תגידו זה תמיד היה ככה? ורק אני לא שמתי לב?
רק השבוע בחינמון שלנו (ביתר) היו 3 פרסומים על נופש נשים.
ועוד 2 ארגונים שאני קשורה אליהם שפרסמו על נופש נשים מטעמם באישי אלי.
אני סגנון שאף פעם לא חשבתי לצאת , לא העזתי לחלום על לקחת ימי חופש מהעבודה ולשלם כ"כ הרבה כסף על נופש (בסביבות 1300 ליומיים ברוב המקומות)
אבל לאחרונה עם העומס של החיים- משרה מלאה+ משמרת ב' צהריים עם 3 ילדים קטנים+ משמרת ג' ד' ארוחת ערב ותחזוק בית על כל הכלול… פתאום עולות בי מחשבות שאולי אני ממש חייבת את זה!
אמא שלי היא מהנשים של פעם… גידלה משפחה ברוכה ומעולם לא יצאה עם עצמה סתם להתאוורר (למעט ימי עיון מהעבודה ) כך שבעיני זה לא נורמה.
מה דעתכן? זה חשוב? נצרך? חובה? מיותר?
הפרסומים מולידים את החשק לנופש או הצורך של הדור מוליד את הנופשים?
מעניין אותי מאד לשמוע חוות דעת.
תודה מראש לכל המגיבות.
אני אוהבת שבירת שיגרה..
אני נהנית בנופש נשים
אני נהנית בנופש עם חברות
אני נהנית ללכת ככה סתם לבד להורים..איזה כיף להיות ילדה קטנה לפעמים =]
אני נהנית בנופש המשפחתי עם בעלי והילדים בבין הזמנים….מחכה לזה כלכך!!
ואני נהנית מאוד בנופש עם בעלי…ואפילו סתם ביום שישי אחרי ששמים את הילדים במסגרת.
ויש לי חברה….בדיוק בדיוק הפוך ממני!
היא הכי הכי נהנית בבית, בשיגרה רגועה….
כל אחת וההנאה שלה
נראה לי אפשר לראות חלוקה די ברורה בין ליטאים לחסידים בעניין זה…
וזה בסדר
לא הבנתי, למה את מתכוונת?
שאצל החסידים זה מקובל יותר מאצל הליטאים?
כי אם כן, צר לי לאכזב אותך…
זה לא מקובל בשום מקום. נקודה.
ובכל זאת תמיד יש מקרים חריגים מכל מיני סיבות,
וזה כבר לא קשור למגזר…
חשבתי שהדור שלנו התאזן,מה החרדה הזאת מלראות אשה יוצאת עם אמא שלה או יוצאת לבדה?חסר סיבות למה הבעל לא יכול או אולי לא רוצה?
את יודעת שיש בעלים שהמתנה שלהם לאשה זה כרטיס טיסה לטיול נשים בחו"ל? ( חברים של בעלי,אנשים עם כסף מיותר,) הם יודעים שהאשה אוהבת את זה,הם עצמם לא יצאו מהארץ או שהם לא יכולים לצאת או שהם כבר טסו מספיק בשביל העסקים שלהם,אז למה לא לפרגן לה משהו שהיא באמת רוצה וחולמת עליו?
