שלום,
כותבת בספק אבל אני מתחילה לחשוב שאולי אני בנ"א שמעצבן אנשים או מקומם אבל אין לי מושג מה…
אני חושבת ככה בעיקר בגלל העבודה שלי שמשום אני מרגישה שלא הולך לי שם חברתית אז התחלתי לחשוב אולי יש בי משהו מעצבן?
יש לציין שזה די מוריד לי את הבטחון העצמי… ואז זה גלגל חוזר.
אשמח לעצותיכן!
הלווו, דבר ראשון שלא ירד לך הבטחון!
אני לא מכירה אותך, אבל אם זה קרה לך בפעם הראשונה, אז:
תסתכלי על העבר שלך, ותראי כמה חברות צברת במהלך השנים, אני בטוחה שזה ירים לך קצת…
אם זו עבודה חדשה, אז אולי הסגנון של הבנות שם שונה ממה שאת משדרת? או יותר מאופק? תנסי קודם לקרא את המפה, מה הן מדברות בינהן, באיזה טונים וכו'
ואז לאט לאט להיכנס.
מאיך שהתנסחת את ממש לא נשמעת אחת מעצבנת… 🙂 אולי הן מעצבנות 🙂
וחוץ מזה בלי קשר, תבדקי שאת נעימה, עונה לעניין, לא סותרת כל מה שאומרים לך. לא משליטה את הדיעה שלך על אחרים.
נראה לי שזה פחות או יותר מה שיכול לעצבן אנשים בחברה…
איזה נשמה!
וגם נראה לי דיבורים "נגד" יכול להרחיק, או מישהי שמתערבת בכל שיחה ונראה שרק רוצה לדבר
זה מנסיון עם מישהי מהעבודה שלי שמאד לא אוהבים אותה
קודם כל, מעריכה על הכנות הפנימית, רוב האנשים בטוחים שהם מושלמים מבחינה חברתית (ואם לא, אז הבעיה היא בסביבה ולא בהם…)
לא חושבת שמי שלא מצליח בחברה זה אומר שיש בו משהו מעצבן.
תנסי לבדוק את עצמך עד היום, הרי לא נולדת עכשיו…
איך היית בביה"ס? איך בסמינר? במשפחה? וכו…
ואז תהיה לך תמונת מצב ברורה יותר.
ממש לא נכון
הרבה אנשים לא בטוחים בחברה
אני לא מכירה אותך, כך שאין לי דרך לדעת באמת,
אבל מה שאני כן יודעת זה שאנשים נמשכים לאלו עם עין טובה, שמפרגנים מהלב ושמחים, לעומת זאת אנשים אוטומטית מתרחקים מביקורתיים ושליליים
לי אישית אנשים ש"נדבקים" אליי גורמים לסלידה, שימי לב שאת לא מכריחה אף אחת לעמוד ולדבר איתך, כמובן להגיד תמיד שלום בנחמדות ולשאול מה נשמע,
ואפשר גם לנסות נניח כשעומדים יחד בפינת הקפה, לזרוק משפט נוסף של התעניינות- אם הצד השני זורם ורוצה להמשיך את השיחה- מהמם! כך נוצרת חברות, אם לא- נסי מחר, כנראה עכשיו זה לא מתאים.
אבל ממש שימי לעצמך במודעות לבדוק מה התגובה של החברה. לא בטוח שזה אישי, יכול להיות שכרגע פחות נח לה אבל יום אחר היא כבר כן תזרום, אבל אם שוב ושוב לא זורמת- תניחי לה.
אה, ולהיות שלימה עם עצמך! לא פחות חשוב!
את משדרת החוצה מה שאת מרגישה ואם את לא מרגישה שווה, למה שהחברה תרגיש ששווה לה להתחבר אליך ולדבר איתך?
בהצלחה!
זה בדיוק מה שאני לא מבינה , אני באמת סופר נחמדה, לא נדבקת, מלאת טקטית ותמיד הייתי ממש בסדר מבחינה חברתית, רק שבמקום העבודה הזה מעריכים אנשים עם פול בטחון עצימי שאני לא יכולה להגיד שאני כזו… מעריכים דורסנות וחוזק כל השאר כמו שאומרים זה בונוס …
אז זה לא קשור לנחמדות ולעצבן אנשים,
זה קשור למערכת פוגענית,
כדאי לך לבדוק אם זה מקום שמתאים לך לעבוד שם
אם לא חוית חויה כזאת בעבר, אז הבעיה היא לא בך.
יכול להיות שאת במקום שלא נכון לך מבחינה חברתית, אבל זה לא אומר שאת צריכה להשתנות, יש לך אופי ותכונות שלפי מה שאת אומרת לא התקילו אותך חברתית עד היום.
מה לעשות כרגע זה שאלה נפרדת, זה או להישאר שם וללמוד להתמודד עם המצב הנתון ובמקביל למצוא חיי חברה במקום אחר, או לחפש לך מקום שיהיה לך שם יותר טוב.
