אשמח לשמוע מה מקובל בעולם, האם הוצאות חתונה של אחות גיסה כאשר כבר נשואים, הכל עלינו או ההורים עוזרים בזה?
לדוג' נסיעות מהפריפריה הרחוקה – לא תמיד יש, מפסידים הרבה ימי עבודה, ביגוד לחתונה, איפור, תסרוקות..
הגעתי מבית שההורים שילמו לנשואים עד השקל האחרון ולכן מעניין אותי אם זה חריג או שאפשר לבקש סיוע מההורים.
ההורים שלי עד מאה ועשרים שנים בבריאות ושמחה
נותנים לנו בלי סוף ברמה שא"א בכלל לתאר.
בחיים הם לא יכתיבו לנו מה ללבוש או להלביש או לעשות עם הכסף כי מבחינתם זה סוג של שליטה.
הנחת הכי גדולה שלהם הייתה כששמעו את אחותי אומרת לגיסי אחרי הלידה של הבן שלהם, על איזה שמיכה שחמותה הביאה לה מתנה- אתה רואה את השמיכה הזו? היא והעגלה והעריסה והארוח חודשיים והתשלום על הברית מגיעים מאותו לב אוהב ורוצה לתת,
כל אחד בכלים שה' נתן לו.
אני יודעת שזה נדיר, ולא הייתי משתפת אילולי זה היה אנונימי לחלוטין אבל פורפוציות….
ועוד משהו,
כשתחילו סאגות הבגדי חתונה אצל חמותי היו את אלו שאמרו- היא לא משלמת לא קשור אליה…
ובמחשבה שניה אמרתי לעצמי, לא די שאין לה אפשרות לשלם גם לא מגיע לה את הנחת הזו?
ובאמת הורדתי את הראש והשתתפתי בסטים שהיו רחוקים מטעמי עד כדי בחילה……..
מצטערת,
אבל לא חושבת שזה נכון ללבוש בגד שלא נעים לך איתו,
איזה מין נחת זה לאמא/ חמות שהבנות / הכלות / הנכדות שלהן לובשות בגדים שהן סולדות מהן או לא מחמיאות להן????
אנחנו במופורש אמרנו שלא אוהבים ולא עומד יפה
וגם עוד כמה דברים על הבגד ועדין היה חשוב
אז עשיתי את זה לא מסוגלת לראות איך הייתי נראת במיוחד שזה יהה בגד של בחורות והייתי 3 שבועות אחרי לידה והצרו לי את זה ייותר מדי בטעות
אז בקושי נסגר
כאב לי ברמות
ועדין היה חשוב לחמותי שיהיה תמונה של כל הגיסות עם אותו בגד (כולם נשואות !!!!!!!! )
עצוב מאוד!!
דווקא בגלל שהעלויות גדולות כל כך, לא נראה לי כזה משמעותי העוד כמה אלפים שיתנו לזוגות,
לזוג הוצאה של אלף שקל מאוד משמעותי.
אז את אומרת – אם לחמותי יש מינוס של 50 אלף בבנק, וההוצאות של החתונה יחייבו אותה לגלגל חובות של עוד 100 אלף, שזה אומר עוד גמח להתקשר לבקש הלוואה, עוד ערבים לבקש לחתום, שוב לקחת הלוואה מהבנק עד שתגיע ההלוואה מהגמח המרכזי, שוב לבדוק פעם בשעה אולי נכנס התמיכה מהקרן שהגשנו בקשה – את אומרת : לי אין מינוס בכלל אבל ההוצאות של החתונה יכניסו אותי למינוס של 1000 שח – למה שהם לא יתנו לי את ה1000 שח האלה? שבשביל סכום כזה בדיוק הם השפילו את כבודם ומילאו טופס בקשה באיזו קרן עזרה עם צילום הזמנה ותעודת זהות? למה שחמותי שהפכה את העולם וכיתתה רגליים כדי לשלם על הבגד לחתונה רק 1000 שח ולא 2000, לא תיתן לי בדיוק את ה1000 שח האלו שהיא הרויחה מעוד יום של ניסיון לצאת מרבי עקיבא בפחות הוצאות? כי היא ממילא מתמודדת עם טירוף של הוצאות בחודש הזה בשבוע הזה והם ממילא בקריסה – ה1000 שח שלי לא ישברו אותם? למה חמיך ויתר על כובע חדש אם 1000 שח לא ישברו אותו? למה הם מתקמצנים להזמין לשבת את כללל האחים והאחיות שלהם אם 1000 שח לא ישברו אותם?
סליחה שאני בוטה. ונשמעת לא מספיק בביטחון בה'. רציתי לתת לכן הצצה למה שקורה מעבר לחיוכים הרחבים של ההורים. אם היינו יכולים – היינו קונים לכם הכל כל הזמן.
אמרתי את זה בתור חמות דווקא
ככה אני חושבת
אם אצלך זה אחרת אני מכבדת
מאד משמעותי מאיזה צד זה מגיע…
כשהורים חושבים ככה- אשריהם.
