לו הייתי עקרת בית….

סבלנות לילדים בבוקר בלי הלחץ של העבודה.
בגדים מכובסים ומסודרים בארון.
ארוחות טעימות מהלב של אמא.
מקלחת חמה ומפנקת בשבילי מידי יום.
מנוחה קצרה שתתן לי כח למשך היום לשבת עם הילדים רעננה במשחק , יצירה או בגינה. ולהתארגנות סבלנית ואדיבה לשינה של הילדים. ולרעננות למפגש עם בעלי כשהוא חוזר בערב.

ואאו זו בדיוק המחשבה שעלתה לי כשהייתי בבית בזמן המלחמה…
נהניתי מהמציאות הזאת שאין כביסה שמצטברת כי יש לי את כללל הבוקר להפעיל מכונות.
יש המון זמן להשקיע באוכל כולל עוגות מפנקות(אבל משמינות_:) וכמובן המוןן זמן איכות עם הילדים וכח להקשיב להם ולשחק איתם כי אמא רעננה ולא עייפה כי קמה מוקדם לעבודה

לו רק יכולתי….

מצטרפת לקודמותיי,
אני בחיפוש עבודה כעת אחרי חלד,
עדיין בבית והתינוקת כבר בת שבעה חודשים.
איזה כיף לא למהר ולהיות לחוצים,
חיים ללא צהרונים,
לולא ההכרח הכספי לא הייתי ממהרת כל כך לחפש עבודה,
לא בטוח שכל ימיי ארצה להעביר כעקרת בית,
אך כאמא לילדים קטנים זה החלום שלי ,
זה פשוט כיף,
באמת חיים אחרים.
בפרט בחורף
מבינה את אלו שחושבות אחרת אך אני מאמינה שרוב הנשים שהיו מציעים להן לעבוד חצי משרה באותו שכר היו קופצות על ההצעה בשתי ידיים,
ולא כדי להוסיף משרה נוספת מחוץ לבית.