דווקא אחרי חג השבועות… כדי לא לקלקל לכן את ההנאה מעוגת הגבינה עם הקצפת 🙂
בחרתי לשתף אתכן היום במה שעושה החלב לגוף שלנו.
כולנו גדלנו על האמונה שמוצרי חלב הם בריאים.
חלב הוא המזון הראשון שהכנסנו אל גופנו ביום שנולדנו, לכן- הנקה. אמא. חלב.
הן כולן קונוטציות חיוביות שלוקחות אותנו למקום חיובי המשדר בריאות, גדילה
ומביא איתו אהבה וחיבור.
גם כשנגמלנו מההנקה והתחלנו לאכול מזון מוצק, אמא תמיד הקפידה לתת לנו מוצרי חלב –
קוטג', גבינה, שוקו. שלושה ביום.
כאימהות לילדינו המשכנו באותה הדרך, מתוך אמונה שחלב הוא בריא. האומנם???
כל היונקים בטבע, יונקים מהאימהות שלהם.
העגל יונק מהפרה, הגדי יונק מהעז, הסייח יונק מהסוסה.
כאשר הם גדלים ונגמלים, הם לומדים להשיג לעצמם מזון מן הטבע, הקיים בעולם הצומח ובעולם
החי, אבל לעולם, לעולם, אינם חוזרים אחורנית לחלב האם….
האדם, לעומת זאת, הינו היונק היחיד! שממשיך לאחר שנגמל לצרוך מוצרי חלב (בעיה ראשונה) אך
לא של אימו, אלא של בעל חיים אחר (בעיה שנייה)
תשאלי, אז מה?
בחלב פרה ישנו סוכר הנקרא לקטוז.
כדי לעכל אותו, אנו זקוקים לאנזים העונה לשם לקטאז.
אנזים זה הנמצא בגופנו, מיוצר בתקופת הינקות ויורד באופן משמעותי בגיל שנתיים עד חמש.
כך נוצר בגוף, מצב של חסר באנזים המפרק חלב.
לכן, רבות מאיתנו מגיעות למצב של חוסר יכולת לעכל לקטוז בכמויות גדולות, קטנות, או בכלל.
תופעה נפוצה זו נקראת- אי סבילות ללקטוז או רגישות ללקטוז והיא יוצרת בעיות עיכול:
כאבי בטן, נפיחויות, אי נוחות, שלשולים, עצירות ועוד.
הירידה בייצור הלקטאז, היא סימן עבורנו- הפסיקו לצרוך חלב ומוצריו. מה עושה תנובה?
מייצרת מוצרי חלב ומוסיפה להם לקטאז סינטטי, כדי שנוכל לקנות אותם בכל מחיר….
בעיה נוספת טמונה בחלבון החלב.
חלב אם מכיל חלבון הנקרא אלבומין, המתאים במדויק בהרכב שלו לתינוק הנולד במשקל של 3 קילו
בממוצע ומגיע בגיל שנה למשקל של 10 קילו בממוצע.
חלב פרה לעומת זאת, מכיל חלבון הנקרא קזאין המתאים במדויק לצורכי העגל שנולד במשקל 40
קילו בממוצע ומגיע למשקל של 200 קילוגרמים!!! בגיל חצי שנה….
עכשיו בואי נחשוב לבד, מה מקבל תינוק ששותה חלב פרה???
לעומת זאת, חלב וגבינות של עיזים, נחשבות למוצר בריאות כי ההרכב התזונתי של חלב עיזים וצאן דומה יותר להרכב חלב אם. בגלל שהעז שוקלת הרבה פחות מהפרה… עובדה זו הופכת מוצרי חלב עיזים לפחות אלרגנים וקלים יותר לעיכול, במיוחד לילדים צעירים. גם הרכב השומן שלהם בריא יותר וכמות הסידן גבוהה יותר. בשל התיעוש של משק החלב וההבדל העצום בין תפוקת פרה ( 35 ליטר ביום ) לתפוקת עז או כבשה ( 3 ליטר ליום ) הוא יקר יותר ובנוסף, לא כולן אוהבות את הטעם שלו.
אז מה עושים?
מוצרי החלב הם טעימים, מגרים…
נתחיל בזה שנכניס, במקום הראשון, לסל הקניות שלנו חלב סויה. כתוספת לשייק, לדייסה
ואפילו בקפה הוא מעולה.
אוכלוסיית הרגישים לחלב גדלה משנה לשנה ולכן היום ניתן למצוא בכל סופר גבינות טעימות,
יוגורטים ואפילו מעדנים העשויים מחלב סויה.
במקום השני, לאחר הסויה, נמצא חלב וגבינות העיזים.
נמשיך בזה שנמעיט, פשוט נמעיט בצריכת חלב ומוצריו, כל השנה. ביומיום ובשבת.
אינה דומה כוס חלב בבוקר למעט חלב בקפה.
אינה דומה ארוחת ערב ישראלית המכילה כוס שוקו, גביע לבן וחצי קופסת קוטג' לשכבה דקה של
גבינה לבנה על הפרוסה….
ובנוסף, נשים לב שהמעט שנכניס יהיה נאמן למקור…
יוגורט טבעי ללא תוספת ולא מילקי עם עדשים, גבינה לבנה 3 עד 5 אחוז ולא גבינת שמנת 30 אחוז
בטעם פיקנטי. מוצרי החלב המתועשים, מביאים בנוסף לשתי הבעיות העיקריות שציינו, חומרי טעם
וריח, צבעי מאכל, סוכרים, מלחים מעוררים וכולסטרול.
אם את רוצה לקרוא עוד, ממליצה על הספר "שוטי החלב" של דר' אבני. את 2 המהדורות הראשונות
קנתה תנובה וכך הורידה אותן מן המדפים….
לסיום, אתייחס לשאלה שתמיד שואלים אותי – מה יהיה על הסידן?
האמת היא שמוצרי חלב לא נותנים לנו סידן. אלא להפך, מושכים אותו החוצה מהעצמות,
בגלל המאזן הבסיסי-חומצי של הדם בגוף. אבל זה כבר נושא לכתבה נפרדת…
את הסידן נקבל ממקורות אחרים כמו טחינה, קטניות, זרעי פשתן,שקדים, ברוקולי ועוד.
אני מאמינה שהכתבה הזאת לא הייתה קלה לך, גם לי לא תמיד קל לומר לא לעוגת גבינה.
אבל עלינו לפחות לדעת את האמת כפי שהיא ולא להיות מושפעות מפרסום ושטיפת מוח של שנים.
מקווה שתמצאי את האיזון הנכון ותתמידי בו!