כשזוג טוען ככה- עולה מזה צליל לא יפה של דרישה ואנוכיות.
חמותי מתנהלת כך
המינוס שלכם של האלף שקל, להם זה מינוס של עוד 1000 שמצטרף ל120000.
מאיפה בדיוק הם אמורים לשלם את זה?
הייתי בהלם לקרוא את זה
בעלי מגיע מבית עם יותר מתריסר ב"ה
שם כל חתונה כל זוג עושה הוראת קבע לעזור להם, בהלוואה שהם מקבלים ואנחנו מחזירים או במתנה לחמי.
הייתי בהלם לשמוע שיש כאלה שיש להם צד לבקש החזר על נסיעות לחתונה
מבחינתי זה כמו לבוא לחמותי ולבקש ממנה החזר על ארון שקניתי לבית….
היא תזדעזע… הם מחכים לעזרה ואנחנו נבקש?
אנחנו ספרדים, וגרים באזור שמקובל לשים מעטפות מכובדות בכל ארוע שהולכים אליו. (חברה שמחתנת, אני שמה לה 300 שקל לחתונה, ולאירוסין ג"כ- 200-250 !!!!) וכשההורים שלי עושים ארוע- לא משנה בר מצווה/אירוסין/חתונה אנחנו הנשואים שמים מעטפות מכובדות מאוד!! זה לא קל, אבל ברור לנו שאם מנה עולה כ"כ יקר אנחנו משתתפים כמו כל האורחים… ואם היינו שואלים את ההורים ברור שהם היו אומרים לא לשים וכו'… אבל זה נראה לנו לא הגיוני להתנער מזה. אז מי מדבר על השתתפות בהוצאות ביגוד וכו'…
אולי זה ישמע לך מצחיק
אבל אצלנו ההורים השתתפו בהוצאות הביגוד של האחים
ועדיין האחים שמו מתנה בחתונה
אני די בהלם לקרוא את השאלה (לא מטיחה ביקורת באופן אישי חלילה אבל בהלם שיש בכלל אופציה כזו).
להורים יש כמות בלתי נתפסת של הוצאות, וגם להוסיף עליהם את ההוצאות של הביגוד לילדים שלך?
נשמע לי לא הגיוני אלא אם כן ההורים ממש עשירים, אבל בסטנדרט הנורמלי זה נשמע לי די הזוי.
ואולי יש הורים שדוחפים את הכסף בעצמם, גם כשאין להם?
העולם לא כל כך חלק..
חמותי תמיד דוחפת שנקנה והיא תשלם, גם כשאין להם
היא רוצה שנראה פיקס,
מאחורה הגב מחזירים להם חלק מהכסף,
אבל גם לנו אין תקציב לכל הפיקס הזה
זה מסובך..
למה בהלם?
היא הדגישה שככה היתה רגילה מבית הוריה
אנחנו אנשים בוגרים ויכולים להכיל שיש כל מיני סוגי משפחות
היא לא דרשה,רק רצתה לדעת מה מקובל ולמה לצפות
לגיטימי בעיני
תודה
באמת אני גם חושבת שהשאלה העלתה פה לצערי הרבה אמוציות וגם ממש לא משדרת על אותם גלים של נשים אחרות פה בפורום, אני רואה את ההורים של בעלי יוצאים לבתי מלון, קונים כל מיני דברים יקרים, ממומנים ע"י מישהו שלישי במשפחה, אולי הם לא מוגדרים עשירים, ואפילו נראים כמו דלפונים (ביגוד ודירה.. אבל זה נראה לי בקטע אחר ולא מחוסר) אבל בהחלט יודעים להוציא אלפי שקלים על דברים שאנחנו אפילו לא פוזלים אליהם.. אני תוהה האם לא הגיוני שבמקום עוד נופש בבית מלון, יעזרו לי קצת להתמודד להגיע לחתונה ברוגע? אני אעבוד עד כלות הכוחות, אוסיף שעות עבודה, אשכב על הרצפה בתחילת ה. עם כל הבחילות כי אין לי כסף לספה וחייבת לשמור על הילדים תוך כדי, עבודה בלי חופשים, טיפול בילדים (אפילו בייביסיטר אני לא מפרגנת לעצמי, השכר לימוד מספיק גבוה גם ככה), להגיע ממרחק (והגענו לווארט וחזרנו באותו לילה כדי לעבוד למחרת.), להפסיד ימי עבודה בגלל החתונה ושבע ברכות רחוק, להיגמר לגמרי, להרגיש שחוסכים מהלחם והחלב בשביל ללבוש משהו ראוי. (מאמינה שגם חמותי לא תרצה לראות אותנו לבושים מוזנח, כן?)
