ביגוד בשמו הפשוט
טקסטיל בשמו הארכאי
או אקססוריז בשמו העדכני
הינו שם כולל
לכל מה שהתקללנו עליו בקללת “בזיעת אפך תאכל לחם”
שהרי בשביל מה אוכלים לחם?
כדי לגדול
ואם גדלים
צריך עוד כמה מכנסיים חדשים במקום אלו שהתקצרו
ועוד כמה חדשים כי ילד גדול יותר – עושה יותר חורים בברכיים
ועוד כמה חדשים כי כבר יש לו דעה על הסגנון והטעם
ועוד כמה חצאיות לבת העשרה,
וכמה עליוניות כפול כמה החצאיות הנ"ל
ועוד כמה סריגים,
וכמה צעיפים שיהיה אפשר לזרוק על הרצפה בכניסה לבית..
ומעיל חדש לימי קור
וסוודר חדש לימי קרירות,
ושכפץ לימים נעימים
וקפוצ'ון למראה ספורטיבי,
וז'קט למראה אלגנטי,
ואם חשבתם להגדיר את הקללה מגיל מסוים
לא תופתעו לשמוע שכבר בהיותך בן 0
יש לך-
את השמיכה התכולה עם הפונפונים
החומה עם הפרווה מבפנים
את השחורה עם הנצנצים
ואת האפורה עם סריגת הצמות
תכפילו את כל זה
במספר כובעי הפונפון
במספר הפונפונים
במספר חיתולי הבד הצבעוניים המדוגמים והתואמים
ובמספר ה"שמיכי" המחוברים למוצץ הנלווים
הכפל:
בעונות השנה
בגשמים
באביבים
בחמים
בקרים
בעבים
בדקים
בדקיקים
בקצרים
באופנת המידי
בארוכים
האלו עם הרוכסנים
ובאלו שתקועים ונשארים פתוחים
במכופתרים
ובכפתורים
בשבתיים
(בקיץ מחליפים פי חמש
בחורף שכבות פי חמש
התקזזנו…)
ביומחוליים
בפיג'מות
התואמות ושאינן
בסטים
ליציאה
למסיבה
או בלי סיבה
ותקבלו את תמונת המצב הבאה:
מסובבת ראש לימין- עגלת תינוק- עמוסת מעילים, שמיכות,
ועוד כמה בגדים שלא מצאו מנוח לכף או לשרוול רגלם..
זהירות תבדקו קודם שאין שם יצור נושם…
בשמאל- קרש גיהוץ עמוס בגדים שגוהצו ולא נלבשו,
שהתכוונו להתגהץ ולא גוהצו,
שתוכננו להתגהץ והתגלו כשייכים לכביסה.
מלפנים- אמורה להיות ספה, כרגע היא מכוסה בערימה לקיפול, נחשו שהיא שם.
לצידה ספה נוספת- לכאורה המצב שם מקופל
אם לא נחשב את כל מה שהתפרק ולרצפה נפל…
על השולחן בגדים שאמורים להיות מיועדים לזריקה,
אבל אין לב אז בנתיים עד בירור איפה יש תחנת מסירה
הערימה את הנוף מסתירה…
וכיסאות בבגדים שנלבשו אתמול ושלשום
ותזיזו לאיפה שלא תרצו רק תמצאו מקום…
על השטיח סריג כחול, וחם צוואר עגול
וגרביים, מסריחים יותר או פחות
וחגורה של האח וקשת של האחות
ועל הרצפה הקרירה (בחדר הבנות ונס שלא בפתח הדירה…)
גרביונים שנלבשו אתמול, אלו שנלבשו הבוקר והתגלו כבעלי חור,
ואלו שמלאים שחור,
שכבר לא יורד בכביסות אז למה לא הגיעו לשער האשפות?
ולא, זה לא רק בגזרת הנקבות- כי גם לבחור יש חליפה כחולה ושחורה
וזו של שבת שבמסדרון זרוקה (על המתלה אמורה להיות ונפלה)
וזה דורש סוודר אפור וגם חום,
ועניבות צרות ורחבות חלקות או עם דיגום
(ו-חסידיות על תעבדו עלי שאצלכן המצב בשליטה
עם הבקיטשע והחלאטל, והווסט, והגרטל ובסוף הכל מושלך על המיטה..)
