אני גרה בפריפריה ולא במרכז
ואני גרה בשכירות, ומרגיש לי שאני כביכול לא תקינה שאני גרה בשכירות.
לי אישית זה התמודדות לכשעצמה, אבל מפריע לי התגובות מהסביבה שנכנסים לי לחיים
ושואלים אותי יש לך דירה? ההורים לא הביאו לך סכום כלשהו? וכו'
זה הגיוני שאני מרגישה שזה חדירה לפרטיות?
או שסתם הרגשת נחיתות שאני לא בסטנדרט
אשמח לתגובה
מזדהה ממש..
גם אצלי אני גרה בשכירות (אומנם בירושלים) אבל בהחלט אין לנו דירה..
וכן שמתי לב ממש אנשים חודרניים סביבי, מאוד קל לכולם להביע דעה ועמדה בנושא…
מה שכן שמתי לב, בגלל שאני הרגשתי מאוד לא בנוח , והרגשתי שאני לא בסטטנדרט אז לכן זה הציק לי… לדג' אנשים גם שאלו אותו אם יש לי רכב, בואי, זו גם חדירה לפרטיות אבל אולי כי היה לי, לא הרגשתי לא נעים לענות.. בקיצור מה שאני מנסה להעביר כאן זה שאת העולם לא נצליח לשנות אלא מה שקורה בתוכנו פנימה.
רכב זה חדירה לפרטיות? נראה לי מסתובבים איתו בריש גלי. איפה החדירה?
זה באמת חדירה לפרטיות-מילא יש לך דירה-אבל ההורים הביאו לך משהו זה כבר חדירה רצינית בעיני לפחות
שלום יקרה!
ברוכה הבאה לחיים האמיתיים, יש את הקשיים שקיבלנו מבורא עולם – כל אחד לחוד, ויש קושי נוסף והוא הקושי הסביבתי שמופיע כמעט בכל אתגר בחיים.
החכמה לדעת להשתיק רעשי רקע ולא להתייחס לכל מה שהסביבה אומרת, לך אומרים את זה על הדירה ולשכתך אומרים עלכמות הילדים ולשלישית על המראה…
לדעת לחייך בהבנה ולומר למי ששואל- תתפלי עלי שאזכה לקנות דירה .
בהצלחה רבה!
מסכימה ממש עם דברייך
רק מדייקת ד' נותן אתגר
האתגר כולל בתוכו את כל החבילה
גם את תגובות החברה(זה לגמרי בבחירתם אבל הכל נעשה ברצון הבורא)
והכוחות שמקבלים לעמוד באתגר הם הכוחות שעוזרים גם בסעיף הזה של תגובות החברה
מאז שהבנתי את זה נעשה לי יותר קל
באופן כללי העולם מסווג אנשים לפי פרמטרים חיצוניים
לא דווקא לחיוב או לשלילה , אלא פשוט ממיין אותם לקבוצות
למשל מגדר, עדה, ישיבות, מקום עבודה, שכר, סגנון לבוש, מקום מגורים, כמות ילדים ועוד
תמיד כיף לנו להיות ההיא שממיינים אותה לצדדים ה׳נכונים׳ בעיני הסביבה
וכשלא – זה קצת כואב לנו, גם כי לפעמים זה באמת מאתגר להיות במקום הזה, וגם כי אנחנו מרגישות שלילי בעיני הסביבה
הכי בולט זה מקרים שבהם את בצד הנכון אבל חיצונית נראה לעולם שאת בצד הלא נכון. למשל אם יש לך דירה להשקעה שמניבה לך עשרות אלפי שקלים ואת גרה בשכירות, העולם מסתכל עלייך כשוכרת, כשאת יודעת שכלכלית זה מהלך מושלם לתנאים שלכם.
