רוצה לשמוע מה אתן עושות עם הקצוות של הלחם.
(ולא- ‘תרגילי את הילדים לאכול’, כי הם עדיין קטנים,
זה אני ובעלי שאחראים על זה:)
פעם בתקופה אני מגלה את המקפיא מלא בקצוות האלה,
ואני ממש רוצה להימנע מבל תשחית.
אשמח מאוד לשמוע רעיונות מעניינים שאפשר לעשות איתם…
אפשר לשאול למה מראש את מקפיאה את זה בכלל אם אין לך מה לעשות עם זה?
אצלי מצטברת שקית רק מהבכור שלי בן שנתיים (שלא ברור בכלל למה במעון הרגילו אותם לאכול בלי הקשה- המטפלת מורידה מראש לכולם, עד שהוא הגיע למעון הוא גמר את כל הפרוסה עד הפרור האחרון)
אני שמה את זה בחוץ ולצערי אחרי שבוע מעבירה לפח,
בהחלט כאב של בל תשחית
אולי מכאן יבואו לי רעיונות מה לעשות עם זה….
הכוונה לא ל'קשה' של כל פרוסה,
אלא לקצה של כל כיכר לחם.
ואת זה אין לי לב לזרוק,
כי בעצם הוא טוב, רק קצת פחות נחמד לאכול אותו.
מממ
סורי על אי ההבנה….
אפשר לאפות עד שזה נהיה צנים יבש לגמרי – אבל לא שרוף, ואז לטחון. והרי לך פירורי לחם תוצרת בית – בטעם טוב פי כמה משקית קנויה. אי אפשר להשוות.
לגבי הברכה – תבדקי.
שמעתי פעם מישהי שחותכת את זה לקיפוד – כמו מנגו, שמה שמן זית שום גבינ"צ ואופה בתנור
קיבלת לחם שום משודרג אפילו 🙂
אני עושה ככה. ממש מוצלח. לפעמים עם שמן זית שום זעתר וכו (לפי הטעם) ולפעמים עם גבינ"צ.
טוחנת לפירורים ומשתמשת בעיקר לכופתאות למרק ולעוגת טורט מפירורים.
מפעילה את המעבד מזון וזורקת פנימה את החתיכות תוך כדי שהוא עובד — ככה זה נטחן הכי מהר.
כשהמעבד בערך שני שליש מלא, מוסיפה את שאר הרכיבים תוך כדי עבודה, וכך לא צריך ללכלך כלי נוסף.
לכופתאות:
מוסיפים 2–3 ביצים, מלח ותיבול, יוצרים כדורים וזורקים למרק.
לעוגת טורט:
מוסיפים קקאו, סוכר, אבקת אפייה, שמן ומים, שופכים לתבנית ואופים כ־40 דקות.
הפירורים צריכים אפייה ארוכה יותר מקמח.
אני פורסת לחצאי עיגולים ועושה מזה לחם מטוגן
– חותכים את כל הכיפות ל'ביסים' קטנים בתוך קערה ענקית
(את הפעולה הנ"ל נותנים לילדים סביב השולחן חצי שעה לפני ארוחת ערב – חוויה קולינרית משותפת)
– מטגנים בצל עם מעט שמן
– לקערה מוסיפים – ביצים, גבינה (בכמות מכובדת) קצת מלח, פ. שחור וכד'-
– מערבבים ושופכים על הבצל
– מטגנים כמה דק' , תוך כדי מערבבים – עד שרואים שכל החתיכות קיבלו גוון מטוגן- ומוציאים
(בכוונה לא כתבתי כמויות – הכל תלוי מתי עשית זאת בפעם האחרונה… )
תוך כדי אכילה אפשר לכוון לקיים את המצווה הנדירה – בל תשחית
בתאבון…
ממש עושה לי חשק לקנות לחם פרוס…
כבר הרבה זמן לא היה לנו כזה.. הרעיונות ממש מגרים ונראים טעימים מאוד!!
אשריכן נשות חיל!!!
ממש! לא להאמין כמה רעיונות!
מה, אני אהבתי רק את הקצה כשהייתי ילדה…
אני חותכת ממנו עוד פרוסה ומכינה לי סנדוויץ רגיל.
טעים לי מאד.
אצלינו חוץ מלחם מטוגן שהקיפוד הכי שווה…במיוחד אם פורסים אותו ל2 ומורחים ממרח שווה כמו ריבה,שוקולד וכד ואז מטגנים,
אפשר לחתוך לקוביות גדולות,מטגנים בקצת שמן-הופכים לכל הכיוונים ומפזרים מעל תבלינים שאוהבים-זעתר או גריל עוף וכו לפי טעמכם,,,אוכלים או ככה או עם גבינה לבנה ליד..