יונתי בחגווי הסלע – ספרה של הרבנית נוישטט

לא יודעת מה קורה איתנו, שצריך כל כך הרבה לשכנע אותנו שחשוב להשקיע בעצמנו.

למה זה לא מובן לנו שחובה לתת לעצמנו מקום?

כן. לפני הבעל, לפני הילדים – אם ניתן לכולם ולא נישן בזמן, נאכל טוב, ניתן זמן לנפש ונשים לב אל הנשמה… שלנו-

לא נוכל לתת לאף אחד.

למה התעוררתי לזה עכשיו? כי קראתי את הספר של הרבנית נוישטט (בתו של הרב עזריאל טאובר זצ"ל) – 'יונתי 

בחגווי הסלע'.

חלק נכבד הספר, היא מדברת על זה בדיוק.

על אף שהספר מיועד לדיבור על זוגיות – נראה שאין זוגיות לפני שיש אישה. רק אחרי שיש אישה, שיש לב פועם, 

נשמה שנושמת – רק אז אפשר לתת מקום לחצי השני, לתת, לקבל – 

לנהל מערכת זוגית חיה, בריאה ומלאה בטוב.

לאורך כל הספר במומחיות אדירה (וכתיבה משובחת!) שזורות כל נקודות חיינו כנשים, כרעיות – 

המערכת הזוגית נפרמת לחלקים, זוכה להתבוננות מעמיקה – ונשזרת שוב בתבונה, בפיקחות, באהבה.

אין אפשרות לסיים את הספר הזה בלי להתמלא בעוצמה. הכל מלא בתבונה דיבור בגובה העיניים, פיקחות, לב מבין, 

ידיעות נחוצות בנפש האדם וכמובן מבט תורני – יהודי מעמיק.

למה הלכה אישה אחת בערב ראש השנה לחפש בגאולה בגד חדש?

למה סבתה של הרבנית נוישטט מעולם לא עבדה בחוץ ובחרה בעוני – 

למרות שכך היה מקובל באמריקה של אז גם בציבור החרדי?

למה חיוני לדעת מה התחביבים שלך?

איך זוכים לאהבה ארוכת טווח?

מהו שביל הזהב בין תלות לעצמאות?

יונתי בחגווי הסלע – ממליצה בחום!

לעמוד הספר באתר יפה נוף.