אז אפשר לשנות את העולם ולהסביר לו שהעיקר הפנימיות וכו וכו ולהפוך את ההתמודדות לפוטוגנית
אבל כולנו יודעות שזה לא אפשרי או לפחות דורש משאבים מיותרים
וגם אם קצת נעלה את הרגישות והמודעות, עדיין תמיד יהיו את אלו הפחות פוטוגניים והיותר פוטוגניים , ואם פריפריה תהיה שווה יותר ממרכז למשל, אז אלו שגרים במרכז ייחשבו לפחות שווים, בסך הכל ייפגעו אנשים שונים, לא כל כך מהר בעולם השקר יקרה מצב של שוויון, שאין מי שמתייחסים אליו כיותר או פחות
באופן אישי ברור שעל כל אחד ללמוד להתייחס לאדם כאדם ולא כאוסף פרמטרים שמגדירים אותו כ׳שווה׳ או ׳לא שווה׳ אבל ללכת לתקן את כל העולם יהיה מורכב מדיי…
בעצם הטענה שלי היא שבמקרה הפעם את מרגישה שנפלת בצד של ה׳לא שווים׳ , לא כי את באמת לא שווה חלילה, אלא כי ככה העולם (החרדי לפחות) מסווג את המקרה שלך. לא כיף, לא נורא, באמת לא נורא! היום זה הדירה שבציבור החרדי מאוד מהווה נושא (ומי שחושבת שזו חפרנות צודקת, אבל צריכה לדעת שזה כבר הפך לנושא לגיטימי לחלוטין בדיוק כמו באיזו ישיבה למדת), ומחר זה הישיבה שבעלך למד בה שהיא נורא נחשבת (אה כמובן, אין לי מושג, רק לדוגמא) או העובדה שיש לכם רכב שבעה מושבים או החופשה בחו״ל שנסעתם
תחזקי בך את החלקים החזקים
תלמדי לענות יפה לאלו שקצת מכאיבים לך
ותודי לה׳ שאת מסווגת רק לפי עניין כספי ולא עניין רוחני אמיתי
וכולנו נשתדל לזכור שכמו שלנו יש פעם שאנחנו מסווגים כלא שווים, כך גם לכל אחת יש, ונזכור להיות רגישות ונעימות כמו שהיינו רוצות שיתייחסו אלינו
אמת לאמיתה!!!!
ווואאאוווו
אני רוצה להעלות נקודה אחרת:
מישהי שאלה אותך שאלה שאת מרגישה איתה לא נעים.
(ולאור דיונים רבים בפורום- אני כמעט חוששת לדבר עם חברות. על מה לדבר איתן? על ילדים-לא, על בריאות- לא, על פרנסה- לא, על אוכל- לא, על מגורים-לא, אולי נשוחח רק על פרשת שבוע או נושאים אחרים שברומו של עולם?)
אם את רוצה לעלות רמה משיח של 'חדירה לרשות הפרט' או לא, נעים או לא נעים, מתאים או לא….
הידידה ששאלה-שאלה אותך כי היא לא רואה בעיה לשוחח על העניין, וכנראה מעוניינת לשוחח על הנושא. (היא גם פנתה אליך- כמה נחמד. נסי לדמיין מצב בו אף אחת לא פונה אליך, לא משוחחת איתך…. אוי!)
תני לה לדבר, תשאלי אותה על עצמה, על הדירה שלה, וכן הלאה.
סיימי איתה מכל הלב: 'איזה יופי שיש לך דירה משלך… אני בטוחה שזה מקל מבחינה זו וזו' 'אני חושבת שזה מדהים שההורים משתתפים, למרות שזה הפך לנורמה זה לא מתבקש. ודאי יש לך הכרת הטוב עמוקה כלפיהם' וכדומה.
כשתסיימי את השיחה תרגישי טוב!
אולי אפילו יהיה לך מעניין?
נראה לי שזה מטרת החיים שלנו.
לעשות טוב לאחרים
כיף לשמוע על אנשים כמוך, שנמצאים ביננו!
מוסיפה עוד דבר ,
אצלינו יחד עם החתונה קונים דירה ,
אצל ההורים שלי זה בייסיק
וגדלתי על התחושה של
אי אפשר להתחתן ולחיות ללא דירה משל עצמך.
רק תביני שיש נשים שמבחינתם זה באמת תמיהה גדולה ,
(לא מצדיקה את היכנאות… רק תביני…)
אנשים יקרים,
די לחטט בחייהם של אחרים.
בינינו,
שום דבר לא באמת שלנו
אם שלמו משכנתא על דירה אז היא שלך? חסר לה' דרכים להראות שזה לא שלך, אלא שלו.
זה דירה שלך? אם שואלים אותך תשאלי בחזרה- ושלך? אם קנית זה אומר שזה שלך?