וזאת שכתבה שמה זה הדבר הזה שאשה יוצאת בלי בעלה היא כנראה לא מכירה את חסידות גור שם זה לא מקובל ואפילו לא ראוי, ואין צורך לזלזל ולהעביר בקורת,איך הסבירה לי חברה שלי חסידת גור אדוקה?גדלנו על זה ,זה לא חסר לנו ואפילו נתפס לנו מוזר אצל אחרים)
וכן יש נשים שהבעל ממש לא מעונין לצאת לבית מלון,כמו בעלי ואחיו מהסיבה שבתור ילדים עד לחתונה במסגרת העבודה של אבא שלו הם יצאו כמה פעמים בשנה למלון וזה יצא להם מהאף כי כל דבר טוב שהוא במידה גדושה נמאס בסוף ואין מצב שאני סוחבת אותו למלון או לצימר ואין לו שום בעיה שאני אלך לבד ואפילו יסע לחו"ל לבד לשבועיים,,( דבר שאני לא יעשה בחיים),אז עד לפני כמה שנים שההייתי מורה יצאתי פעם בשנה במסגרת ההשתלמויות ( ,,ואין לכן מושג כמה כח זה נותן! מי שלא תנסה ,לא תבין,זה פשוט לחזור עם אנרגיה לשנה שלמה…
היום אני רוצה גם,אבל המחירים בשמיים,1800 ל3 ימים זה יותר מדי,
אבל לא הולכים לבד,הולכים עם אמא או אחות או חברה,אלא אם כן את טיפוס מאד חברותי,
לשואלת השאלה –
אני אחת שמכל מיני סיבות יש לי עומס חיים מטורף מטורף, ככל שאני מבינה – יותר מהממוצע גם בדורנו לאישה אחרת. בלי לפרט, יש לנו כל מיני אתגרים עם כמה מהילדים.
שנים, כל תקופת עומס כזו הייתי חולמת על נופש, זמן להתאווררות חובה, וזה לא יצא. כי: מי ישמור על הילדים הקטנים וחלקם המאתגרים מאד (סבא וסבתא ודודים לא רלוונטיים פה ואכמ"ל). בעלי אברך צדיק ושקדן באופן מיוחד ולא רציתי להטרידו מלימודו (למרות שככל הנראה היה מאפשר אם הייתי מגדירה ומסבירה את הצורך).
וזה גם עולה הרבה כסף, כמובן. אנחנו לא מבעלי היכולת באופן יחסי.
אז לא הלכתי. רק בבינהזמנים נופש משפחתי עם כל הילדים ובעלי כמובן. ופה ושם טיולון קטן עם בעלי השמור שיכול ללכת רק למקומות מאד שמורים ומסוימים, שבשבילי הם לא ממש מספקים את הצורך באוורור.
ומה קרה עכשיו? אחרי הרבה שנים?
התפוצץ לי.
נגמר לי הסבלנות.
ועכשיו הודעתי שאני זקוקה לנופש שבועיים רצוף בהרים מרוחקים בחו"ל בלי לפגוש שום בנאדם, צימר בשבילי בלבד. ור—ק זה יחזיר לי את שלוותי.
טוב, זה לא יקרה מכל הסיבות שבעולם, כן?
אבל מה הרווחתי מה הרוויח בעלי מה הרוויחו בני הבית מזה שלא הלכתי פעם בשנה. מה.
אמא קצרת רוח ללא סבלנות, שלא יודעת עכשיו מה בדיוק יחזיר אותה לתלם.
חיבוק. מבינה ומזדהה.
עכשיו – תבכי ותביני את עצמך.
כשתסימי, תשטפי פנים (אפשר גם להתאפר)
ותחשבי על דברים קטנים שעושים לך טוב – אפשריים או לא.
תשתשפי את בעלך או דמות אחרת, אפשר גם אנונימית – מישהו שיעזור לך לבחור על מה את יכולה לוותר או להאציל סמכויות כדי לפנות לעצמך קצת זמן ושקט
ותחברי משהו קטנטן שאת כבר עושה – ותכוני עליו "לשם עצמי"
לאט לאט התת מודע יבין שאת משמעותית וצריך לדאוג גם לך
והרשימות מקודם יעזרו לך למצוא איך לעשות את זה
בעזרת ד' ולשמו!! כי כל יהודי מגיע לו לשמוח ולבחור בטוב!!!!
תודה על התגובה מחממת הלב.
ממש העלית לי דמעות לעיניים.
מצטרפת מאד לתגובה החמה של יהודיה מאושרת
אבל אולי אם תנסי שעה שבועית אחת, קבועה, תגלי שגם זה יכול להציל ולתת מרווח נשימה?
