אני מורה.
וכל מי שעבדה החנוכה הזה – מוזמנת לעשות הסבה.
זה דורש מאד, מעייף, ו… לא הנושא שעליו רציתי לכתוב.
יצאנו לחופשת חנוכה, שבניתי עליה הרים וגבעות, דמיינתי להיות עם הילדים, להשקיע בבית, למלא מקפיא, ו-
חטפתי שפעת רצינית. עם 2 מתוך 3 ילדים….
היום, מוצאי חנוכה ואני מנסה לדלות כח מהחופש שלא היה לי כדי לצלול שוב לשגרת העבודה….
אשמח לכח!!
וואהו, באמת קשוח, במיוחד שבנית על החופש… תנסי לראות מה כן הצלחת? אולי מנסי לפצות קצת? תוותרי על דברים אחרים בשגרה, ותעשי דברים שתכננת?
באמת מבאס
אבל בשתי שורות הראשונות והמתנשאות. גרמת לרוב הנשים שלא מורות לא לרצות להגיב
חבל
איזה מהמם, היא נתנה לך חומר בעירה?
את לא חייבת להפוך שוב דיון לא קשור לענייני מורות, עובדות והחופש….
בדיוק
ואם זה לא הנושא שעליו רצית לכתוב אז למה העלית אותו בכלל?
לא ראיתי נשים בשום מקצוע אחר שתמיד המשפט הראשון שלהם זה "אני מתכנתת\גרפיקאית\מזכירה\מנקה"
וכן, את יכולה לכתוב שתכננת חופש בחנוכה בלי לקשר לזה שאת מורה
נראה לי בשיא התמימות היא התכוונה
שיש לה חופש שהיא ציפתה לו וידעה עליו
וכיוונה בשבילו הרים וגבעות
בדיוק כמו שהיא כותבת בהמשך
זה קצת מתסכל שאנחנו כל הזמן מושכות מילה שעצבנה אותנו ופותחות על זה שרשור שלם
אני לא חושבת שבוע לפני שאני כותבת משפט מה יחשבו עליו כל המורות/ גרפיקאיות / אמהות עם חמש ילדים שאחד מהם עם קשב / סבתות בנות מאה חמישים שבדור שלהן לא היה אפידורל והיו שוטפים את החיתולים הרב פעמיים בנהר
למה אתן ככה נופלות עליה?
מי אמר שהיא באה להתנשא?
אולי היא בסך הכל ביקשה להתגונן עוד לפני שכולן פה יתקיפו אותה על כך שהיא מורה בחופשה ועוד מתלוננת?
ואני לא מורה,
סתם מתבוננת מהצד…
מזדהה לחלוטין.
גם אני בניתי על החופש הזה הרים וגבעות ויצאתי ממנו עם הר ענק של כביסות לא מקופלות….
גם אם השפעת עברה צריך החלמה,לא?
אולי להכין עכשיו סופגניות זה יהיה קצת לא קשור אבל אם תכננת לשבת איתם על יצירה/בר בצק/גינה-אפשר להשלים את זה עכשיו.
אולי זה קצת ינחם אותך אבל אם כתבת שהיית חולה עם 2 מתוך 3 ילדים-אז זה אומר שיכול להיות שגם הם היו מפסידים חויה עם אמא-כך שעכשיו הם אמורים לשמוח יותר,לא?
אומרים שנחמת טיפשים הם גם נחמה-אבל גם אני בניתי הרים וגבעות על החופש עם הילדים ולמלא ולסדר וכו' ובסוף-הספקתי רק את הילדים(אפילו להדלקה בקושי הספקתי להכין משהו…)כך שעכשיו יש לי הר של מטלות ואין לי שמץ מאיפה מתחילים-אני מאמינה שיש עוד כמוך בסירה הזו….
אם זה נותן לך כח:
אני לא מורה
שילמתי על קייטנות לקטנים כדי שאוכל לעבוד. בסוף הם נשארו איתי בבית אחד עם דלקת ריאות ואחת סתם עם חום ושיניים.
וגם עבדתי ביחד איתם.
וגם נסענו כמעט כל ערב לחגיגות וחזרנו שפוכים באמצע הלילה ואני קמה למחרת ועובדת כרגיל עם ילדים חולים לידי.
ועכשיו נגמר חנוכה ואני צריכה להשלים שעות חסרות שצברתי בעבודה, ולשקם את הבית משבוע משובש…
אממה? אני לא מורה, אז לא בניתי על חופש אלא על חנוכה – שהוא הזמן הכי מאתגר לי בשנה!! אז תשמחי ששנים אחרות כן יש לך חופש וחנוכה נחמד.
סתם שאלה למה נסעתם כל ערב,אנחנו חטפנו את השפעת בערב הראשון וחלאס לא נסענו יותר-לא נוסעת עם ילדים חולים ולא עם כאלה שהרגע הבריאו יש גבול למס"נ למען המסיבות האלו.