ברור שההורים לא חייבים לנו כלום. אבל זה נראה לי קצת מקומם (אולי המילה מדי מוקצנת כלפי הורים, מחילה), ומרגיש לא מובן שלא נקבל שום הערכה, כי גם לא ראיתי שיצאו מהכלים על המסירות נפש שעשינו על הווארט, ועל המסירות נפש כנ"ל על האירוסין. זה דרש המון המון משאבים! זה ברור מאליו שנגיע, אבל ציפיתי ליותר הערכה. וכן, אני חושבת שאלף שקל שהם יתנו לנו לממן את ההוצאות של החתונה, אולי יפחיתו להם לילה בבית מלון אבל הם לא יכנסו מזה לחובות.
ההורים שלי ממש לא רוכבים על כסף, בית מלון רחוק מהם כרחוק מזרח ממערב, ואין להם אפשרויות, אבל הם בהחלט מבינים שלזוגות צעירים:
א. החיים היום הרבה יותר קשים ויקרים מפעם לזוגות צעירים בקטע של- שכ"ל, משכנתאות, שכירות, וכו', מה שאין להורים בד"כ.. וגם אם כן, לרוב המשכורת בהשוואה- ותק, עבודה מבוססת, קרנות השתלמות פנסיה וכו')
ב. זוגות צעירים פחות מבוססים בד"כ עם הכנסות ופחות יודעים איך מגלגלים ואיך מסתדרים. ככה שזה לפעמים הרבה יותר קשה להם.
ולכן ההורים שלי כן השתדלו לעזור ולממן, ואגב, אף אחד אצלינו לא גדל בסופו של דבר בהרגשה שההורים משרתים שלו וחייבים לו משהו.
חוץ מזה, משפחות עם 12 ילדים זה ממש שונה מ2-3 ילדים. הייתי שמחה אם היו מבינים שלא שאלתי ממקום כ"כ לא מבין אלא בגלל שזה נתונים אחרים לגמרי ומסוימים.
לא נראה לי שמישהי חושבת כאן שאת מפונקת או לא מבינה
הרבה זוגות צעירים חושבים שההורים צריכים לעזור בגלל שיש הורים שכן עוזרים או בגלל שההורים מהצד השני עוזרים והם התרגלו…
בפרט שקיים קושי כספי…ומנסים להתמודד איתו…
לגבי מה שדיברת על הערכה על המסירות נפש שלכם לוורט- לא בטוח שהם יודעים שזה היה מסירות נפש…ולא תמיד מבינים שזה מסירות נפש…
הבנה משתנה מאחד לשני…
כל אחד והמושגים שלו…
אבל נתנו כאן נקודות למחשבה…
אדם שרגיל לצאת לבית מלון לא יכול להפסיק את זה ביום אחד וזה יכול להגיע לפיקוח נפש…
לא בטוח שתביני את זה כי יש לך מנטליות שונה…
בשבילך זה מותרות בשביל אחרים זה צורך כמו לחם וחלב…(אגב מבחינתי חלב זה מותרות ושוקולד זה צורך . אמיתי!!!!!!!את מבינה את זה…)
פשוט זה טבע האדם שלפעמים הוא עסוק בעצמו מדי
ולא רואה את האחר…ואם לא ידברו בצורה ברורה אף אחד לא ידע…
השאלה שלך נוסחה בצורה מאד זהירה כך שרואים שאת לא חושבת שמגיע לך אלא שואלת כדי לדעת כי את באמת צריכה…
הדיון התפתח בעקבות השאלה שלך ולא בגללה…
תמיד אפשר לנסות להנגיש את המצב להורים
אבל רצוי להבין שאין זה חובתם…וזה מה שניסו להסביר כאן…
כי גם אם יחליטו לתת וגם אם לא זה שיקול שלהם
השאלה איך תרגישי כשלא יתנו..
האם תהיי ממורמרת כאילו הפסדת משהו שמגיע לך או תמשיכי להעריך אותם …
מה את יודעת איך הם היו כשהם היו בגיל שלך?
ומה את יודעת איך את תהיי כשאת תהיי בגיל שלהם?
מה שרואים מכאן לא רואים משם.
כתבת שחיים של זו"צים יותר קשים, אבל למה החלטת שהורים לא משלמים שכ"ל, משכנתאות ושכירות?
אולי ההורים שלכם לא, אבל אני מכירה משפחות שבהם הסבא והסבתא עדיין משלמים משכנתאות על הדירות של הורי הנכדים שלהם…😊
שלא לדבר על ההורים עצמם- בחתונות הראשונות במשפחה עדיין משלמים המון שכ"ל על הילדים שבבית, ועם כל החובות שלוקחים בשביל הילדים אין אפילו מה להתחיל להשוות עם זו"צ…
תחשבי שתגיעי לגיל 60 ותשלמי כל חודש כמה וכמה אלפי ש"ח על חובות מהחתונות ומהדירות של הילדים שלך, ותוציאי כל שבת הון על עופות ודגים ומטעמי שבת לכל הנשואים שמתארחים, וביגוד לבחורות וכו', ונופש בקיץ לבחורים ולבחורות שבבית, שכל הנשואים גם כן רוצים לבוא וזה מגדיל את ההוצאות פי חמש,
ואז תראי איך הזו"צ שלך שנמצא במינוס של אלף ש"ח מפחד להגדיל אותו לאלפיים
זה אפילו לא יהיה במושגים שלך, את אפילו לא תשימי לב
אני חושבת שזה פשוט לא נכון עובדתית שלזו"צים יותר קשה מההורים
ואני חושבת שגישה כזו בקרב זו"צים מעידה על חוסר הבנה.
