אחרי הדיון הזה, שבו הרבה נשים כתבו את כל מה שיש להן נגד הסמינרים (הכל ברור ומובן…)
אשמח אם נפתח פה אשכול שבו נכתוב רק מילים טובות על המוסדות שבהן למדנו.
אשתף במשהו מאחורי הקלעים של הפורום –
כשפתחתי אותו, שאלתי רב על הנושא של לשון הרע, וההנחיה שלו הייתה שלשון הרע על אנשים פרטיים – לא לאשר בכלל, אבל על גופים ומוסדות – כל עוד נשמר איזון של דעות בעד ונגד – זה בסדר.
אז בנושא הזה קצת הופר האיזון…
אשמח אם פה נשתף ונעלה רק דעות בעד הסמינרים (אפשר גם לפרגן באופן ספציפי). כל מי שיש לה עדיין מה לפרוק נגד – יכולה לכתוב באשכול ההוא : )
תודה לכולן!
סמינר שצרנסקי בת"א.
אין כמו!
הסמינר שבו הצוות הכי מחובר לתלמידות…
אני כתבתי בשרשור ההוא משהו קצת נגד, למרות שכתבי שאני מערכיה מאד.
אז מרגישה צורך לכתוב גם כאן.
אין אין אין על הסמינר,
גדלתי ונהייתי מי שאני.
השאיפות האויה הכל.
וזה לא סותר בכלל את הרצון לשנות כל מיני דברים.
אבל דבר ראשון אני מכירה ואוהבת את הסמינר שלי.
וולפית לשעבר…
סמינר מעלות – לפני 15+ שנים.. אין עליו בעולם
קיבלתי שם המון המון המון
חדשניקית, למעלה מ 10 שנים אחרי.
בדיון הקודם לא השתתפתי, לא הרגשתי צורך.
נכון, תמיד אפשר לשפר ולשנות אבל לא הרגשתי טוטאליות במסרים שהתנקמו בי אחר כך.
כן מרגישה חזק מאד, הכרת הטוב!
מי זוכרת היום שיעורים? אני זוכרת את התוכניות. הנדירות, המרגשות של המורות גב’ שרמן וגב’ לנדא.
מסרים מזוקקים שמוגשים דוך ללב בכפית של זהב ובביצוע שתמיד עוד לא היה כמוהו.
והמסרים היו אישיים כ”כ, מחייבים רק אותי ולא את הסביבה שלי ומוטמעים לנצח.
עד היום הרבה מהבחירות שלי נשענות על המסרים האלה. גם כשהחיים ב”ה שוטפים, המציאות דורשת את שלה וההתמודדויות הן לא מה שבסמינר מספרים עליהם. פשוט, כי עשו את זה רלוונטי לתמיד, לכל אחת בכל מצב.
מצטרפת לכל מילה!!!
מוצאת את עצמי הרבה מאוד פעמים מזמזמת את השירים מהתוכניות האלה בסיטואציות מתאימות ומקבלת המון כח!
ובכלל,
ההכנה לימים נוראים – איזו "אשת משרד" לא בוכה שמתקרב ר"ה והיא לא מוכנה בכלל? ומדברת בגעגועים לימי הסמינר?
הזכירו למטה הלכות דינים – באיזו רמה גבוהה ופרקטית הכי למעשה למדו אותנו!
הלכות שבת מהרבנים הראשונים בשורה שנתנו לנו דוגמאות מחיי היום יום של בית עם ילדים, חקוקים לי בעצמות וחוסכים כ"כ הרבה טעויות ב"ה.
גם הקשר הרגשי עם הסמינר שממשיך גם אח"כ עם "קהילת הבוגרות" נותן המון, תחושת שייכות וערך למקום טוב היא תמיד דבר חשוב.
תודה על ההזדמנות
למדתי בסמינר שרנסקי ויש לי הרבה הכרת הטוב לצוות
הרבה מהמסרים שהוטמעו בנו באהבה מהדהדים בי עד היום
מילים ששמעתי מהחברותא שלי בקשר יהודי: (תושבת רמת אביב ועובדת בתכנון אופנה לסדרות בכאן 11, תצפיתנית במילואים)
(כמה עצוב…………שאילו לא היו המילים שלי)
מה, למדתם הלכות בתיכון? כאילו, ממש לימדו אתכן איך מתנהלים ביום יום?
הלכות ברכות? בשר וחלב? הלכות שבת? איך את יודעת מה צריך להתפלל מתי ובאיזה חג?
לימדו אתכן? איזה כיף לכן!!!!!
אותנו רק לימדו מתמטיקה ואנגלית וכו'.
מקצועות שלא קשורות לחיים בכלל ולא באות לידי שימוש.
איך הספקתם גם מתמטיקה ברמה כל כך גבוהה?
והיה לכן שיעורים על תפילה? על חיבור לה'?
