שלום לכולן!
משתפת במשהו שעלה לי כאן בפורום:
לאחרונה את מרגישה שהדיונים פה נהיו מאד חריפים ובלתי נעימים לקריאה 🙁
(וכמובן שזה לא רק כאן אלא בעוד אתרים אבל תמיד שבי רגע הצטיין שהוא לא ככה!)
ניסתי לחשוב למה.
במציאות בדרך כלל נשים חושבות למי להגיד את מה שהם חושבות, לנשים שהם יודעות שהם באותו מצב שלהם או דעה. (לדוגמא המורה שקשה לה להקליט במרחב קולי הייתה משתפת את חברותיה, ואשה שמפריע לה שאנשים לא מתקלחים כל יום הייתה משתפת את אחותה שמקפידה גם כן לקלח כל יום)
או נניח בדעות פחות פופולריות ונעימות (כגון לא לקלח כל יום). לא היינו משתפות בזה את הקהל הרחב..:)
ברגע שיש פורום כזה אפשר לשתף בדעות שלכם, וגם אני בתור אישה לא חושבת לעדן או לא לומר בכללאת האמירה שלי כמו שהייתי עושה אם אני יודעת שהאדם שמולי במצב הפוך משלי (שום אישה לא הייתה משתפת כמה קשה ילדים צפופים אשה שמחכה לילדים!)
האמירות שלנו היו מכוונות לאנשים המסוימים המתאימים.
אבל זה כל המעלה של הפורום! שאפשר להתייעץ עם מגוון רחב של סגנונות ולהבין. שאפשר לשאול דברים פחות פופלריים ובעילום שם.
אבל בשביל זה צריך שאף אחת לא תקח אישי.
נשים פה משתפות סתם ככה בלי לעדן את התגובות כי הם בתת מודע כותבות את זה לסגנון שלהם, או שמחכות לתשובות פרקטיות ולא מצפות שאף אחת תיקח את זה קשה.
אבל לאחרונה אני מרגישה שזה נהיה שוב ושוב אישי.
אולי ניקח את זה יותר בקליל? אף אחת פה לא עושה משהו נגד השנייה. וגם אם התגובות עצבניות כנראה זה בגלל העייפות של המלחמה… איך אומרים, אף אחת לא עושה משהו נגדך כולם רק בעדם.
חבל לי לא להסתכל בשאלות אבל אני באמת מרגישה שזה לא בריא לי:(
מבינות אותי? מרגישה גם ככה? יש לך אולי משהו להציע לכולנו? או שאולי את בכלל לא מרגישה ככה? אשמח לתגובות!
כתבתי על זה שיר פעם (פורסם פה בעבר):
למה תגובה שכתבה לי אישה
אנונימית, חתמה בשם "אמא"
הותירה אותי, פגועה, רגישה
חדרה לי עמוק מדי פנימה…
למה פוסט שפרסמתי (או לא)
או הגיג לחכמת המונים,
שגררו הד או שניים, הריעו מולו
העלו את ערכי במונים
נראה שאף מאחור למקלדת
ומסך, ושם עט סתמי
מילה היא כח, בסלע נמדדת
ולא משנה כלל ממי…
אז רציתי לקרוא אליכן חברות
למסכי-לבבות פועמים
ולחזור ולזעוק, בדמע לחרוט
אם צריך, אז כמה פעמים:
גם אני בן אדם, ממש אמיתי
עם לב בשר שרוצה למצוא חן
וכבוד הבריות כולל גם אותי,
חכמות, היזהרו בדבריכן!
אילו חרוזים!!
מוכשרת!!!
האמת היא שאני חושבת שדווקא אין הרבה קשר לעניין שזה רשת / לא רשת.
בעצם כשנפגשות קבוצת חברות –
אם אלו 3 חברות – בדרך כלל יש מקום לכולן
אם זה שלושים חברות ועולה נושא לדיון
כאן כבר מתחילות צעקות, דיונים בווליום גבוה ומילים חדות יותר
למה? כי כל אחת מרגישה קצת ״נבלעת״ ורוצה שישימו לב למילה שלה
או שמעה מישהי אומרת משהו ששגוי לדעתה ומרגישה צורך למחות, אבל חייבת שזה יהיה בעוצמה יותר גבוהה מהשגיאה – אחרת יתייחסו לשגיאה יותר מאשר לתיקון
ומכיוון שאלו הרבה חברות – מטבע הדברים לא כל כך שומעים את האחת הבודדת
אלא אם כן – או שהיא דיברה חד מאוד מאוד, ואז קשה לענות לה אז צריך לחשוב על מה שהיא אמרה
או שיש לה מילה באופן כללי (לא רלוונטי כל כך לפורום הזה, יותר בולט בפרוג)
באופן כללי – לא דווקא החכם הוא מי שנשמע (גם לא דווקא הטיפש)
יש פשוט פרמטרים אחרים לבלוט, בעיקר ברשת, בעיקר כשא״א לראות הבעות פנים, וטון ועוד כמה
ומכיוון שאנחנו נשים
ואנחנו לוקחות דברים רגשי
אין מה להגיד לנו אל תתרגשי ממה שאמרו לך , ולא כתבו אישית נגדך
כי מי שכתבה את זה התאמצה שזה ייגע בך
היא דווקא רצתה שתרגישי את התשובה שלה , יותר חזק מאשר את מה שכתבת
אם היינו נניח שמות לייקים יותר בקלות
או אם היינו יכולות לשים אימוג׳ים שהיו יותר מעידים את מה שאנחנו חושבות
או שיכולנו לצטט קטע קטן ולענות עליו (ולא לעשות דיסלייק לכל ההודעה)
לכאורה – היינו מקבלות פידבק יותר מדויק למה שכתבנו
וממילא לא היינו חשות צורך לענות את התשובה הכי מנצחת
כך לדעתי
אולי יש עוד פתרונות
גם בעניין הדיסלייקים,
נראה לי כדאי קצת לרחם…
זה מדהים לראות כמה חזל צדקו שאמרו שאישה פסולה לעדות…
כתוב שאישה פסולה להעיד בבית דין כי היא לוקחת דברים באופן אישי ומלא אמוציות… לא עובדות ונתונים כמו גבר.