היום- ממה שאני רואה- רוב ההורים לא יכולים לעזור כלכלית, אלא להיפך, הילדים עוזרים כלכלית להורים.
אין היגיון שההורים יקחו חובות של מיליוני ש"ח בשביל הילדים ואז יקבלו פרצוף חמוץ מהילדים למה לא קנו להם שמלות לחתונה. זה קצת כמו הילד שישב על הכתפיים של אבא שלו ושאל את העוברים ושבים אם ראו את אבא שלו.
לא כותבת אישית נגדך ואני לא יודעת מי את, וייתכן שאצלך הציפיה לעזרה יותר מוצדקת. התייחסתי אך ורק לתוכן הדברים שכתבת בלי להכיר את כל החיים שלך.
ואגב- קושי כספי של זו"צ זה הצעד הראשון בחיים האמיתיים, וזה מאוד מחשל להתמודד עם זה בלי עזרה מבחוץ.
אני חושבת שחסרה פה הבנה בסיסית שהחיים שלך הם שלך, ואת נושאת באחריות לנהל אותם, ולקחת אחריות על הבחירות שלך והמחירים שלהן.
זכותם של ההורים לצאת לנופש במלון ולא לממן לך ספה \ בייביסיטר\ איפור לחתונה. הכסף הוא שלהם, והם מחליטים מה לעשות בו, הם לא חייבים לנו כלום!!
נ-ק-ו-ד-ה.
הכניסה הזו לחשבון הבנק של ההורים, מה נראה לנו שהם יכולים או לא, ומה היה יותר נכון שיעשו בכסף- ממש לא ראויה בעיני.
מפתח לחיים טובים- לבדוק תמיד מה מצופה ממני לעשות, ולא מה נדרש מאחרים.
הבעיה היא שמצטיירת כאן תמונה עגומה שההורים הרבה פעמים לא מבינים את זה,
הם רוצים (ולפעמים דורשים) שהילדים ילבשו X , יבואו בזמן מסוים, יכינו ועוד…
ואז מטבע הדברים הילדים גם לא מכירים בהפרדה
"אני תוהה האם לא הגיוני שבמקום עוד נופש בבית מלון, יעזרו לי קצת להתמודד להגיע לחתונה ברוגע?"
-לא.
במבט שלי ודאי שכן
שאלה של אנשים מאד מאד שבעים 🙂
ב"ה, תשמחי בחלקך שאלו המושגים שלך….
לא קראתי את התגובות, אבל מניחה שהם נתנו לך קצת פרופורציות מה קורה במשפחות אחרות…
חייבת להוסיף שאני יכולה להבין את הקושי הכלכלי, בתור גדולים במשפחה שחוויתי כמה חתונות, אני יודעת להעריך את ההוצאה הכלכלית הכרוכה בעניין, באמת להשתדל להתנהל לפי איך שמתאים לך, כמו כל שיקול כלכלי שאתם עושים בנושאים אחרים, שיהיה תמיד בשמחות!
ממש לא שבעים, ולא מתאבון רב.
במשפחות אחרות יש דברים אחרים, לא צריך מיד לקפוץ ולהגיד כמה אני מפונקת, אולי נשווה בטור ארוך את כל נתוני חיינו? לא הרגשתי שהתגובה חכמה והרגשתי די פוגעניות
תסלחו לי על הבורות
אבל אני לא מצליחה להבין את הדעה הרווחת כאן
מה אתן חושבות שההורים לא רוצים לתת???
שהם סתם מתעלמים ?
כל הורה רוצה לתת לילד שלו את כל מה שהוא צריך….לא תמיד הוא יכול…ולא תמיד מסוגל….
ההורים שלנו נתנו לנו את עצמם, את נשמתם, הקריבו עבורנו נוחות
חוסר שינה, זמן , וכסף …
זה לא הזמן להחזיר להם?????
מותרות לא נכנסות אליכן לבית?????
אם אמא שלי היתה רגילה להשקיע באירועים כולל סטים וכו ועכשיו עקב עומס חתונות (כן גם שלנו- וההורים שלי ושל בעלי ביחד לא הוציאו על החתונה שלנו אפילו חצי מהסכומים שנקבתם כאן ואני ברוך ד מסודרת עם דירה כי ד' דאג לי )
אין לה כל כך זה אומר שהיא צריכה להצטמצם ברצונות ובמותרות שלה כדי שלי יהיה …
בהלכות צדקה צריך לתת לעני כפי הרגלו….
