מה חשבת לעצמך?
מה?
אולי תחכימי אותי ואדע
מה חשבת מפקחת כשענית בקרירות?
כשהנדת בלאות
כשהטלת בי מרות?
מה חשבת?
מה חשבת אמא, שהיא גם מנהלת
כשניצלת מעמד ודלת
ובמקום להסתכל למציאות מהצד
הכפשת ובחרת לנצל מעמד
מה חושבות כל אותן אימהות
שפוגעות שוב ושוב בגננות מדהימות?
חשבתן שאין גבול ליכולת הספיגה?
ודווקא אני כן אישה עמידה
מסתבר שלכל טוב תאריך תפוגה
ומבחינתי?
הסתיימה החגיגה
אגלה לכן מה חושבת הגננת
שיומיום את ילדי ישראל מגדלת
היא חושבת שניתן להכיל המון
מאמינה שבכולם הטוב טמון
אבל היא גם בטוחה – אותה גננת
שיש לה צלם אנוש עטרה ותפארת
ואם יד הורה לא נותן
ולמפקחת מיד מתבכיין
והפיקוח? שופך מילים חמורות
חושב בכך תפוקת עבודה לעלות.
אז, חושבת הגננת
את העבודה – אני עוזבת
בצער
ומבחירה
בשוק ההוראה המצב עצוב לא פחות,
עוד מעט יצטרכו לעבור לחינוך בייתי…
משכורת לא מתגמלת, דרישות גבוהות, וכמעט אפס ממלאות מקום.
ולגבי תלונות של הורים –
אצלינו המנהלת היא זו שנאלצה לפרוש אחרי תלונות מרובות של הורים 🙁
קיבלנו מנהלת חדשה, יותר מתקתקת, יותר זמינה להורים,
אבל ברמה רוחנית הרבה הרבה פחות (גם בלבוש)
וזה משפיע על הצוות…
נכון יש משבר חמור מאוד בענף עובדי הוראה: מטפלות במעון, גננות, מורות יסודי. אני לא יודעת מה יהיה בעוד כמה שנים. מי יחנך את הילדים שלנו??
היום חיפשתי שעותתת מחליפה למחר- יש לי חבורת לא מרגישים טוב בבית. לבסוף אמרו לי להודיע שהגן סגור (אחרי שגמרו על המצפון שלי, כשהודעתי להורים, אמא אחת אומרת לי, מה הבעיה רוצה אני אמצא לך מחליפה? דקה אני חוזרת אלייך.
אחרי חצי שעה התקשרה- והתנצלה שהיא לא מוצאת.
הערכתי את זה שהיא רצתה לעזור. ונראה לי שבאמת מי שלא גננת- לא מבינה את המצוקה..
גם אני שואלת את אותה שאלה
מקווה של רובוטים 🙁
גם במצבת המורות המצב לא משהו
משכורת פח (ואל תגידו לי חופשים, כי לא עובדים בשביל חופשים, עובדים בשביל לפרנס ועוד כמה דברים לפני..)
כל אמא שנראה לה שהילדה 'לא מספיק התחברה למורה ואין אהבה גדולה ביניהן' מתקשרת להתלונן אצל המנהלת,
היי נשים זה הבוס שלי, למה ללכלך עלי? תפנו קודם אלי. תודה.
ומנגד- כאלה שמפרגנות למנהלת עלי- אין! גם אם הן מרוצות,
והעבודה- פיזית גומרת את הקול, את הרגליים, הכוחות והשפיות,
טלפונים להורים אחה"צ כשאת לא יודעת מי יענה לך ואיך
הכנת שיעורים, בדיקת מבחנים, מילוי שאלונים, מיפויים ,דיווחים,
ישיבות פדגוגיות, אסיפות הורים ווווווווווו
שלא תמיד משלמים לנו על כל השעות נוספות האלה,
מה עוד, שבחלק מהגילאים (וגם במשה"ח) דורשים ממך להשתלם כל כמה זמן, נכון שגם בעבודות אחרות יש משתלמות, אבל לרוב זה מבחירה\על חשבון המעסיק
לא חובה שאת צריכה לתרום, לאיזה עוד מקצוע לומדים כ"כ הרבה (בחישוב ההשתלמויות) ומרויחים כ"כ קצת?
כותבת כואבת מדם ליבי אחרי 5 שנים קשות
וזה עוד בלי שדברתי על המנהלות (הצדיקות ויראות שמיים, הצנועות והחסודות??)
