מי אתה, הציבור החרדי???

מהניסיון שלי יש להם ראש על הכתפיים והם מבינים טוב מאוד שיש מגוון גדול של ציבורים בתוך הציבור החרדי.
זה אפילו נושא מדובר ומתוחקר בתכניות שונות בתקשורת.
בתור חרדית "הרד קור" שעובדת בסביבה חילונית, ולשמחתי הרבה כמה בסביבתי החלו להתקרב לתורה ולמצוות ואמרו לי בפה מלא שזה בהשראתי (בגלל האננומיות אני מעיזה לכתוב… לא מתכוונת לקחת קרדיט מלא),
חייבת לאמר שאני אומרת להן בצורה הכי כנה שיש:
אתן יודעות שאין מצווה בתורה להיות חרדי? יש הרבה מצוות אחרות שצריך לקיים בתורה. תפסיקו להתקשקש על מגזריות……. בוא נראה אתכן- חילוניות מקיימות מצוות ושומרות תורה.
ופעם אפילו גערתי במישהי בעבודה: התורה לא שלנו! התורה שייכת לחילונים בדיוק כמו לחרדים! הם חייבים לקיים אותה באותה מידה!
וכן כשהן באות להקניט אותי: ראינו בחדשות שהיה חרדי ש…….
אני לא מתחילה לאמר להן: יש הרבה יותר עבריינים חילונים (שזה האמת)
אני אומרת להן: בטח זה עשה צער גדול בשמים. הוא חטא וטעה אפילו שיש לו כיפה, עצוב. (נותנת תיקוף לזעזוע שלהן) החרדים מלכלכים לכן את הפארק בשכונה? הם עוברים עברה, אפילו שהם לובשים כיפה……אתפלל שיחזרו בתשובה.
וזהו.
זה נותן פרספקטיבה של דרך בעבודת ה' במקום של מוצר מוגמר שקוראים לו "חרדי".
בעיני "חרדי" הוא אדם בעל רצון לקיים את דבר ה' ונמצא בדרך לשם.
שמחה וגאה להיות שייכת לציבור הזה.

אוח, גם לי זה מרגיש שלא הבינו אותך. אני לא חושבת ששואלת השאלה צריכה חיזוק
כמה על ההתנהגות שלנו להיות מקדשת שם שמים. לא על זה היא דיברה, למען ד'!
אני מאוד מסכימה איתך, אנחנו לא צריכים להתנצל בשם אחרים.
אנחנו חוטאים בנחיתות מסוימת ובצורך 'להסביר' את עצמנו מול החילונים.
לדעתי רובנו לוקים הזה (גם אני…) ומשם התחושה הזו שעלינו להתנצל בשם אחרים.
מסכימה איתך לגמרי – אנחנו לא אחראיים על התנהגות של אחרים, אלא רק של עצמנו.

חשוב לזכור שהצורך בביקורת עצמית לא מוגבל רק לממשק עם החילונים. לפעמים, בתוך הבית פנימה, אנחנו שוכחות שהתנהגות ראויה היא לא המלצה חברתית, אלא לב ההלכה. יש לא מעט מקרים בהם ההקפדה על ההלכה היא מופתית, אך הבנ"א לחברו נרמס לטובת ניואנסים קרים, מחיצות עדתיות ורדיפה אחרי שטויות. חילול השם לא שייך רק למה שקורה בחוץ, הוא קודם כל נוגע אלינו, בתוך המגזר שלנו, וכדאי לערוך בדק בית דחוף…