רואים את זה בפרומים…
ככה נשים… לוקחות אישי…
אבל זה באמת נקודה חשובה, ותודה!
בפרוג גם הגברים כותבים עם מלא אמוציות…
גם אני קראתי כאן את הדיונים
וטעם חמוץ עלה לי בגרון…
ימי ספירת העומר מתקרבים
ו24 אלף תלמידים מתו כי לא נהגו כבוד זה בזה.
הרי בודאי שמאחורי המקלדת נמצאת אחותך –
שהיא אישה יהודיה
הראויה לכבוד ולהערכה מעצם היותה!
ונזכור שכפי שנולדנו שונות זו מזו בתווי פנינו,
על אחת כמה וכמה שאנו שונות בדעותינו!
אז מדוע צריך כך להגיב ולפגוע?
ואם מורה משתפת בקשייה,
אין זה אומר שלך- מתכנתת יקרה – קל יותר
לך ולה ולכולנו מאתגר!!
ולמי הכי קשה?
לעולם לא נוכל לדעת!!
שהרי כתוב- אל תדין את האדם עד שתגיע למקומו!
ואני בטוחה שיש מורות ומתכנתות שעכשיו קל להן יותר מבשגרה.
כל אחת היא עולם מלא, מורכב מאיפה שהיא גדלה, איך שהיא חונכה, הדעות והערכים של בעלה, ועוד,
לכל אחת יש את הדרך שלה, ולעתים קרובות הדרכים אינן שוות, ואפילו סותרות,
אבל בסוף- לכל אחת יש דרך,
אז בבית שלך את בוודאי מחנכת שהדרך שלך היא הנכונה ,את מאמינה בה, ככה את רוצה את הילדים שלך, ובעולם שלך הדרך של השניה היא לא נכונה או אפילו פסולה,
אבל אסור לשכוח שגם להיא יש דרך וחינוך והשקפה, ודבר x שבעיניך פסול אצלה הוא מלכתחילה ואולי אפילו בדווקא,
אז לפחות במרחב הציבורי אנחנו חייבות להכיר בכך שיש 70 פנים ולכבד,
כי ההיא עם השאל היא לא קיצונית משונה- יש לה דרך, והליטאית הקלאסית עם הפאה והלבוש היא ממש בדווקא כך, והחסידית, והמיזרוחניקית וכן הלאה, כל מי שהקב"ה והתורה חשובים לה,
אותו הדבר לא רק בעניני השקפה, ההיא שמלבישה סטים וההיא שבדוקא לא, ההיא שמקלחת כל יום וההיא שלא, ההיא שהילדים שלה יחפים בחופשיות וההיא הפדנטית שלא יודעת איך נראה צבע שחור בגרביים של הילדים, ההיא ששולחת לגן עם גרביונים כי הרב אמר שחייבים, וההיא שלא כי הרב אמר שלא צריך, וכו' וכו'
לכל אחת יש דרך, חשיבה, חינוך, עולם מלא וגדוש,
פשוט להכיר בזה, לכבד ,להעריך, לא לזלזל, לא להשתמש במילים קשות,
בלי לוותר בכלל על הדרך והאמת שלך.
שנזכה.
אולי להוריד את האפשרות לדיס ולהשאיר רק את החיובי
ככה מה שלא התחברת לה ציינת
ועוד דבר אולי אפשרות שיהיה יותר מודגש אם זה שיתוף או התיעצות
ואיזה משפט שמבהיר שבשיתוף רק להביע תמיכה
אין לי שום ביקורת על המערכת עושים באמת מעל ומעבר והאיכות מורגשת פה בכל פינה! תודה על הכל!
גם לי התגובות החריפות צורמות מאד!! כל פעם אני חושבת לעצמי, אמהל'ה איפה הבין אדם לחברו של מי שכתבה את זה?? כ"כ פוגע ומקטין לקבל כאלו תגובות, גם אם הן אנונימיות! מי התיר לרדת ככה על נשים שרק רצו לשתף או להתייעץ? לי זה מרגיש ממש חסר במידות טובות…