שלום יקרה,
בשבוע שעבר נחשפתי לראיון קשה בהידברות.
חני ליפשיץ מראיינת את מירי גיל, אישה מהממת וחכמה, רווקה בת 40, שהיא גם יתומה משני ההורים.
מירי משתפת במסכת חיים לא קלה של רווקות ארוכה, ובעיקר בדידות קשה, למרות העבודה התובענית שלה, למרות המשפחה מסביב, למרות החברות.
תכל'ס, כמו שהיא מתארת, בסוף היום היא לבד. בשבת היא לבד. לבד לבד לבד. וכמה קשה דווקא בחופש. שאין עבודה בלתי נגמרת מסביב. אז מגיעות המחשבות, אז צפה הבדידות הנוראית.
או כמו שהיא אומרת: "אם יקרה לי משהו בלילה, מי ידע את זה? למי יהיה אכפת… לא השארתי אחרי כלום".
(משפט קשה מאד שאף אחד לא יכול לומר אותו. אני רק מצטטת את הכאב החשוף של מירי).
העניין הוא שהיכולת של מירי גיל לעזור לעצמה – קטנה.
היא יכולה ללכת לפגישות, ולנסות שוב ושוב, ואת זה היא עושה, למרות שלפעמים, כמו שהיא מתארת, היא חייבת לשים קצת רווח, כשהלב נשבר שוב, או כששוב מציעים לה הצעה פוגעת (באחד המקרים היא מתארת ששדכנית אחת הפגישה אותה עם… הומלס! כפשוטו. לקח לה חודש להתאושש מתחושת העליבות הנוראית שהיא הרגישה).
מירי מתארת שגם היא, כמו רווקות אחרות הלכה לכל מיני סוגי ייעוצים שונים, (בטוחה אגב שזה עזר ועוזר לרבות, שימי לב לפרסומים פה בניוז למעלה ולמטה) והיא עדיין מחכה.
מירי, ועוד רווקות רבות סביבה לא יכולות להושיע את עצמן. הן צריכות מישהו שיושיט להן יד. מישהו שיתיר אותן מבית האסורים – מישהו שאולי יציע להן את ההצעה שתעזור להן לבנות את הבית שלהן.
אבל, כאן מגיע השאלה שלנו – איך להציע בצורה שיתייחסו להצעה שלנו בצורה רצינית? איך לגרום לצד השני להתייחס בכלל למה שאני מציעה? אני כבר מקדישה זמן לנושא, איך לעשות את זה כמו שצריך?
הערב!
אני מארחת את יעל זלץ בזום מרתק, על שדכנות חכמה. כזאת שתגדיל את הסיכויים שההצעה תסתיים בשבירת צלחת בע"ה.
גם את רוצה לעזור באמת להקים עוד בתים בישראל? בואי תשמעי איך לעשות את זה כמו שצריך.
בלחיצה פה את איתנו,
חוסמת? תלחצי פה.
שימי לב – הזום ללא מצלמות (כלומר לא יראו אותך), אפשר להתחבר גם דרך הטלפון.
יש לך חברה שיכול לעניין אותה? תעבירי לה את המייל הזה.
מחכה להיפגש : )
שבי
הפוסט הוא חלק מהניוזלטר שלנו שנשלח פעמיים בשבוע – ביום שני וחמישי.
רשומה ולא קיבלת? תבדקי בקידומי מכירות או בספאם.
עדיין לא רשומה? בואי שבי איתנו : ) בלחיצה כאן.
תגובה אחת
צפיתי היום בזום בנושא השדכנות. אני מעלה פה בעיה -המחולקת לשניים וצריך דרך להתמודד איתה. א. בחורים שנפגשים עם בחורה שלא נראית להם- מדווחים לכל החברים, בלי שום סינונים- ואותה בחורה "נשרפת" בישיבה זו . זה גורם להרבה שידוכים לא להתחיל. כי …. היא שמנה/רזה/שחורה/לבנה/וכו'. דבר שני הבחורים המבוגרים צריכים הרבה הדרכה. הבנות לומדות, מתפתחות, והבחורים נשארים מאד מאד רדודים, אם הם מבוגרים א בכלל- אפילו חברים כמעט אין להם, ולצערי הרב הם נשארים בעמדה כ"כ משונה- שאין להם רצון להיפגש כלל. ואם כן נפגשים – הם עושים טובה. מה ניתן לעשות לבחורים בוגרים, ואולי גם לאימהות שלהם . איך אפשר לעזור להם להתקדם?