ובחלומות אני נאבקת בים של בדים,
מלוכלכים
נקיים
למיון
או ממוינים
לגיהוץ
לקיפול
לקיפול חוזר
לארונות
עם קרע
לתיקון
שחזרו מתיקון
עם שאריות
עם תוויות
שטובים
שגדולים
שזקוקים להחלפה
שהוחלפו וכבר קטנים
שלא מתאימים לקטנים
ולא לגדולים
שמוצאים חן
ושלא
שנלבשים
ונלבשו
ויתלבשו
ושוב יתלכלכו
ויתכבסו
ויקופלו
או שלא
ואין לי אויר
וידי מנופפות מבעד להררים
ואני טובעת
ואין איש שירים
גרב
או חור
או חוט
או שרוך
והמסע הזה ארוך ארוך ארוך ארוך ארוך….
בהצלחה לך!
נ.ב. וזה עוד לפני תיאור התבוסה מול מרפסת הכביסה
הרוויחה מי שאין לה מרפסת שכזו…
יש למישהי מושג למה נטפרי בחר לאקסס את כל הקטע?
באמת תסכול!
ממש כך!
יש משהו לעשות בנידון???
הורדנו מילה שיכלה להתפרש כבעייתית. האם עדיין נחסם?
נפתח!
תודה שעזרת לקטע שלי עם הנקיון והכביסה
וחסכת עוד תסכול נוסף על הר התסכול והטקסטיל המתגבה…
חזק!
לא יודעת אם התכוונת לשעשע או לזעזע,
הצלחת בשניהם.
קבלי הזדהות עמוקה.
שכחת –
פוכים עבים כי שלשום היה קפוא, פוכים דקים כי מחר יהיה חם, וסתם מליון ציפות של כל העצלנים שלא ציפו את הפוך שלהם.
תיקי גן, תיקי מתבגרות, תיקי חיידר, ארנקים, עוד ארנקים.
מגבות רחצה. מגבות ידיים. מגבות מטבח. סתם מגבות על הרצפה. ועוד כמה מגבות שקיבלו כתמי אקונומיקה ומחכים לגזר דין.
סמרטוטים. נקיים. מלוכלכים. חצי מלוכלכלים. קטנים וגדולים.
לא נגמר הטקסטיל הזה. לעולם לא נגמר.
בדיוקקקקקקק בול!
תודה על ההזדהות העמוקה,
אחותי לצרה…
חשבתי שרק אצלי יש חדר שמיכות, וכל ערב צריך להוזיז אותם ימינה שמאלה קדימה אחורה כדי לגלות את המיטות,
ואי אפשר לוותר על אף אחד, כי בתחילת הלילה קר ואח"כ נהיה חם ובאמצע..
ואת הפיגמות לא מוצאים (כי התלבשו בכל רחבי הבית, ומי טורח לשים במקום) אז כל ערב מוציאים חדש…
והמעילים בכלל זה נחמד לשכב עליהם כשקוראים ספר…
אבל שכחת לכתוב על משהו אחד,
על הגרביים של בחורי הישיבה, הדוגמאות והסדרות – הם מתעלים מעל כולםםםם…
וואו השמיכות!!
הנעימות והפחות
ה"קרות" וה"חמות"
הקטיפות והשעירות והדוקרות
מושגים שרק ילדי תחושה מסוגלים להגות…
והפיזמות,והבגדיםםםם שמתחתיהם אמורות להיות מיטות,
ואפילו לא מזיזים הצידה- כי אין להם בעיה לישון על ערימות….!
ממש!! זה לא נורמלי. אני עם הרררי שמיכות ואי אפשר לוותר על כלום!
זה היה חזק!!!
צריך לפתוח קבוצת תמיכה אולי ביחד בישיבה נצליח להתגבר על הערמה:):)
חחחחחח
קטע כובס, אה, כובש…
חחחחחחחחחחחח
הנושא האהוב עלי
הגעתי למסקנה, שאדם נבחן בכוסו, כיסו וכעסו
ואישה – בכוסה, כיסה, כעסה, וכסותה…
ובכלל, אני לא מבינה למה אין לנו מה ללבוש, אבל יש לנו כל כך הרבה בגדים בבית…
ואיך זה יכול להיות שפעם אימהות היו מכבסות פעם בשבוע, איך נשאר להן איפה לגור, הכביסה לא מילאה להן את הבית עד חוסר מקום לנשימה?
אה, לא היה להן שמיכת פונפונים? איך הן הסתדרו בלי?
ולמה אני תמיד מקפלת, אבל הערמה לא מתנמכת?
יכול להיות שיש לי בכביסות נס פח השמן? שלא משנה כמה נוציא מהסל הוא תמיד ישאר מלא?
