אודה לעצתכן,
כיצד ניתן לקדם להליכה?
הולכת סביב קירות, רהיטים.
לא מוכנה ללכת בעזרת כסא / חפץ.
“הולכת” על הברכיים.
לידיעתך, האתר עושה שימוש במיץ כדי לשפר את השירות ולהציע חוויה מותאמת אישית. הגלישה באתר מהווה הסכמה לתנאי השימוש
היי, רגע אחד!
אנחנו רוצים להכיר אותך קצת יותרכדי להפוך את הגלישה שלך לאישית ומדויקת יותר
ילדה שלא הולכת בגיל שנה ושמונה – הולכים איתה בזריזות להתפתחות הילד.
ההוראה היא שמגיל שנה וחצי זה לא תקין וצריך לבדוק.
מסתבר שלא תגלו משהו דרמטי, אבל אולי טונוס שרירים קצת נמוך או משהו דומה – וכדאי לדעת את זה, ברוב המקרים זה מלווה בשנים הראשונות של ההתפתחות (קפיצה יותר מאוחר מילדים אחרים, משחקי חצר – קצת אחרי כולם אם בכלל…) בקיצור, לכו לבדוק ולקבל הנחיה.
כותבת את זה מניסיון אישי : ) ספציפית היינו אצל פיזיותרפיסטית פרטית ונדירה ליד ירושלים – אם תרצי אוכל לתת לך פרטים.
בינתיים – תנסי להעמיד אותה תוך כדי משחק, בלי שהיא "תשים לב" – ליד הספה, או ליד שולחן נמוך – לשים לה משהו קורץ שיגרום לה לרצות לעמוד, ואז להרחיק תוך כדי משחק את החפץ שהיא רוצה כדי לגרום לה ללכת.
בהצלחה!
הכל טוב:)
היתי איתה אצל רופא ילדים מומחה.
עומדת גם זמן ארוך ליד שולחן וכו'.
הטונוס תקין…
הרופא לא התרגש…
בכל אופן מחפשת לשמוע פתרונות
רופא ילדים לא מבין בזה כלום…
אפילו רופא אורותפד לא מבין כמו פיזיותרפיסטית מומחית.
בכללי – רופאים רואים "פתולוגי או לא פתולוגי", הם לא מתייחסים בכלל לדקויות הקטנות – שעושות את כל ההבדל.
ואת זה אני כותבת גם מניסיון.
אורתופד ילדים (!) אמר שלבת שלי אין כלום, והפיזיותרפיסטית המדהימה שהיינו אצלה – זיהתה טונוס נמוך (בסטייה קלה מאד – לכן הרופא לא התייחס)
והיא צדקה בכל מילה שהיא אמרה, ראינו את זה גם בהמשך הדרך.
ובכל מקרה – ללכת לפיזיותרפיסטית זה לא עונש… זה נועד לעזור בדיוק למצב כזה, ותראי שכל העצות המעולות שנתנו לך פה – נתנו אחרי ייעוץ של פיזיותרפיסטית.
לדעתי חבל לך על כל יום.
צריך להבין שהליכה בגיל הזה זה לא רק "שדרוג מוטורי", זה כל ההתפתחות…
ילד שהולך – רואה את העולם כמו ילד גדול יותר, ואפילו הסביבה מתייחסת אליו כמו אל גדול יותר – וממילא מדברים אליו בצורה בוגרת יותר, בקיצור – זה משמעותי מאד.
אשמח לשמוע פרטים על הפיזיותרפיסטית שהיית אצלה.
באיזו עיר?
תודה.
הייתי אצל מלכה חיימי, היא מקבלת בבית שלה ב"הר אדר", זה ממש קרוב לירושלים. אם יש לכם רכב – כמה דקות נסיעה (ליד טלזסטון)
תלכי אליה, אפילו כדי לשמוע שהכל בסדר גמור בע"ה.
היא נדירה!!!!
גם ברמת המומחיות שלה, וגם ביחס הנדיר שלה לילדים. ממש אוטוריטה בתחומה.
חיפשתי בשבילך את הטלפון שלה בגוגל (כי נמחק לי) והגעתי לאשכול בפרוג שגם שם כתבו עליה בחום.
העתקתי לך את הטלפון שלה משם, אם חסום לך:
052-390-4560
בהצלחה! תחזרי לכתוב מה היה…
כדאי לבדוק אבל ממש לא מחייב שיש כאן בעיה רצינית.