הבחירה בין שתי האפשרויות תלויה כמובן בהמון פרמטרים.
אוישש
בטוח הבעיה לא בך
תמשיכי להיות מי שאת ולאט לאט ילמדו להעריך
האנשים הדורסנים- ענין של זמן עד שיתחילו שם מריבות ופוליטיקות
אצלי כך היה בסמינר, אבל בסוף הייתי אחת הבנות הכי מוקפות, גם בלי רעש וצלצולים
מלא ס"ד!
אני יברך אותך שלא תדמי להם
אבל עדינות וטוב לב הם דברים מוערכים
גם אם לוקח להם יותר זמן
בבקשה בשבילך, אל תשתני….
רק מעירה שעדינות היא ממש לא תכונה מוערכת למרות שהרבה בנות אומרות אני עדינה? הלואי!
וזה אפילו כמעט מילת גנאי בשידוכים
רצינית?
אם זה רק במקום העבודה הזה אז זה לא קשור אלייך,
בדיוק יצא לי לאחרונה לשמוע מ2 חברות שונות,
שכל אחת מהן מאלפת בסדר גודל, נשים פשוט מתוקות,
זורמות, עדינות, מידות טובות, חברותיות, עם אישיות כובשת
במובן החיובי כמובן,
שהן לא מסתדרות חברתית במקום העבודה שלהן , סימנו אותן משום
מה ולא עוזר מה שהן לא מנסות לעשות.
אני מכירה אותן עוד משנות הסמינר, וברור לי שזה נטו קשור
למקום העבודה שלהן ולא אליהן, כי אלו בנות שכל אחת
היתה שמחה להיות חברה שלהן בעיניי ובעיני הרבה אחרות,
שנשמע לי שנכנסו למקום עבודה לא מתאים/דורסני ממש.
אולי זה מקום עבודה שפשוט לא מותאם לך מכל מיני סיבות?
ממליצה לך במקום לנסות לרצות אותן, להתחיל להבין שהבעיה
לא בך, אם הבעיה היתה בך זה היה מתבטא בעוד כמה מקומות
בחיים שלך, לפחות בכמה. (ולא שאני באה לומר שמי שלא מסתדרת
חברתית בכמה זירות בחיים שלה יש לה בעיה כמובן שכל מקרה לגופו
ויכול להיות גם חוסר מזל והתאמה בכמה מקומות שונים).
זה נשמע לי ללקות בכפליים גם לקבל יחס לא נחמד מהסביבה
בלי קשר אלייך, וגם לחשוב שזה בגללך.
והתחושה שמתחילה לעלות בך שיש לך משהו מעצבן,
זה בדיוק מה שחרם חברתי או דחיה חברתית עושה….
חשוב שלא תקחי אישית (כמו שאת רואה כעת:() את המצב.
אם את חדשה בעבודה- יכול להיות שהתפקיד שלך 'דרך' על הרגליים של מישהי, אולי הן חשבו שמישהו אחר יקבל את התפקיד, אולי חשש כלשהו על המקום שתתפסי בעבודה, שמו שינוי המרקם החברתי.
תשתדלי מאוד לא להסתכל על חברות הצוות כ'דורסניות' או 'לא נחמדות'. זה הדבר שיוכיח את עצמו הכי טוב!
קודם כל-
נשמע שבאמת נקלעת לסיטואציה
ואין כל קשר להתנהלות שלך
מקווה בשבילך שתצאי מהפלונטר.
אבל באופן כללי, אני כן שמה פה, ואולי יעזור למישהי:
יש כאלה שממש בא לי להתחיל איתן שיחה
הן מסקרנות וכייפיות
אבל… פשוט לא יודעות להפסיק באמצע.
ולא תמיד אני יכולה לשוחח יותר מדקה-שתיים.
או שלפעמים אני חושבת שכן,
אבל פתאום משהו השתנה ואני חייבת להפסיק את הדיבור בינינו.
אז אני מנסה רמזים דקים ועבים,
ומנסה לומר מפורשות שאני לא יכולה לדבר עכשיו, אבל לא תמיד זה עוזר
אז מי שגם זה לא עוזר כדי לעצור אותה-
אני פשוט נמנעת מלהתחיל איתה דיבור 🙁
עכשיו, אני כותבת, ותוך כדי נמלאת במבוכה
כי גם אני כזאת הרבה מאוד פעמים. לא נעים !!!
אני עם הפרעת קשב ברמה גבוהה
וזה מתבטא בזה שאני פחות קשובה לרמזים תוך כדי שאני מרוכזת בשיחה על נושא מסויים. הרבה פחות.
בעיקר רמזים לא מילוליים (קוצר רוח, מבט בשעון וכו')
אבל דיבורים מפורשים אני מבינה מייד, זה כן.
ולרוב גם רמזים מילוליים עבים.