סליחה! אבל משכורת של מורות זה משכורת טובה! אני גם עובדת הוראה. אישה ששכר ההתחלתי שלה הוא 48 ש"ח לשעת הוראה (לא 60 דקות), וזה עולה כל שנה עם ותק וגמולים שלא תתבכיין,
הבעיה הגדולה בצוותי הוראה זה:
מערכות היחסים בתוך הצוות, השעות הנוספות הבלתי נגמרות שלא מתוגמלות, (אלא אם כן את באופק ואז יש תגמול חלקי), העול שיש למחנכת כיתה, בעיות המשמעת, שחיקה,
מורה צריכה תגמול לא רק כספי במשכורת אלא תנאים מקצועיים טובים יותר [חדר מורות שנעים לשהות בו, שיהיה אווירה טובה בצוות, עזרה הדדית אחת לשניה, אוורור, זמנים שנפגשים יחד פגישות מקצועיות בהנחיה להעלות התמודדויות שקורות בכיתה וכו']
ואל תשכחו שאנחנו גם חוזרות ב4 הרבה פעמים ואז צריכות לשבת לכל העבודות שבבית (מבחנים, שיעורים, הורים, דיווחים), העבודה הולכת איתנו ולא מרפה דקה.
ופה אני רוצה לפנות למנהלות ולמשפיעניות- (שבי אולי את תזעקי בשבילנו?)
נראה לי שזה השוק עם היחס הכי מחפיר מצד הבוס (שאמורה להיות אשת חינוך ירא"ש): בשנים הראשונות, על כל דבר קטן את צריכה להתוכח, ואז- אם את מדי עקשת- כבר לא אוהבים אותך, אבללל אין חוזה מסודר ולכן: המנהלת אומרת לך:
אני ידווח עליך בחודש הבא את השעות האלה (אבל יורדת לי המשכנתא) \אני ידווח עליך יותר ותחזירי לי מזומן (זה לא מיטיב איתי תלושים פיקטיביים)\ יש לך צפי לחופשה? שאני אדע.. (מה עם חודש חמישי?) \תבואי למ"מ עוד 10 דקות, הפאה בסרוק? תבואי עם מטפחת..\ את יכולה לקחת חופש רק אם תמצאי משהי במקומך (אני עם חום והקאות)
וכואב לי שבציבור שאמור לעודד ילודה- הייתי לפני לידה, בתחילת החופש התחילה לצאת בטן, מרגע זה אף אחת לא רצתה אותי, שבעוונותי הולכת ללדת ילד יהודי, וכיוון שיש חופש גדול, אין לנו אופציה להכנס למשרה 'לפני שרואים' וכשהתקרבה השנה כבר ראו עלי, מרגע זה ועד הלידה אף אחד לא רצה אותי! מה שגורר חל"ד נמוכה…:(
ואל תשכחו שבהתחלה לא מקבלים על חופשים..
כל התלונות שלך נכונות מלבד זו האחרונה,
אני עובדת בתחום אחר לגמרי ויצא לי לחפש עבודה כשהייתי בתחילת הריון ,
למרות שזה לא חוקי כל ראיון ניסו לרחרח אצלי מה העניינים ומתי אני מתכוונת להביא עוד ילד לעולם…
בסגנון שאלות תמימות כמו: בן כמה הקטן שלך?
כמה יש לך שיהיו בריאים? וכדו'
לא מדויק
בכל תחום את לא מקבלת כל תקופה מחדש עבודה לזמן קצוב ורוב ההריונות מתחילים כשכבר יש לך עבודה
למורה (בשנים הראשונות עד שמקבלת תקן) כל הריון מחדש היא כמעט בלי עבודה
זה נשמע שיש בעיה במקום העבודה שלך! אבל האמת היא שאלו לצערנו בעיות נפוצות מאוד, וזה מה שאמרתי מקודם בנ"ל, זה לא רק המשכורת זה התנאים, היחס, וכל המסביב…
שלום לכולם!!
איך שהתחלתי לקרא התחילו לרוץ לי המילים,
אני ריתמיקאית במקצע יש לי את הזכות לשמח מדי יום ילדי ישראל, וזכות נוספת בשבילי זה להכיר מדי שבוע גננות בישראל,
אמהות יקרות בואו בואו להקשיב פעם אחת איך הגננות מוסרות ריכוז, איך הם מלמדות על הפרשה, על יעקב ועשיו, על השבטים, (לפעמים אני מגיעה מוקדם להפעלה ומקשיבה מאחורי הדלת את הפרשה… לא מתאפקת…)
בואו נקלט שהילדים שלנו נכנסים למסגרת לימודים כשהם קטנים קטנים, ובמשך השנים כ"כ הרבה לומדים, הם לומדים איך לקרא!! לומדים צבעים, צורות,עם כ"כ הרבה חויות מדי יום,
תחמיאו לגננות!! תפרגנו להם!! כשאני אומרת מילה טובה חגננת אי אפשר שלא לראות את האור שזהה מדליק,
ואליכם גננות יקרות,
יש מישהו אחד שישלם לכם באמת על כל מה שאתם עושות, על היהדות והערכים שאתם מכניסות מגיל כ"כ צעיר,
רק הקב"ה יכול לשלם על כאלה דברים גדולים,
ריתמיקאית מעריכה
אין כמוך!!!!!!!
