שלום לך יקרה,
איך יכול להיות שהצרפתים רזים יותר? זאת שאלה מעניינת.
צרפת היא ארץ שהסמל שלה הוא אוכל משמין: באגטים ארוכים, קרואסונים מדיפים ריח, בריושים נוטפי שוקולד, פרעצלים עסיסיים ועוד.
ובכל זאת רוב הצרפתים רזים – חוץ מאלו שהספיקו להתקלקל מתרבות האכילה הישראלית-אמריקאית..
ובכן, מחקרים מוכיחים שצרפתים אוכלים יותר עם הקשבה לגוף שלהם. הם יותר מודעים לתחושות השובע והרעב שלהם, הם לא אוכלים כדי לגמור את מה שיש בצלחת (כמו שחינכו אותנו בטעות), אלא עד המקום שבו הגוף שלהם מאותת שהוא שבע.
ובכלל, ארוחה צרפתית תהיה מלווה בהקפדה על מזון איכותי, אבל בכמות סבירה.
סעודת שבת של משפחה ישראלית כוללת לפחות שני סוגי עופות/ בשרים, שני סוגי פחמימות ובמקרה הטוב גם ירק ליד, וזה אחרי חגיגת סלטים ארוכה שגורמת לניגוב חלה ארוך.
סעודת שבת של משפחה צרפתית לעומת זאת תהיה עם אוכל משובח, מבושל ואפוי כהלכה עם מרכיבים משובחים, אבל עם פחות מגוון, וכמויות קטנות יותר.
בעולם המערבי שלנו, ששולחן השבת והרגלי האכילה שלנו מושפעים ממנו ישירות, ברור לנו שחייבים סעודת שבת שכורעת תחת עומס של מזון, במגוון סוגים וכמויות ענק כדי לזכות לעונג שבת.
אבל כמה מתוך זה הוא פשוט חינוך אמריקאי (האמריקאים לעומת הצרפתים בהחלט סובלים מהשמנת יתר) לאכילה מוגזמת, והרגלים של חברות שפע? (וכתבתי בלשון עדינה)
האם באמת חייבים חלות מפוצצות בסוכר בשביל עונג שבת?
האם חייבים שלוש מנות אחרונות כדי לשמוח?
איפה עובר הגבול בין "עונג שבת" לבין אכילה מוגזמת?
האם באמת צריך שלוש עוגות (לפחות) לכל שבת?
אולי אנחנו יכולים להתרגל לעוגה אחת טובה, טעימה ומשביעה לנפש ולגוף?
אולי אם נלמד לאזן את אורחות החיים שלנו נצרוך פחות דיאטות – וגם אלו שלא זקוקים לדיאטות – יסבלו פחות מבעיות סכרת/ לחץ דם ושאר תופעות גילאי 50+ (40+…)?
בשורות טובות : )
תגובה אחת
הצרפתים גם שותים יין בין המנות בהתאם לסוג המזון מה שמאד משפיע על טיב העיכול