חכי, חכי, תכף אני בבין הזמנים, אני אנקה—

חכי חכי,

אל תטרחי.

תכף אני יוצא לבין הזמנים אני אעזור לך.

אני אביא, אני אקח, אני אסחוב, אני אטרח

זו המצווה שלי.

חכי, תכף אני יוצא לבין הזמנים.

בדיוק אמא שלי התקשרה בקשה כמה תיקונים.

אחי עובר דירה צריך כמה ארגונים.

אני אעזור לך את עובדת קשה מידי.

אני צריך לסיים את המסכת עד ליל הסדר

ויש לי ארבעה מבחנים.

נרשמתי גם לכולל של בין הזמנים

זה מה שאומרים עכשיו כל הרבנים.

למה את לחוצה כל כך, יש עוד שבועיים ימים!

עזבי, תשאירי לי את המקררים

אני כבר אמיין את כל הדברים.

(חוץ מהאקונומיקה, אותה אני משאיר לך)

את לא צריכה לדאוג כל כך, יומיים אנחנו גומרים

חכי, אולי נספיק לצאת לאיזה נופשון בהרים?

את הקניות תשאירי לי

אני אמצא לזה כבר זמן

אמרתי לך, אני יוצא לבין הזמנים

זו המצווה שלי, לעזור.

חכי עד שאני אחזור, נעבוד יחד

לא, לא, אין לי טלפונים.

מה פתאום, אני כל כולי איתך!

רק אל תהיי לחוצה כל כך!

אני רק מסיים עם אמא שלי.

עם המבחנים.

עם אחי.

עם הסדרים.

אני עוזר, אני מרים.

תגידי איזה יום מחר?

מה??

מתי ליל הסדר?

אני לא מאמין.

לא התחלנו עם החדר!!

מה כבר סיימת את המטבח??

וואי, אמרתי לך כבר מיליון פעם אל תעבדי קשה כל כך.

אני אעזור לך

אני איתך!