תודה!!!
ריגשת אותי ונתת לי המון כוח!!
צריך לפרסם לכל ציבור האמהות את התגובה הזו
אני שלחתי לגננות של ביתי משהו לתשומת לב והערכה כבר 3 פעמים מתחילת השנה, ועוד היד נטויה אי"ה,
מלבד פתקים שבועיים מלאי הכרת הטוב.
אף פעם לא חשבתי לאמר זאת
אבל אני כותבת כאן לתועלת, ממני יראו וכן יעשו.
וב"ה יש לי בת חלקה מכל הבחינות יעזור ה' הלאה ברחמיו המרובים.
בעיני אין יותר חינוך גדול מזה לילדים.
ואוו, העלתם לי דמעות בעיניים
גם אני גננת שהשנה פרשה ועזבה
אמנם קבלתי משכורת של אופק וכולם שאלו אותי-איך עזבת, עדיין אני אומרת המשכורת לא שווה את זה
יעזבתי, כי זה כל כך קשה, עבודה תובענית שאין לה סוף
בפרט לעמוד מול תלונות של הורים
למה הורים חושבים שהגננת היא שק החבטות שלך?
כל הרגשות הקשים שהאימהות מתמודדות איתם הם באשמת הגננת???
הילדה מקנאה בחברה? הגננת אשמה
הילדה לא רוצה לבוא לגן? הגננת אשמה,
לילדה אין חברות? הילדה לא קלטה האותיות? וכו'
המלצתי פעם לאחת האימהות לפנות לטיפול רגשי עם הילדה, כמובן שזה נאמר בעדינות- וואו, מה קיבלתי על הראש- מה את מחפשת בעיות מתחת לשטיח, ומה הקשר וכו' וכו'
לא רוצה אז לא, אני רואה את קבוצת השווים ואני רואה שלבת שלך יש קושי והיא מתמודדת איתו וקשה לה, אני רוצה לעזור לך!! יש לי אינטרסים? אני מקבלת אחוזים?? למה את צריכה להפיל עלי את כל הקשיים שלך, החרדות, החששות והתסכולים?
שימו לב- הגננת לא אמורה להכיל את כל הקשיים וההתמודדויות שלך
תרעיפו רק מילים טובות, מחמאות, דברים קטנים שראיתם ותאירו אותם,
מותר גם לבוא עם בקשות ותלונות אך זה צריך להיאמר בצורה מתאימה ונכונה
כותבת בכאב
אשמח לשמוע לאן פרשת..
אנחנו באותה משבצת ויעזור לי לקבל כיוונים, תודה!
שלום רב אני מנהלת מעון,
יש לי צוות מדהים של עובדות ואני משתדלת לפנק אותן ככל שאפשר,
אני מכינה לכל אחת יום הולדת-וזה אומר קליפ קצר עם איחולים ועוגה או ופל בלגי או שייקים או טרייפל, כל פעם מה שיש לי זמן להכין.
כשעשיתי ערב הורים השקעתי מאוד והמטרה שלי הייתה לומר להורים גלויות שיש כאן מישהו שמטפח את הילד שלהם ובשקט נגיד כמעט יותר שעות מהן… ונותן לילדים את כל כולן ממש ביקשתי מההורים לפנק את הצוות לתת משוב חם ואמיתי שיהיה להן כח להמשיך בעבודת קודש זו.
אני כאמא מכינה לגננות ביום ההולדת של ילדי ארוחת בוקר מפוארת, והשנה הבאתי לגננות של הבן שלי( שהוא כבר לא במעון…) ארוחת בוקר לחנוכה, זה נותן המון ממש כל גננת התקשרה בנפרד להודות לי (עשיתי ל5 -גננת קבועה, גננת משלימה, סייעת קבועה, סייעת מחליפה וצהרונית…)
איזה כיף לגננות שלך
הייתי שמחה לקבל חיוך, ולא תלונות
זה גם היה מספיק….
אין אליך…..