היי אשמח לחוכמת ההמונות אני אישה צעירה לבעל אברך עם תינוקת בת שנה
קשה לי מאד עם הנושא של כולל ערב, אני מש מרגישה קרועה בנושא
ואני רואה שסביבי כול הבעלים הולכים לכולל ערב והנשים שלהם בסדר עם זה
אני מרגישה שאין לנו כמעט זמן משותף
אני קמה מוקדם לפני בעלי ויוצאת לעבודה
בצהריים שאני חוזרת הוא ישר יוצא לכולל
בערב יש לנו זמן ממש קצר עד שהוא חוזר ולאכול ארוחה עיקרית שלהיום,
ואז הוא ישר יוצא לכולל ערב כשהוא חוזר אני כבר ממש עייפה ומבחינתי סיימתי את היום…
אני מלא פעמיים מתעצבנת על הכולל ערב ואז יש לי נקיפות מצפון שאין לי אהבת תורה
בנוסף ממש קשה לי שאין זמן לכלום זמן לעצמי כמו התעמלות וזמן משותף כמו קניות חשובות לבית הליכות סידורים לבית
אני קרועה כי בסוף כמה שאני עצבנית וקשה לי עם החוסר זמן משותף אני כן מרגישה שזה עושה לי טוב הזמן הריק הזה בערב אני שמה הרצאה באוזן ומשתדלת אז לתקתק את הבית או לעבוד על כל מיני דברים שלא מספיקה במשך היום,
ושבעלי בבית בערב לפעמיים הזמן סתם נמרח ואין לי מדי תמריץ לעבוד
אני מרגישה קרועה ולא ברור באמת לי מה אני באמת רוצה אשמח לעצות
אפשר אולי שיום או ימיים בשבוע הוא יביא את החברותא הביתה וילמדו בבית?
כשבעלי עשה את זה תקופות מסוימות, הייתי יוצאות אז להתעמלות/קניות וכו וזה גם גרם לי לשמור על שגרה של סדר במרחב הכללי של הבית כדי שיוכל להכניס את החברותא הביתה.
הזדהיתי איתך בכל כל מילה חוץ ממספר הילדים…(לי יש 5) זה באמת הויתור הכי הכי קשה לי אולי כי אצל אבי לא ראיתי את זה.
מה שכן, אתם יכולים להחליט על פעם בשבוע- שבועיים שהוא נשאר בבית/ הולך יותר מאוחר ליותר שעות (ואת בינתיים הולכת לישון..)
ועוד משהו- מצאתי ב"ה משפחה עם חבורת בנות שזמינות לשמור על הילדים בערבים ואיכשהוא זה מאפשר לי לצאת לקניות בסיסיות ויציאות פה ושם..
מה שבטוח- זה לא קשור לאהבת תורה/ ח"ו חוסר באהבת התורה, זה פשוט מציאות טכנית שמתנגשת לך עם השעות, הרי אם זו היתה העבודה שלו, היה לך קשה אותו דבר…
גם אני כמוך..
רק עם תינוק חמוד בן שמונה חודשים
ברוך ד' ברוך ד' בעלי מאוד אוהב ללמוד ומתקתק זמנים
והכולל ערב גם לי לקח זמן לבלועעע אפילו שזה ברור לי
וזה ממש לא נכון שכולם בכולל ערב והנשים זורמות עם זה
אני מכירה הרבה מאוד שלא הולכים לכולל ערב כי לאשה קשה עם זה
וכששמעתי את זה פתאום הערכתי את הזכות
נכון שאני עושה את זה כמובן מאליו אבל זה לא מובן מאליו:)
ואשריי
אני מנסה להעביר את הזמן שאני לא ארגיש את הקושי
הולכת להורים שלי, מדברת עם חברה
דברים שלא עושים כשהבעל בשטח…
אני חושבת שהקושי העיקרי זה בדיוק הזמן הזה
שאת עם ילד אחד מתוק בבית ואתם עדיין קצת זוג צעיר והבית שקט ואין לך באמת הרבה דברים מענינים לעשות (כלים וכביסה זה לא נחשב:)
והיית רוצה מאוד לדבר עם בעלך, לשמוע אותו
או אפילו סתם שיהיה נוכח ותגהצי לידו…
בעז"ה בהמשך ככל שהבית יתמלא פחות תרגישי את השעתיים האלו
המטלות והבלאגן ימשכו אותך…
ואני מציעה לך(גם אני עושה את זה) לנצל את הזמן עכשיו שכולם מדברים על תורה
ולשמוע המווווון על אהבת תורה ב"למען אמאות"וכו'…..ממש מחזק ונותן כח.