ולפותחת עם מעודד אותך אני אמנם עובדת משרד אבל שמרתי במיוחד לחנוכה עבודה קלילה יותר אבל שחייבת להעשות עד סוף חנוכה בסוף אחרי ערב אחד מצאתי את עצמי חולה עם עוד 3 בבית ובמקום חנוכה קליל וחמוד יצא לי חנוכה משוגע שבו אני צריכה גם לעבוד כי הייתי חיבת לסיים את העבודה עד סוף חנוכה, אני גם לא מאוששת עדיין מרגשיה שזה היה החנוכה הכי סיוטי שלי אי פעם
אוף אני גם
עד שמצאתי קיטנה שתיקח את הילד עד מאוחר יותר
ושילמתי לה הון תועפות על התוספת שעות
מי המציא את הקטע הזה שהגברים בכוילל עד ארבע וחצי רצוף בחנוכה???
בסוף הייתי עם שפעת במיטה שבוע
בקושי גוררת את עצמי לקחת את הילד מהקיטנה
מתסכל ממש
הצעה שלי –
יש לך הרי יום חופשי (הוי, הלוואי עליי… )
קחי את האחד הבא
תחלקי ממש לשעות את כל המשימות שהכי יגרמו לך סיפוק . לא שהכי קריטיות
ותנסי להכניס כמה שיותר, בצורה יעילה ביותר
אל תשכחי להכניס רבע שעה של כוס קפה עם חטיף שוקולד שווה
ואם היום חופשי לא מתאים לך – כמוני…
קחי לך צהריים או ערב אחד שבמקום לסדר את הבית – תעשי את המשימות הנל
אני פיניתי לי ערב אחד , והסיפוק היה שווה
ואת הבלגן והכלים הכפולים שהייתי צריכה יום למחרת… נו.. לא נחשוב על זה …
בהצלחה
הלוו
אפשר להפסיק להשתלח במורות???
אמא שלי מורה, לי היא לא הסכימה…
חוזרת מותשת מותשת, מותשת אחרי יום עבודה
והיום חופשי מוקדש להתאוששות לקראת היום הבא
מול כיתות של 40-50 בנות, שכל אחת דורשת את הצומי שלה
והורים, ומבחנים, וכנסים ואלף מוסכמות שהיא חיבת לעמוד בהם- כי היא מורה הרי…
אני לידה פרינססה, יושבת 8 שעות ביום על כיסא, במשרד ממוזג
לא עסוקה בלרוץ מחדר לחדר ולכלות את גרוני וכוחותיי
וזה לפני שנדבר על הפער במשכורת
אז אנא! קצת פרופורציות!
תודה על התגובה שנכתבה בשתי עינים פקוחות .
זה כל כך לא נעים שכל מה שנכתב שיש לו איזה גישה הכי קטנה ושולית למקצוע ההוראה הופך להשתלחות אמיתית בנו.
אז תודה לך!!!!!!!
סליחה אבל את אולי חריגה ותודי להשם שאת יושבת על כיסא 8 שעות ומקבלת משכורת של מתכננת
אבל יש המווווון עובדות משרד שעובדות בלחץ הזוי הזוי הזוי, אחריות גדולה ששואבת להם את כל הכוחות, משרה מלאה בלי חופשים בכלל!!! בין הזמנים זו התקופה הכי קשוחה שלהן!
אז ברור שכשמורה מתלוננת שקשה לה, ויש לה יום חופשי וחופשים מפה ועד…
זה מקומם
כולן עובדות קשה,לא מקטינה את הקושי של אף אחת
אבל זה מעצבן את אילו שאין להן טיפת חופש ושקט של התאפסות לנשמה לשמוע מורות מתלוננות
לכי להיות מורה
החיסרון הגדול של מורה זה שהיא לא סוגרת את העבודה והולכת, לא יכולה אפילו להציב לעצמה רף של "השתדלות" מול השקעה כמו בעסק פרטי מבוסס, אלא מחויבת להרבה הכנה והרבה בדיקות וג'וקים אחרים שצצים בראשי המנהלות (ולפעמים פשוט נובעים מהצרכים האמיתיים בשליחות החשובה).
הערבים התפוסים והעמוסים, ערימות המבחנים שנוגסות בשעות השינה, זו הסיבה העיקרית שמורות חייבות חופש יותר מכל עובד אחר, בנוסף לשחיקה וחוסר הכבוד שמשתקף גם כאן:)
אגב-אם יש להן בנות מכיתה ד ומעלה- אז זהו, זה כבר לא חופש.
מכירה מורות שבשלב הזה של החיים בורחות מהבית לעבודות קלילות יזומות אחרות מדי פעם, כי אחרי חורף עם תלמידות וקו"ח אחרי 10 חודשי הוראה- קשה להן להיות חודשיים בסלון אחד מ8 עד 4 עם בנות שאומרות אמא משעמם לי.
אי אפשר לנעול כל דיון בגלל ויכוחים חסרי טעם על האם המורות או שאר העובדות סובלות יותר או פחות.
כדי שלא נאלץ לנעול, לא נאשר יותר תגובות שעסוקות בוויכוח הזה.
אני חושבת שהמורה שפתחה את הדיון התכוונה להגיד שלא יבואו אליה בתלונות על זה שהיא תכננה חופש – זה המקצוע שהיא בחרה בו והוא כולל גם חופש בחנוכה, ולכן היה לה קשה שזה לא יצא וכו'.
מי שיכולה לתת תמיכה, עידוד או עצות – תבורך.
תודה לכולן.
אם את מרגישה שלא הצלחת להתאושש לדעתי, קחי עוד כמה ימים חופש (מחלה או משהו), זה קריטי.
קריטי הוא לא לך אלא לתלמידות שלך…