, ילד 16 ש"ח, המחיר לבודד בקבוצה זול יותר.
טלפון האתר: 08-6811020
יש לתאם ביקור מראש באתר רט"ג.
גרה בבית שמש או בסביבה?
"בשביל ארצי" מזמינים אותך לבוקר מפנק שיתקיים בע"ה מחר, יום רביעי כ"ד כסלו – 25.12 בפארק ירמות (חניון עליון מתחת לגשר)
כל הדברים הטובים מחכים לך: ארוחת בוקר מפנקת, קומזיץ עם נעמי פרימאק, שזירת פרחים עם אלישבע ניו, הכנת שתיל אישי והרפיה בטבע : )
בואי לעצור את מרוץ היום-יום, לקחת נשימה עמוקה ולחזור עם כוחות מחודשים!
להזמנת פעילות/סדנה/ הרצאה, השאירו פרטים כאן
https://www.bishvilartzy.com/contact-us
לביקור באתר של 'בשביל ארצי' הכנסו כאן
