לא מצליחה להתפלל:(

מזדהה איתך,
לא יודעת מה לומר לגבי התפילות,
רק זוכרת שצריך לחזק את הידיעה שאנחנו באמת לא מבינים הכל,
לא מתחילים להבין,
עושים את זה רק כי מאמינים שזה רצון ד'-
שנתפלל, שנתחזק, שנבטח בו גם כשזה נראה אחרת,
זה די ילדותי לחשוב שאם אני אעשה מה שצריך-הכל יהיה טוב,
אבל זאת מחשבה של כולנו,
הכי אנושית שיש,
בסגנון של 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו',
זאת שאלה שנשאלה כבר מזמן,
דוקא הכי צדיקים, ואכפתיים, ורציניים, שאלו אותה.
ומי יודע חשבונות שמים,
כמה ניסים נעשו לנו לאחרונה,
אולי בזכות התפילות,והנאמנות הזו , להמשיך להתחזק באמונה גם כשהן לא מביאות את התוצאות שרצינו-זה מעיר עלינו רחמי שמים מרובים…
אחותי, לעצמך אל תוותרי , ואל תשברי,
כולנו באותה סירה מצפים לגאולה.
ודוקא בחושך שלנו כשאנחנו לא יודעים מה נעשה מהתפילות שלנו-יש להן כח ויכולת לפעול יותר, הן 'מבוקשות' יותר,'שוות' יותר,אהובות יותר
תחשבי על זה – זה יתן לך כח
ואם תתפללי על זה-אז בכלל,תפילות על רוחניות ת-מ-י-ד נענות

דברי על זה איתו.
תגידי לו איך קשה לך.
איך את מיואשת.
מניסיון, לי זה עוזר
כל מה שקשה לי איתו – אני אומרת לו.
זה הכי טוב בעולם.

היה לנו אסון במשפחה וגם הרגשתי ככה אבל אחר כך פתאם ראיתי כל מיני דברים קטנים אבל ממש מופלאים שהרגשתי בחוש כן, השם אוהב אותי והוא טורח להראות לי את זה, אני כותבת את המקרה הזה במחברת ומדי פעם מסתכלת ומתחזקת באהבת השם ולמעשה כל אחת יודעת בשכל שמה שהשם עושה הכל לטובה הבעיה זה להחדיר את זה ללב
בשורות טובות לכולן ישועות ונחמות

כדאי לזכור שתפילה היא לא כספומט. היא לא כפתור לשינוי מצב. היא הדרך שלי להיות בקשר עם אבא- המלך- בורא עולם. כשבאים לתפילה מראש עם כזו גישה, של הזדמנות לקשר, באים בפחות לחץ ויותר פתיחות. כמו בזוגיות- שלפעמים השיתוף הוא לא פחות חשוב מהתוצאה! אני משתדלת לבוא בצורה של שיתוף- לספר לקב"ה מה עובר עלי, מה אני רוצה, איפה כואב לי, מה אני חולמת, וכמובן- להודות בלי סוף על מה שקיבלנו! הכל מתנות! כשמדברים עם ה' בצורה כזו, קודם כל מרגישים במוחש הרגשה מיוחדת של קירבה, של הקשבה. של יש כאן מישהו בשבילי! ואז הישועות הן בונוס! עדין, הישועה לא מובטחת בצורה שנראה לי בעיני בשר שהיא צריכה להיות. אבל כשיש קשר- יש אמון. יש אמונה. וזה בעצם כל הסיפור!