על המהות של החגים?
ווואווווו!!!!!!
אצלנו התכניות החברתיות היו סביב ליגות בספורט ונבחרות ספורט ומוסיקה,
מה, אצלכם הפיקו תכניות שלמות על "בחירה בטוב"?
זה נשמע לי גן עדן!! משהו שלא קיים בשום מקום בעולם!!!!"
לא אשקר שפתאום שמעתי את עצמי מספרת בגאווה על הסמינר שלי……
הסמינר ששיווקתי כ"מנותק" ו"לא מחובר למציאות".
וואו, כל היומיום שלי בעצם מושפע ממה שלמדתי בסמינר (איך מקצרים את תפילת הבוקר, למשל כשאני עם הילדים, מה חשוב יותר ומה פחות).
תרשו לי להדגיש-
שומעת הרבה שהסמינרים *מנותקים*.
האמת, כשיצאתי מהסמינר היישר לשוק העבודה(וולף. אין כמוהו בעולם!!!)
הרגשתי הלם תרבות משתק, והבנתי שחייתי בתיבת נח…
פשוט חממה לגדילה סטרילית.
עם מידות של ענקי עולם(גם המורות וגם החברות!!!)
השקפה חדה, אכפתיות, עטיפה, מוסריות, שמירת הלשון, טהרת הדיבור המחשבה והלב וכו' וכו'
אז אפשר להגדיר את זה שהסמינר מנותק,
אבל תאמינו לי- הלוואי שהיה אפשר להמשיך את הניתוק הזה לכל החיים…
עולם פסטורלי ומגונן, שמאפשר לך לגדול ישר ולא עקום…
אז תעשו טובה,
בואו נפרגן לסמינרים על הניתוק, על הטהרה, על השמירה, על ההשגות הגבוהות שהכניסו בנו, על השאיפות הטובות והאמיתיות והנכונות,
וכשאנחנו יוצאות לרחוב, פשוט נזכור את האוויר שקיבלנו שם,
ונדע להשתמש בכל הטוב הזה כמטען לחיים מרוממים יותר.
(ולא נגביל את עצמנו לתפיסות של גיל 17, כן? מותר לנו להתפתח בחיים ולהגדיל ראש, ולשאול וכו')
אהבתי את הרעיון 🙂
התלבטתי אם להגיב בשרשור ההוא אבל כאן יותר מוצלח..
סיימתי לפני 7 +- , למדתי בסמינר הישן בירושלים ומרגישה שממש חייבת לו הרבה מהחיים שלי היום.
דבר ראשון – המגוון של האוכלוסיה הרחב שיש שם! חסידיות, ספרדיות, ליטאיות, חוצניקיות, צוליות – כל סגנון שרק קיים באוכלוסיה החרדית
כמה שזה פותח את הראש!! ומלמד לכבד כל אחת וכל דעה (כמובן, נכונה הלכתית ..) אותי אישית זה גם לימד המון מושגים רוחניים שלא בהכרח אימצתי אבל משמעותיים.
המורות המדהימות !! שמלוות בתיכון, התוכניות ברמההה בכל קנה מידה- התמודדות, מחנה חורף וקיץ ועוד…באמת היה כיף מאוד!!!!!
והנושא שדובר – י"ג י"ד –
חיבת לומר שמי שציפתה שהסמינר יכין אותה לכל סיטואציה בחיים כנראה הופתעה כי החייים בהחלט מפתיעים …
אבל אותנו הכינו עם המוןןן כלים לכל מיני מצבים
בימי עיון מדברים הרבה על בית של תורה, על שאיפות ורצונות שבעיניי זה פשוט קריטי!! לא כולן הגיעו מבתים אברכיים והרבה מהן הקימו בתים של תורה מתוך אהבת תורה שלימדו.
בשיעורים המורות באמת יותר דברו על פרקטיקה בחיים
(היו לנו כמה שיעורים אפילו עם היועצת להתמודדויות עם אכזבות בחיי נישואין, כמה שנתרמתי מזה!!)
היו הרצאות שבועיות מרבנים מתחלפים על מליון ואחד דברים
ועיקר העיקרים – שיעור מתחלף פעם בכמה שבועות על נושאים קריטיים !!!
חינוך ילדים, שידוכים, פסיכולגיה אישית קצת ועוד.
ברור שכשיוצאים מהסמינר יש הלם ושינוי מחשבתי קצת כי באמת לא כולנו מורות
אבל אני מרגישה שהסמינר הכין אותנו מצוין לאתגרי החיים
תודה!!!
אני דקה מלפרוש לישון, אז לא אאריך, אבל רק אומר ששצרנסקי (ופליז, לא שרנסקי, זה שמור לזרים בלבד!) זה סמינר שהוא בית! (נכון ללפני מספר שנים, הבנתי שעובר שינויים). ולא רק בגלל שזה הסלוגןן!!! כי אין כמוו המקום המקום הזה מקרוב מרחוק ומסביבבבב עבר הווה הוא בונה לעתיד חוזה זה הבית הזה בתל אביבבבב. זה הביתתת הזה בתל אביבבב!
