אנחנו משפחה עם 5 ילדים בגילאי 2-12 ונהיה השנה לבד בסעודה. אין אצל מי להתארח וגם לא את מי לארח… מסיבות שונות אירוח המשפחה לא רלוונטי ולא הזמינו אותנו להתארח (חלק מהמשפחה עושים סעודה בלעדינו… לא רוצה להידחף בלי שהזמינו אותנו) בעלי לא רוצה סעודה עם חברים מטעמי צניעות.
יש כאן עוד מישהי באותו מצב שיכולה לייעץ איך להתמודד עם הצער שזה גורם לי? ממש לא מחכה לפורים.. מסביב כולם מארחים ומתארחים ואנחנו עם עצמינו… ממש מתביישת כששואלים אותי בשיא הטבעיות עם מי אנחנו אוכלים…
אני חושבת שהרבה פעמים המה יגידו, ולהיות כמו כולם משחק תפקיד גדול מידי בחיים שלנו… מי החליט שסעודת פורים צריכה להיות אירוע רב משתתפים? מבינה את הצורך שיהיה שמח ואז לספר כמה שכולם היו שיכורים ומצחיקים
אבל עדיין אחרי יום שלם של משלוחי מנות, תחפושות ובלאגן, סעודה ביתית ומשפחתית היא לא משהו רע כל כך 🙂 אומנם כחוזרת בתשובה אף פעם לא חוויתי משהו אחר… כן מארחת את ההורים אבל לא מעבר לזה… אבל ברוך השם גם אצלינו לא נרשמה שום טראומה והילדים שמחים ומדושני עונג ממלאי ממתקים ונפצים ותמיד מחכים לפורים הבא… (אני פחות)
תראו איך אלוקים מתכנן בשבילנו תוכניות …
כ"כ רלוונטי השנה לכולם !!!
למי שכתבה לא יודעת אם את עוד עוקבת
לי בלט בשאלה שלך שיש מאחוריה הרבה כאב, כאב על הסיבה שבגינה אתם לא ביחד עם המשפחה
אני חושבת שחשוב ליחד זמן ומקום לכאב הזה. לתת לו לגיטמציה. ואז לעבור לחפש כח לחגוג את הפורים בצורה נכונה לאור כל הטיפים המקסימים שנכתבו כאן.