לא מדברת על מצב שהילדים משתדלים להתלבש בצורה שמכבדת את המעמד ולאמא חשוב יותר …כאן אפשר לאמר להורים בצורה עדינה שאין לכם אפשרות ליותר מזה ולתת להם את האפשרות לבחור אם לתת לכם…
אבל אם ההורים לא מתערבים לכם במה ללבוש זה שיקול שלכם איך להראות …
ואני בטוחה שאף אחת כאן לא מעוניינת ללכת לחתונה של אחות או גיסה כמו שהיא הולכת לחתונה של חברה…
בדיוק כמו שלא תלבשי בגד של יום חול בשבת …(
לא מדברת על מקרה חריג)
ושבחור ישיבה לא ישים חולצה אדומה כי אין לו כסף וזה מה שהוא מצא…
כי מעבר למה שאת צריכה לכבד את ההורים את צריכה ורוצה לכבד את עצמך .
זה סוטה מהדיון
אבל אני לא חושבת ההורים אמורים לתת בכלל (להיפך הנשואים אמורים לעזור)
אבל כן חושבת שההורים לא יכולים לבוא בדרישות
לדוגמה אצלינו החליטו שעושים שבת שבע ברכות במקום X ושכל נשוי ישלם את המיטות שלו
זה לא הגיוני שאני כמה שנים לא יצאתי לנופש
ועכשיו בשביל שבת שבע ברכות שגם ככה אני נקרעת בה
(ולא, לא ככ מכירה אמא לפצפונים שמצליחה לאגור כוחות בשבת כזו)
אני צריכה להוציא סכום מטורף (גם אם זה 100 שח למיטה זה יוצא המון למשפחה
מותר גם להורים להבין שאם נח להם, יפה, מכבד וכו במקום מסוים אי אפשר להשית את כל העלויות על הנשואים ולא תמיד הם מסוגלים לעמוד בזה
(שכמובן מתלבשים, מפסידים ימי עבודה, נסיעות ועושים שבע ברכות מצד הנשואים)
צודקת בכל מילה
וזכותך לא להגיע …
מאמינה שאם תדברי על זה עם ההורים בצורה מכובדת
הם יבואו לקראת
ותמצאו את הדרך שמתאימה לשניכם
אולי תמצאו ביביסיטר לילדים ותבואו לבד
או תמצאו דירה באזור וכו
אבל אל תשכחי שההורים נתנו לכם גם בחתונה והתאמצו הרבה מעבר ליכולות שלהם …
לכן לפעמים יש להם זכות לדרוש
ובעיקר שאנחנו מחויבים בכבודם …
אין להורים זכות לדרוש!
לפעמים פשוט ההורים לא מסוגלים למצוא דירות לכולם,
אנחנו משפחה גדולה בשבע ברכות שאחי התחתן עם בכורה הם נלחצו לדאוג לכולם לדירות-אמא שלי הודיעה שכל אחת תדאג לעצמה-והסתדרנו מצאמו חברות, החלפנו דירות -לא הכל יכול ליפול על ההורים
אני מודה שקשה לי להסכים עם מה שכתבת.
להורים שלי וגם להורים של בעלי אין כסף. כשהם מחתנים ילד הם מבקשים מהזוגות הנשואים לשלם על המיטות שלהם בשבת שבע ברכות.
נכון, זה יוצא יקר ולא בהכרח משתלם אם מודדים ומשווים את זה להוצאה של נופש. למה שנשלם 2000 שקל לשבת ונישן על מיטות לא נוחות של בית הארחה? והתשובה שלי היא שזה שווה אפילו שההוצאה גדולה כי זה כיבוד הורים, כי זה צדקה ברמה גבוהה, כי זה שווה בשביל המשפחתיות.
גם לי וגם לבעלי יש אחים שלא מסכימים לשלם, והאמת היא שקשה לי להבין אותם…
מה אנחנו עושים בפועל? אנחנו מכבדים את מי שלא יכול לשלם מבקשים שכל אחד ישלם לפי יכולתו.
רק מציינת שבאופן מפתיע לפעמים נראה שככל שאח חי חיים פשוטים יותר, הוא מוכן יותר להתגמש ולתת להורים, ביחס הפוך למה שהוא קיבל מההורים. משום מה נראה שדווקא אלו שמוציאים על עצמם יותר (רכב חשמלי, אייפון יקר, מותגים לילדים) פחות מוכנים לתת…
ברור לי שבאמת לפעמים אין, וזה בסדר. רק מעלה גם כיוון חשיבה נוסף.
לא הבנתי למה אם אין להורים כסף עושים שבע ברכות בבית הארחה?
לא שמעו על אולמות קטנים שלוקחים סביבם דירות מאנשים או מחליפים?
אם שווה לך להוציא כזה סכום בשביל כיבוד הורים משמע שיש לך אותו.
לא לכולם יש
מי נותן היום דירות בחינם?