זהו. פרקתי
לגמרי!!
אין כמו שצ'רנסקי, קשה להסביר לנשים מבחוץ מה זה סמינר קטן, אוהב שמרגישים בו בבית.
ואני עוד מהדור של: "חוליה לחוליה השרשת נמשכת, עבר בעתיד פה נגע, בגאון סמינר שאליו את שייכת…" 😊
מאוד חבל לשמוע שהוא עובר שינויים. איזה שינויים?
הוא נהיה יותר שמור (יחסית למה שהיה) יש כל מיני בנות לבוגרות שצ'רנסקיות שבעבר היו מתקבלות והיום לא. רובן הולכות ל"אקשטיין".
בתור אחת שמכירה קצת את המערכת, חייבת לומר שבגלל שהציבור המודרני הקצין בשנים האחרונות (בעידוד האינטרנט הזמין וכו') כל סמינר שרוצה לשמור על עצמו, חייב להטות טיפה את ההגה לכיוון השמור יותר.
סמינרים שלא עשו את זה – התקלקלו, ויש כמה דוגמאות לזה.
מאוד מעניין וגם קצת חבל…
ומעניין אם אלה שלא מתקבלות זה המודרנים "החדשים" ה"מתפתחים" וה"מתלצים" (או איך שלא נגדיר אותם)
או גם ממשפחות מודרניות "וותיקות"- כאלה שאימא וסבתא שלהם למדו בסמינר והיום לא מתקבלות?
ואגב איך אקשטיין מתמודד עם זה?
השינוי היה הכרחי, נכון, אבל בעיניי הלכו רחוק מדי. הרי הקטע של שצרנסקי היה לקבל בנות ממשפחות קצת יותר פתוחות ואיתן לעבוד. ואילו פרחים יצאו משם… והיום, אז השם של הסמינר יעלה בעיני העולם, מקסים, אבל העבודה האמיתית היא עם בנות שצריכות הרבה יותר פוש. מה הטעם לסחוב וולפיות לשצרנסקי? חבל שבנות שיכלו לפרוח כל כך ילכו לסמינרים אחרים ויצאו קרחות מכאן ומכאן…
ולשאלתך: כן. לא מקבלים המון, אבל המון משפחות של בוגרות. כואב.
היום בעידן האינטרנט והסמרטפונים הרבה יותר קשה לקבל ממשפחות פתוחות
כי הרבה הרבה יותר קשה לחזק בנות כשיש ברקע את המכשירים ודומיהם.
וגם יש להם הרבה יותר השפעה לא טובה
אני יודעת על תיכון תורני שפשוט נסגר כי ראו שהיום התועלת מופחתת בהרבה בעקבות האיפונים
מסכימה איתך. אין שום קשר בין משפחות פתוחות של פעם, לבין משפחות פתוחות של היום.
ברגע שהאינטרנט נכנס לתמונה – ה"פתוחים" נהיו הרבה הרבה יותר פתוחים.
ילדה שיכולה לשבת בבית על אינטרנט רימון ומטה, זה ילדה שחשופה לכל הגועל שיש בעולם.
למה שתעביר את המושגים שלה לעוד בנות מבתים טובים?
אני פתחתי את השרשור הוא מכאב שעלה מקריאה במס' נושאים
למדתי בסניף בירושלים וחייבת לומר שהרבה מהבחירות שלי בחיים אני חייבת לו
אמת פנימית יצוקה שהולכים לאורה ללא פשרות
אמונת חכמים
אמונה
כבוד הורים
הכנה לבית של תורה
מידות טובות ונכונות
ההשקפה היצוקה והברורה בכל מעגל השנה
תכניות ושירים ומחנות שעד היום אני יכולה לשחזר לשיר להנות ולהתחזק
כן בפירוש מאד נהניתי!!!!
תודה רבה
כשאני נוהגת לעבודה אני מזמזמת לעצמי:
"את תוהה ילדה…..
בין כאן ובין שם חושבת שאפשר גם וגם.
יום אחד תביני, ילדה, וליבך לא יכאב
אי אפשר לשיר בשני קולות
יש מלך אחד…. ושרביט זהב"
יש מסרים מהסמינר שהולכים איתי לכל מקום!
גם אני מצטרפת. היו מורות שדברו מאד יפה בעניני אמונה ובית יהודי בראש מאד חכם ומקבל הכל!!
דוקא למרת מה שדברו אני קיבלתי יחס אישי והיה לי קשר ממש טוב עם כמה מורות . ולא רק לי.
אבל כן כשזה סמינר גדול את צריכה ליצור את הקשר הרבה פעמים בשביל לגדול.