בהמשך לטור הזה, מתברר שכן מלמדים בחלק מהמוסדות שלנו אוריינות דיגיטלית!
קיבלתי תגובה ממרצה בהשתלמויות שמעבירה קורס שכולל בתוכו כתיבת מייל בצורה נכונה, בין היתר בצורה שתגרום לצד השני להגיב במהירות (חייבת לומר שכשראיתי את החומר שלה אפילו אני למדתי כמה דברים…), לבקשתי היא תכתוב לנו פוסט על זה בהמשך.
עוד מישהי סיפרה לי על ארגון 'הנני' מארה"ב שמעביר תכנים בשנים האחרונות בסמינרים בארץ על סכנות הטכנולוגיה, אבל גם על איך המערכת הזאת עובדת, ואיך להשתמש בה נכון.
חשוב ממש בעיני.
אבל עוד נקודה משמעותית בנוגע לכתיבה דיגיטלית.
כמה עדויות יש לך מסבתא של סבתא שלך? כנראה שאין.
ולא רק בגלל שבחלק השורשים שלנו יש שואה/ פרעות/ הגירה וכו'
אלא בגלל שבקושי היה תיעוד.
ובכן. אנחנו הדור הכי מתועד שהיה אי פעם, וזה כמובן רק ילך ויגבר.
אנחנו מצלמים כל פיפס, מעלים על הכתב כל הגיג, משתפים כל קשקוש בכמות בלתי נגמרת של מלל.
זה הזמן לעצור רגע ולחשוב –
את באמת רוצה שכל התיעוד הזה ישמר??
בשנים האחרונות יש כל פעם סערה פוליטית חדשה סביב מינויים בכירים בעולם –
ממנים שר/ יועץ/ דובר/ נציג למינוי מסוים, ואז מישהו מחפש ברשתות את ההיסטוריה של הציוצים/ פרסומים שלו, לפעמים ממש מהעבר הרחוק – ומפיץ אותם ברשתות.
ואז מגלים ציוץ ממש לא לעניין באיזשהו קנה מידה, ומוכיחים שהמועמד הוא אנטישמי/ גזען או סתם טיפש, וזה יכול להגיע עד פיטורים, במקרים מסוימים תוך כמה שעות (!) מפרסום הציוץ המפליל.
אז רגע לפני שאת כותבת במהירות מקלדת, שולחת משהו לחלל האוויר – תבדקי האם את באמת עומדת מאחורי זה. האם מתאים לך שהדבר הזה ישמר לתמיד?? בטח אם את שותפה באיזשהו פורום, אבל בהחלט גם במייל.
ויותר מזה –
אחרי המאה ועשרים שלך, והאמת? אולי אפילו עוד לפני. מישהו הולך לפתוח את המייל שלך.
האם מתאים לך שיקראו את כל המלל שהשארת במיילים שלך?
דיבורים לא נעימים. מידע אישי על אחד הילדים. התייעצויות אישיות. הכל יהיה גלוי וידוע.
את בטוחה שאת רוצה להשאיר את כל המלל חשוף למישהו?
תחשבי פעמיים לפני שאת כותבת, ואם יש משהו שחשוב שייכתב – תדאגי למחוק אותו אחרי.
סליחה על ההלחצה, אבל נראה לי זה אחד מהדברים החשובים בדור הכי מתועד אי פעם.
ויש עוד משהו על המייל… בפעם הבאה.
Photo by Brett Jordan on Unsplash