שעה שהיא רק בשבילך. שאת לא עושה בה שום דבר תועלתי חוץ מלהקדיש זמן לעצמך. לאדם שאת. כל דבר שהוא שבא לך לעשות ואת מרגישה שיעשה לך טוב אפשרי.
וכמובן תתפללי על זה ותתחברי לערכים ולמשמעות של מה שאת עושה
אז בינתיים אל תחלמי על שבועיים
גם 3 ימים יעשו לך טוב
ותבקשי מד' שישלח לך מימון
הוא ישלח,מבטיחה לך
או עכשיו..או עוד חודש..או עוד חצי שנה
העיקר שישלח בסוף,בזמן שהוא קבע
ואת יכולה לנסות להתקשר למארגנות נופשים,לספר את הסיפור שלך ולבקש עזרה כלכלית,בטח יהיה להם איך לעזור!
ובעלך ישמור עליהם זה לא ביטול תורה…
ואל תחשבי על נסיעה לחו"ל
תארי לך שמשיח יבוא ואת תהיי על מטוס באותו זמן…
יש למשהי את הפרסומת של תמי זייברט(לראות מהן התוכניות שהיא מביאה?) בימים כ-כב תמוז
הייתי רוצה ללכת ואין לי עם מי
יצאיה זוגית לא תמיד מתאפשרת באמצע החיים – אם יש ילדים קטנים ואין משפחה שגרה קרוב
גם לי אין עם מי ללכת… אחיות שלי די כבדות ואין לי חברה קרובה מספיק כדי לצאת איתה … לא נעים להגיע לבד
לכל אלה שכותבות על הבעל שלא יוצאות בלעדיו ח"ו וכו
קראתי בספר של הרבנית נוישטט שאישה צריכה ללמוד להנות את עצמה מתוך מקום בריא ולא להיות תלותית בבעל באושר, בשחרור וכו
מצטרפת
אפשר הכול.
אני יוצאת עם כל המשפחה לנופש בבינהזמנים. זמן משפחתי מעלף שלא אוותר עליו בשום אופן!!!
פעמיים בשנה יוצאת עם בעלי ללילה אחד לפחות, עם עדיפות לשני לילות, תלוי אפשרות.
פעם אחת חילקנו את כל הילדים לשבת ונפשנו בבית. היתה חוויה!!!
ופעם בשנה אני יוצאת לימי עיון וחוויה מטעם המכון של הגב' גיטה לויפר תחי' (אני בוגרת שלהם), נהנית מכל דקה.
ואי אפשר לומר לאשה להחליף זה בזה כי אין קשר. נופש עם בעלי הוא זמן זוגי. נופש נשים – הוא זמן של תוכניות, חוויות והרצאות שמשקים לי את הנשמה (מה יעשה בעלי בנופש מסוג כזה? מה?? ואני חיה מזה וניזונה מזה נפשית, אז למה לוותר?) ונופש משפחתי הוא זמן של חיזוק הקשר בין הורים לילדים. לא רוצה לוותר על כלום!!!
בקשר לנופש נשים – בעלי מעודד מאוד וכל שנה מברר מיד אחרי פסח: את יוצאת השנה, כן? מתוכנן נופש? לא ביטלו?
אני שואלת אותו בצחוק: מה אתה זומם לזמן שאני לא בבית? נראה שאתה ממש מחכה לרגע שאסתלק מכאן.
והוא עונה בכוונה אמיתית: חשוב לי שתצברי כוחות.
ולא. הוא לא חושב שבשביל לצבור כוחות אני צריכה דווקא אותו וגם לא חושב שמשהו בזוגיות שלנו פגום\חסר\בעייתי. סתם. דואג לי. כי הוא בעלי.
אין מה לאמר, הוצאת לי תעיניים.
אין לך קטנים?
יש לך מלאי כסף בלתי מוגבל?
את לא עובדת?
איך ככה את מצליחה לפרגן לעצמך???
הוצאת לי תעיניים!
אין לך ילדים קטנים?
יש לך מלאי בלתי מוגבל של כסף?
את לא עובדת?
איך את מצליחה לפרגן לעצמך כ"כ הרבה??