כמעט ולא מצוי
ובכלל מי שניסה להשיג דירות לשבת יודע בכמה טרחה מדובר,כשעד הרגע האחרון לא יודעים אם יש דירות וכמה ואם יספיק ואם כולם יוכלו להגיע
זה פתרון שהוא ממש ממש בדיעבד
האמת, מופתעת שזה לא הנורמלי. הורים שלי ג"כ משתדלים להחזיר עלויות או לפחות לתת סכום שיכול לעזור.
3 גיסים שלי התחתנו בשנה אחת! תחשבו- 3 שמלות לי, 3 פעמים איפור, 3 סטים של בגדים לילדים, 3 פעמים נסיעות רחוקות
(+וגם לכל אחד פעמיים 7ברכות). לא יכולתי למחזר בגדים, גם אם לא הייתי בהריון, היה קיץ וחורף וסתיו. וקצר וארוך ודק ועבה. (וכן, היה שמלה שעלתה לי רק ניקוי יבש, והייתה שמלה שעלתה לי תיקונים)
ב7 ברכות הראשון- היה ברור ש"אחים עושים 7 ברכות" אז עול של 7 ברכות, עם כל המוזמנים של חמי וחמותי שלא יכלו לבוא לחתונה. היה באזור ה70 איש. נפלו על 2 זוגות צעירים. נעזוב רגע את הזמן והכח, כי את זה נתתי באהבה. את הכסף היה לי קצת יותר קשה לתת. החתונה עצמה עלתה לנו בסביבות 2000 שח. וזה בלי ה7 ברכות, שגם היה קרוב לסכום הזה. והיינו מגיעים להרבה יותר יקר אם לא שהתקמצנו שם על כל פיפס.
סליחה, אבל למה אמור להיות לי כזו הוצאה כי אח שלי מתחתן?
אוהבת את חמי וחמותי, מעריכה, נותנת מעשרות כשמתאפשר. אבל למה אני צריכה להכין 7ברכות לחברים של חמי?
(והיו בתקופה הזו גם חתונות של אחים שלי- 2 ב"ה, היה קשה לי להוציא את הסכום באותה מידה)
לא ברור לי למה את צריכה להכין שבע ברכות נגד רצונך ?
ואגב , מאמינה שההורים הוציאו הרבה כסף לחתונה שלכם וגם להם לא היה קל להוציא באותה מידה
ואל תשכחו את הוצאות האירוח …כל שבת….
לא מגיע להם קצת שנתאמץ בשבילם…
לפחות כמו שאנחנו מתאמצים בשביל עצמנו…
לא הבנתי את הקשר.
זה שההורים חיתנו את הילדים זה מדהים וזה כל הכבוד וזה מעל ומעבר. אבל – זה אירוע מתוכנן, שהם קובעים את הרמה שלו לפי מידת היכולת שלהם והסגנון.
ולכאורה היו אמורים להתכונן לזה כבר שנים מראש.
מכאן ועד להפיל על הצעירים הוצאות כלכליות כבדות הדרך ארוכה…
צריך הצדקה לדברים האלה
לא כל זוג יכול להוציא תוך חודש אלפי שקלים רק כי אח מתחתן.
צר לי
יש לי שני אחים בשידוכים וגם גיס וגיסה. אם כולם יתחתנו לנו באותו זמן + הוצאה של אלפים על כל אחד אנחנו פשוט נקרוס.
אז ב"ה מהכרותי עם ההורים משני הצדדים הם אנשים ריאלים ומתחשבים ובחיים לא יפילו עלינו דברים חסרי היגיון.
לא יודעת למה לכולכן זה נראה נורמלי.
איזה מצחיק זה לקרוא "אם כולם יתחתנו באותו זמן, פשוט נקרוס… "
כאילו אין כאן הקב"ה שמזווג זיווגים ומחליט מי יתחתן ומתי.
אין לך כסף להשקיע לחתונה תבואי עם בגד שבת. מה הקשר להורים שלך?
למה הוצאה של אלפים על כל אחד?
אפשר לקחת בגדים מגמח . להתאפר לבד
דווקא ציינתי- שבגד אחד שילמתי רק על ניקוי יבש, ואחד רק על תיקונים.
להתאפר לבד- לא. לא מתאים לסיטואציה.
ב"ה יש דברים שיש לי כסף בשבילם, אחד מהם זה המראה שלי ושל הילדים.
החד פעמי של כזה ארוע עלה יותר ממאפרת.
שימי לב שכתבתי לה שזה לא יכול להיות נגד רצונה
אף אחד לא יכול להכריח אותנו לעשות נגד רצוננו
ומה שכתבתי לגבי ההורים זה עניין של הסתכלות
כן ההורים לפעמים מצפים ממנו לעזרה למרות שזו הבושה הכי גדולה שלהם להעזר בילדים
כי לפעמים הקושי שלהם כל כך גדול ולא תמיד אנחנו יודעים מה עובר עליהם וכל מי שיש לה לב , אם ההורים שלה ישתפו אותה (אותי שיתפו קצת כי לקחתי הלוואה בשבילם בפחות ריבית…- ויש דברים שגם רואים לבד…)
היא רק תחפש דרך לעזור להם …
ואגב אחי התחתן לפני שבועיים ואחותי בעוד 3 שבועות
וגם אני קונה בגדים ונותנת מתנות לחתונה בסדר גודל… כי כך מקובל..ומנסה לעזור בשבע ברכות בכסף…כי לא יכולה בפועל…
והעלות עד כה הסתכמה ב4200 לחתונה הראשונה
ומעריכה בלא פחות מ3000 בחתונה השנייה…מבחירה שלי..