קודם כל תודה
נחמד לשמוע שזה לא רק אצלי
אני למשל נמאס לי מהמצעים שאף פעם לא במיטות… אז אני פשוט לא שמה …
מכבסת בתדירות גבוהה
ומנקה את המיטות פעם בשבוע עם סמרטוט ומרכך כביסה …
אמאלה אני בהלם:)
כתבת אותי ובדיוק התלבטתי אם לכתוב על זה גם…
והקטע של השמיכות בכל הסוגים הייתי בטוחה שרק אצלי…
האמת אני ממש מיואשת לא מתחילה עם זה מראש כי מרגישה שזה כמו מכת צפרדע תכבסי עוד יהיה עוד וחוזר חלילה אז מה יעזור שקיפלת?????
רק דואגת לבגדים נקיים וחוצמיזה הכל בלאגן
אין עיצה ואין תבונה בעניין???
וזה נשמע אגב שכולכן פה עם שיירת ילדים
אני עם 2 קטנטנים וזה המצב:) ברוך ה'
איזה חמודה…
אני עם 3 ועוד אחד בדרך ולפעמים מרוב כביסה אני משתגעת…
גם בזמן גמילה הם מיצרים כמות של כביסה….
ובאמת הבית על גלגלים(תכננתי לנצל את חנוכה אבל…)
ועדיין הכל אצלי מעורב:חורף וקיץ,מעבר ולא…
אני צריכה להראות את זה לבעלי-שידע שזה לא רק אצלינו…
תודה על התגובה שלך:)
חיזקת אותי!
חחחחח גם אני רק עם שתים, וכבר כתבתי שהנושא הזה קרוב לליבי.
ואם יש לך קטנים, כמוני, הם מלכלכים הרבה מאוד טקסטיל!
כל יום מישהו אחר מרטיב במיטה, או דולף מהטיטול, ויום שבו אף אחד לא מחליף בגד באמצע היום זה יום ממש חריג וחגיגי, לפעמים אני יכולה להחליף לתינוק 3 קולקציות ביום…
ויש תינוקות שהפיג'מות שלהם צריכות כביסה יומיומית
ויש סינרים
ויש מגבות
ויש חיתולים
ויש פליטות
ויש גם סדינים של אמא, שמתלכלכים מהתינוק
ויש חצאיות של אמא, שמתלכלכים כנ"ל
או חולצות של אמא, כנ"ל, או שעקב הלידה התקרבת היא יושבת רחוק מהשולחן ומתלכלכת כמו ילדה קטנה… (זה רק אני? 🙁 )
ויש גרבים שמשחירות מזחילה, ומכנסים, וגרביונים…
ויש גם גרבים של אבא ליד המיטה… (רק אצלי? 🙁 )
ואין לנו חדר שירות, הכביסה בסלון-מטבח, ובחדר שינה, ובאמבטיה על הרצפה…
רק אמא יודעת מסתבר לשים אותה בסל 🙂
אולי הכנסת כביסה לסל זה כלול בבינה היתרה של הנשים?
בקיצור, אני באמת לא יודעת כמה כביסות יהיה לי עם עשיריה, שה' ישמור
כנראה שזה לא יהיה מכבסה אלא מפעל טקסטיל…
חזק!!!
חשבתי שרק אני מתחילה כל בוקר בנבירה בהרים הבלתי נגמרים..
אחת סיפרה שהיא מטמינה בתחתית הסל כביסה שטר של 100 ש"ח, כי אין הברכה שורה… אולי בערב פסח תמצא שגדל ל200 ש"ח…:)))
חח חמוד מאוד
אהבתי:)
וואי
אהבתי מאוד!!
כתוב טוב עם קצב
וכמובן התוכן
ליגה פשוט
מהמם
שמחה שהתחברת <>
תודה על הפרגון…
כשהתסכול שלי עולה על גדותיו
והכביסה מרגישה כמו הצפרדעים במצרים
והכעס על הילדים (הגדולים ) שלא חושבים לזרוק לתוך הסל גובר
אני משתדלת להגיד "ד' תודה שנתת לנו הרבה בגדים "
כמובן , שלפעמים זה רק אחרי שהוצאתי ת'קיטור
אתן חמודות כולן, איזה תיאור עסיסי רחלי הביאה לכאן! זה אמנם תודה להשם מלא חיים, אבל כן, כביסה היא עסק מתסכל ומבלבל ממש כפי שכתבת רחלי. אהבתי מאוד!