הכל נכון אבל לא כדאי לבנות שאח"כ יהיה יותר קל..
בכל תקופה העומס שלה ולפעמים ההשכבות של חבורת קטנטנים נמשכת ומתישה ואת רק רוצה עזרה בשעה הזאת.. ובכל פעם מחדש כשיש קושי צריך להתגבר עליו או להחליט שבאופן חד"פ ביום הזה/בתקופה הזאת הבעל ישאר בבית בערב
זה ממש לא מובן מאליו, וקשה מאד להרבה נשים עובדות!
או שהוא יוריד כמה ימים
ועצה לימים שאת מסמורטטת בלילה – ללכת לנוח בשעה 8, כשהוא מגיע, בערך לשעה, ואחכ את קמה ויכולה לסדר, לארגן וב 0 11 להיות איתו שוב עם כוחות
אני ממש שונאת את הימים האלו שאני נשפכת מעייפות ב 9-10 והוא עדיין ערני, כי ישן בצהרים.. אז למה לא.
אל תהיי קשה עם עצמך, למה לכל הנשים זה בסדר ורק לי זה קשה, איפה האהבת תורה שלי וכו'
כי כל אחת והסיפור והאופי שלה
אני יכולה לשתף , שאני אוהבת את הזמן הזה שבעלי יוצא לכולל , כי אני אוהבת את הזמן הזה לעצמי , אוהבת לעשות את מה שאני אוהבת לבד ובשקט. ואני פחות מתחברת ליציאות בערב .
ומשהי יכולה להסתכל עלי מהצד ולהגיד , וואו . איזה אהבת תורה יש לה . אבל בינינו, זה פשוט מסתדר לי יותר . את מבינה?
לך יש זכות הרבה יותר גדולה בזה שאת נותנת לו ללכת ולהציל את העולם כי זה מגיע מתוך וויתור וקושי אמיתי.
כשאני רואה אברכים בשעת ערב מאוחרת חוזרים הביתה מכולל ערב זה תמיד מרגש. ה' , כמה עוד אנשים כאלה יש לך בעולם? שמקדישים את כל היום לתורה וגם בשעות הערב ממשיכים להתאמץ?
אשרייך!
מבינה אותך מאוד! גם אני הייתי במצב הזה,
שאחרי השנה הראשונה
בעלי רצה ללכת לכולל ערב,
וכמובן שהוא לא עשה שום דבר ללא הרצון שלי,
ואמרתי שזה בסדר גמור…
אבל כבר מהיום הראשון הרגשתי את הקושי,
עדיין לא הגיעו אז הילדים,
והששששקט בבית בשעות הלילה החשוכות
היה מפיל אותי לדיכאון ערב כזה…
ורק כשהוא חזר התחלתי לפרוח:))
רק רוצה להגיד שעברה כמעט שנה ויותר,
ומתרגלים… לא אומר שזה לא קשה, זה עד היום קשה,
זמני האיכות מצטמצמים מאוד,
אבל במשך תקופה ארוכה שאני מתהלכת בגאווה כמו טווס –
בעלי בכולל ערב וחוזר רק ברבע לתשע!
למדתי להעסיק את עצמי בענייני העבודה (אני מורה)
בישולים ועניינים בבית.