וברוך השם ששולח בטובו ודואג לכל מחסורנו תמיד …
ברור לי שלא כל אחד יכול לחיות כמוני… וברור לי שכל אחת והקושי שלה… רק נותנת פרופורציה …
ולגבי מה שאמרת שההורים היו צריכים להערך מראש
את חושבת שאת מסוגלת להערך מראש לחתונה של הילדים שלך….???
המחירים רק עולים …הדרישות עולות…
תחשבי שבשביל לחתן ילד צריך לשים מינימום 250 ש"ח בחודש מאז שהוא נולד מדברת על חצי חצי…בלי דירה…לא מדברת על הוצאות אירוסין,שבת חתן, שבע ברכות…בגדים…איפור…וכו
תכפילי את זה במספר הילדים
ותורידי מהמחייה החודשית שהסתכמה בזמנם בכ6000 ש"ח בחודש במקרה הטוב…ובחלק מהשנים שילמו ישיבות , סמינרים וכו…
בסכומים של כמה אלפים בחודש מאותה משכורת …
אז נכון שהם בחרו לתת לנו
אבל הם גם יכלו לבחור לתת לנו להתמודד עם זה לבד…
ויש כאלה שעושים את זה….
ונכון שאי אפשר לבוא אלינו בדרישות …כי הם בחרו לתת…
אבל תחשבי שגם אותם באיזשהוא מקום מכריחים לתת כי אם לא שידוכים לא ייסגרו….
ממה שאני מכירה- כאשר יש רק 2 נשואים, זה פחות מקובל שעושים שבע ברכות.
החל מהחתונה הרביעית במשפחה זה יותר הגיוני.
לא חושבת שיש כאן עניין של מקובל או לא
אף אחד לא יכול להכתיב לנו מה לעשות
אפשר לבקש עזרה ומותר לנו גם לסרב
אני למשל עשיתי פעם שבע ברכות לאחד האחים שלי לבד
למרות שהיו לי עוד שני אחים נשואים
פשוט הבנתי שאין מי שיעשה ואמא שלי הולכת לקחת את זה על עצמה…
את הרב לקחתי על עצמי וביקשתי מאחים שלי לבוא יותר מוקדם לעזור לי …ולהביא סלט או שניים…
אגב , אחותי עשתה שבע ברכות לעצמה בבית שלה …
וגם אם מבקשים להכין את אמורה להחליט מה את עושה ולכמה אנשים
רק צריך להבין דבר נוסף לפעמים אנשים שלא הגיעו לחתונה
רוצים לבוא לשבע ברכות ופשוט מתקשרים ושואלים איפה יש
ולא נעים להגיד לא
אז תקחו בחשבון שאם עושים שבע ברכות תמיד יכולים להיות מוזמנים נוספים.
גם אני עשיתי פעם שבע ברכות לאחותי לבד
אני זו שהתנדבתי לזה, אני ממש אוהבת להרים פרויקטים והיה מוצלח מאוד
אבל רציתי רק לחזק את מיכל, שאמרה שהיה לה קשה להוציא את הכסף כשכל העול נופל על 2 זוגות…. ממה שאני רואה סביבי, זה באמת לא כ"כ מצוי ששני זוגות מכינים שבע ברכות לזוג השלישי שמתחתן (ואם כן- זה משהו קטן ומשפחתי בבית, לא באולם לשבעים איש…)
ברור
זה מה שאמרתי
זה לא דבר שאמור להיות מקובל או לא
ובדיוק כמו שאני לא חושבת שההורים
לא חייבים להוציא על הילדים כספים לאחר החתונה
אני לא חושבת שהילדים אמורים להוציא כסף נגד רצונם במה שקשור לאחריות ההורים
ולא משנה אם זה מקובל או לא
(זה שעושים את זה כי לא נעים לא אומר שחייב-אבל זה בא מבחירה)
אצלנו במשפחה אני אוהבת ליזום ולארגן מסיבות ימי הולדת וכו
ואני אף פעם לא אגיד למישהו מה להביא או לעשות
תמיד אני מעלה את זה לכל אחד בנפרד (בטלפון) ושואלת מה הוא חושב לעשות
בסופו של דבר אני מרימה משהו שכמובן מתאים לי מבחינת הוצאה וכח
ומציעה לאחים להביא מה שמתאים להם
או עזרה למי שנראה לי בתקופה לא טובה
גם מתנה אני לא אומרת להם מה להביא
אלא שואלת כמה נראה לכם שכדאי
ולפי זה בונים מתנה כל אחד נותן מה שמתאים לו
עשינו לאמא שלי יום הולדת חמישים
אחד נתן 2000 ש"ח ואחד 200 ש"ח
וכולנו מבינים ומקבלים באהבה …
אף אחד לא יודע בסופו של דבר כמה כל אחד נתן וגם אם אני מוציאה ממני
לקחתי את זה בחשבון לפני ….