אין שום קשר בין הדברים!
דוקא בעבר שהיו לי ילדים קטנים יצאתי יותר..
היום שהחיים שלי הם 3 משמרות בין הקטנים,הבינוניים,הגדולים הרבה יותר קשה לי
ילדים קטנים-מחלקים בין הבעל לביביסיטר,
כסף-חוסכים כל השנה 100 ש"ח לחודש בחשבון סגור,
או לוקחים עבודה קטנה נוספת רק בשביל זה,
1500 ש"ח זה לא סכום של אנשים עם מלאי בלתי מוגבל…
ולגבי עובדת-לא יקרה לך כלום אם תקחי יומיים חופש,
העבודה תסתדר בלעדייך וגם החשבון בנק
תסמכי על הקב"ה ותלמדו להתפלל גם על זה,( הכי מועיל)
סליחה. לא התכוונתי להוציא את העיניים לאף אחד. רק רציתי להדגיש שניתן לצאת לבד וזה לא אומר כלום לגבי המצב הזוגי. וגם לגבי ההצעות להחליף זה בזה לא היה נראה לי כי אלו נופשים עם מטרות שונות ולכן כתבתי הכול. חשוב לי הכול ואין קשר למצב הכלכלי. לנופש משפחתי אני חוסכת כל השנה, לוקחת חופש מהעבודה. כן. זה חשוב לי מאוד הקשר עם הילדים ואני רואה בזה הזדמנות נפלאה. אנחנו יושבים בחצרות של צימרים ומדברים כל מה שלא מדברים במהלך השנה והקשר מתחזק. לנופשים הזוגיים בעלי דואג. זה חשוב לו מאוד, אולי אפילו יותר מאשר לי. עצם היציאה כבר גורמת לו להרגיש קרוב יותר. למה שאוותר על זה? הוא לא מגלה לי מהיכן הכסף. וכן הלאה…. בקשר לימי חופשה יש לי אפשרות להשלים בעבודה. אני כמעט לא מפסידה מזה ימי עבודה אבל זה כבר תלוי סוג עבודה. אני רק מציינת שזה חשוב לי מאוד מאוד מאוד. ואם תחשבי רגע, יש נשים שיוצאות רק פעם בשנה לחו"ל. הטיול והנופש שלהן עולה יותר מכל הנופשים שלי.
ויש לי משפחה גדולה ב"ה. גם גדולים גם קטנים וכשאני יוצאת לבד בעלי מתגייס וכשיוצאת איתו הילדים מתגייסים.
נראה לי שהוצאת את העיניים יותר בדאגה של בעלך שתצאי לחופש.. איך שהוא מברר בשבילך וחשוב לו שתצאי, הרבה נשים מתחננות לבעלים לצאת ועד שהם מסכימים- גם מבחינת האחריות על הבית וגם מבחינה כלכלית , יפה שבעלך ככה דוחף.
כל אחת והזוגיות שלה. חבל להשוות.
את רוצה גם? שבעלך יפרגן נופש, אפילו ש—
מניסיון אישי – קראתי ויישמתי את הספר "האשה המאושרת באמת" וקיבלתי. אמיתי.
(אין הבטחות בספר, אין 100 אחוז הצלחה,ולא לוחצםי על כפתור ויש זוגיות מושלמת. צריך לעבוד על זה… עבודת המידות אמיתית, רק בכיוון אחר. ולא קראתי את הספר כדי לקבל מבעלי תקציב לנופש נשים:) אבל… הדינמיקה הנכונה שיש לי בבית בזכות הספר הזה – בזכות זה בעלי נתן את זה. מבטיחה לך שלפני שנה זה לא היה קורה. ולא כי לא היה לנו זוגיות טובה או כי הוא לא דואג לי.)
למדתי שם המון, החל מאיך לכבד באמת, ועד איך להביע רצונות הכי פשוטים. זה עובד. זה מדהים.
אני משאילה את הספר לכל חברה שאני פותחת איתה את הנושא. מרגישה בזה שליחות אמיתית.