בעלי הולך לכולל ערב מייד אחרי הכולל יום,
ככה שזה קללי יותר,
ועוד משהו שעוזר לי מאוד –
אנחנו מדברים בדקות שבין הכולל לכולל ערב,
וזה ממש מחלק לי את הזמן…
אשרייך ממש!!! את יכולה להתגאות בו ובעצמך…
לי יש שאלה נוספת
אצל בעלי אין מצב כזה לישון בהפסקת צהריים
הוא לומד\עובד בזמן הזה
אם הוא מגיע הביתה רק אחרי סדר ג' הוא כבר מותש…
(לימוד תורה זה עבודה קשה)
ואז כל מה שיש לנו זה קצת להתארגן ולישון
מתי מדברים עם הבעל?
מתי יש קשר מעבר לטכני?
באמת רק בשבת??
מה גם שצריך לישון ב11 עם היום העמוס שיש לשנינו למחרת..
ועם הקימות בלילה לחמודים…
לימוד בסדר ג' הוא דבר ענק, כמובן וכמובן, אבל חשוב לדעת שהוא הרבה מעבר למחויבות של מצוות לימוד תורה.
לעומת זאת – השקעה בקשר ביניכם, ובבנית קשר יציב ועמוק ואוהב ומחובר, זו חובה של שניכם.
אם לך קשה ואת מתגברת, אבל בסופו של דבר רחוקה יותר מבעלך בגלל זה – את עושה טעות, כי המחויבות הראשונה שלך היא לקשר שביניכם. השראת שכינה בבית תלויה בכך שיהיו חיים של אהבה. אהבה באמת, לא מהשפה ולחוץ.
ומהצד של בעלך – מבחינה הלכתית הוא בוודאי מחויב לזמן בשבילך ככל שזה נדרש, יותר מאשר לתוספת לימוד בערב.
כך שאני חושבת שבאמת כל הכבוד לך על המאמץ שאת משקיעה, אבל חשוב ממש שתשקיעי אותו בכיוון הנכון. במחשבה ובמאמץ ליצור כמה שיותר קשר וקרבה ופתיחות ביניכם. ולתת לבעלך את מקסימום האפשרות להעניק לך מה שאת זקוקה לו, שזה בעצם הבסיס לחיי נישואים טובים.
מציינת שכמובן מה שכתבתי כאן, זה לאחר בירור הדברים מבחינה תורנית. אם תשאלי רב, ותסבירי לו את הצדדים, ואת ההשלכות לטווח ארוך שסביר שיקרו, כל הסיכויים שזו התשובה שתקבלי.
איך הגעת לענות משפט של 'הרבה מעבר למחויבות ללמוד תורה'???
והגית בו יומם ולילה!
יש לנו קשיים, יש נסיונות ומותר להכיר בקושי.
אבל ממש לא הייתי אומרת מעבר למחויבות.
ועוד הרבה.
אולי לאדם ספציפי ענו מענה שזה מעבר למחויבות.
דבר ראשון המון כח!!
דבר שני אצלי בעלי הולך ללמוד בן 9 -ל10 ואז מתפלל מעריב ואז ב-10:20 בערך הוא חוזר. וזה הרבה יותר קל.
וחוץ מזה עם ילד אחד זה "תיק צד" אני הרבה פעמים הייתי שוכבת עם הבת שלי בצהריים בכוונה כדי שהיא תלך לשון מאוחר ובערב הייתי יוצאת איתה בעגלה לאן שבא לי…
הצלחות
אני נשואה 7 שנים ב"ה
בעלי לא בכולל ערב
ידענו מההתחלה שזה לא בשבילנו
הוא אברך יקר במשך כל היום, ובעל ואבא בשעות הערב.
וזה לא מוריד ממנו/ממני/מאהבת התורה של שנינו כלום!
כולל ערב זה דבר גדול ומבורך, אבל בהחלט לא מתאים לכולם/כולן..
כי אני חושבת שללכת לכולל ערב ולהשאיר אישה מתוסכלת יום יום יוצא שכרו בהפסדו