מקובל או לא, זה מה שהיה.
גם אני חושבת שזה הזוי.
מושגים אחרים יקרה,
אם היו לי 3 חתונות באותה שנה, הייתי קונה שמלה נייטרלית, שיכולה להתאים לכל הזמנים, או שמלה שבתית חגיגית קצת יותר, מלבישה לבנים בגדי שבת, ולבנות לוקחת שמלות מגמח או מטמו ב50 שקלים. ובזה מסתיימת הסאגה.
לדעתי הענין בכל השרשור הזה- תעשו את השיקולים והוויתורים שלכם, ותפסיקו לצפות שיתנו לכם/ יבינו אתכם/ יפצו אתכם.
לא מתאפשר לך לערוך שבע ברכות? גם לא ממעשרות (לא בדקתי הלכתית)? אל תעשי.
אין לך כסף לשמלות? אל תקני.
את רואה שהוצאה כספית במאמץ אפשרי היא כיבוד הורים? תתאמצי
וכן הלאה.
וזה, אגב בכל התחומים
מושגים אחרים? יכול להיות.
אבל אף אחד לא ידע ששבועיים אחרי החתונה עוד אח יתארס.
ואישה לפני לידה לא יכולה ללבוש את מה שהיא לבשה בזמן רגיל.
ילדים קטנים במהלך שנה יכולים לעבור 2-3 מידות.
ברוך ה' וברוך ה' לא נכנסתי למינוס מה7 ברכות, אבל לא התאים לי להוציא כ"כ הרבה כסף.
(ואם גיסתי לא הייתה חסכנית ברמה שהיה קשה להתנהל איתה, היה יוצא יותר)
ויודעות מה- אולי זה גם מראה על הסגנון של ההורים, שמרשים לעצמם להפיל על הילדים כזה דבר וגם להזמין את האורחים שלהם לזה.
קוראת ולא באמת מבינה, אין אצלכם עניין של סטים???
היה לנו חתונה השנה בתקופה של שיא לחץ כלכלי והיינו צריכים להלביש סט! לפי הסכום שבו מצאו את שמלת החלומות! ובתור גיסה יחידה לא היה לי מה להגיד זה מה שכולם אוהבות,
לשלם על בגד פי 3.5 ממה שהייתי משלמת+ הון על תיקונים כי לא היה במידות,
פלוס נסיעות שעלו הון, פלוס איפור שלקחתי הכי זול אבל אין מצב אחר אם לא רוצה שכולם ידברו עלי,
באמת שהתבקש לי שיעזרו קצת, זה חתונה שלכם, רוצים סטים לכולם ושכולם יראו ואאווו,
למה עד עכשיו אני צריכה לגלגל חובות על זה?
מי שאין לו תורידו ציפיות גם מהילדים שילבשו פשוט וזול, אין לי בעיה עם גמחים וכזה אם זה מה שמתאים, אבל לא לקחת את מי שאין לו ולתת לו תחושה שאין לו בררה אלא לשלם,
אין לך את מי להאשים חוץ מאת עצמך
לא רוצה שכולם ידבר עליך? לכל דבר יש מחיר
החלטת לשלם את מחיר הכסף
איזה משפט שטותי!
כמה קל לדבר!
ניסית פעם להיות הדלפונית היחידה שבאה עם פאה ישנה וביגוד סביר, וחמותך וגיסותיך כולן מתוקתקות מכף רגל עד ראש, בביגוד הכי סטייל, בפאות חדשות, בילדים מהז'ורנלים?
עמדת פעם מול מבט רושף של חמותך שרוצה לבלוע אותך על הבושות שאת כביכול גורמת לה?
ברור שתעדיפי לשלם, גם אם אין לך, ולהיות חלק מכולן…
דווקא כן
התנסיתי בזה
ובחרתי לא לשלם
יש בהחלט, (רק תגידו מי המציא את הדבר הנורא הזה?, לכמה עוגמות נפש וסכסוכי משפחות זה גורם!)
וכשחמותי דרשה שנקנה חליפות לילדים בסכומים שלא התאימו לנו משום כיוון, אמרנו ברורות שאין לנו אפשרות להוציא כזה סכום וזה לא מוצדק בעינינו, והצענו אופציות חילופיות של גמחים.
היה נעים? לא!
אגב, בכזה מקרה בו דרישות הסף של העלויות מגיעות מההורים – בעיני ברור שהזוגות לא אמורים לשלם את זה, אין כאן שום עניין של כיבוד הורים (כיבוד הורים משל ההורים) ואפשר לומר את זה בעדינות ובכבוד.