מכירה מקרוב ילדה שלא הלכה עד גיל שנתיים, ללא שום סיבה רפואית.
כשהתחילה ללכת – רצה וב"ה המוטוריקה הגסה שלה היתה מעולה ותמיד היתה מהראשונות במשחקי חצר.
אז תבררי, אבל בלי לחץ.
ניסית לתת לה הליכון צבעוני עם משחקים?
משהו שיגרה אותה להתעסק איתו ואולי ככה תתחיל ללכת איתו.
אפשר גם לקחת מגבת גדולה, לגלגל אותה לנקניק ארוך, להשחיל מתחת הזרועות שלה (בבית השחי) כשאת מחזיקה את שתי קצות המגבת, ואז לשים לה מול העיניים משהו שתרצה להגיע אליו.
בצורה הזו היא 'תפוסה' היטב, יש לה תמיכה מלאה אבל משוחררת ללכת.
ראיתי שיש ילדים שזה נתן להם בטחון ללכת לבד.
תודה!
הליכון היא לא מוכנה,
אנסה את המגבת…
אם הבנתי נכון היא כן הולכת על הרגליים ליד קירות ורהיטים עומדים ולא מוכנה עם חפץ שנע- הליכון, כיסא
ובמרחב ’הולכת’ על הברכיים.
אם באמת הבנתי נכון אז זה נשמע שהחכמה הקטנה פשוט מ פ ח ד ת לאבד יציבות ומעדיפה ללכת על בטוח.
מנסיון עם הבת של במצב דומה
עיצה של פיזיותרפיסטית שהועילה כמעט מייד: כשהיא עומדת ליד רהיט תרדי לרצפה, תחזיקי את הרגליים שלה בין הברך לקרסול ו’תמשכי’ אותם בעדינות למטה. זה יעזור לה לקבל תחושה לגבי הרגליים שלה, איפה הם במרחב, כמה היא יציבה ואיך מרגיש המשקל על כפות הרגליים בלי תמיכה.
ככה כמה פעמים ביום כל פעם דקה שתיים.
הבת שלי שהיתה כמעט בת שנה וחצי התחילה ללכת תוך שבוע מרחקים קצרצרים כשהיא היתה בטוחה שאף אחד לא רואה… ומהר מאד עברה להליכה בלעדית וזהו.
כשהיא מצליחה אל תריעי לה בקול אפילו שזה מאד מרגש… התיחסות שמחה ועניינית וזהו, שלא תילחץ 🙂
הבנת בול!
אנסה, נשמע רעיון יעיל.
תבדקי גם ראיה יסודי, לפעמים ילדים לא ממוקדים ופוחדים לשחרר את הידיים
אני הלכתי לפיזיוטרפיסטית, והיא אמרה לי לשים סקוצ' בברכיים, תוך כמה ימים הבעיה נעלמה
כשנותנים לה יד היא הולכת?
הבת שלי היתה ככה בגיל דומה.
הבנתי בגדול שאם היא הולכת עם יד אז זה לא קושי אלא חשש.
בסופו של דבר בעלי הלך איתה עם יד, וכשהיא נכנסה לקצב שחרר בעדינות.. והיא המשיכה לבד.
עם יד היא הולכת
אבל לא יציבה לבד.
ברגע שאני משחררת את היד, היא נופלת.
היא גם לא עומדת בלי להחזיק במשהו.
וואו!
הבת שלי היתה בדיוק ככה, בגיל שנה ושמונה עוד הלכה רק על הברכיים,
זה מלחיץ, זה הורס בגדים, זה קשה!
נסיתי איתה את כלל סוגי הפזיותרפיות, פזיותרפיה רגילה לא עזרה!
זה ילדה שכנראה מבינה יותר, ומפחדת לעשות את הצעד בשל חסימה בראש, פחד.
יש שיטה של פזיותרפיה שעובדת גם על המח, בד"כ עושים את זה על אנשים מבוגרים שעוברים אירוע מוחי וכזה.
שיטת פלדנקרייז: שיטה המתמקדת בשיפור היכולת התפקודית על ידי הרחבת המודעות העצמית דרך תנועה ומגע. היא עובדת ישירות על הקשר שבין המוח למערכת השרירים. (הגדרת AI לשיטה)
אני הלכתי עם הבת שלי לאחת בשם דגנית נגר שיש לה מכון שלם סביב התפתחות פעוטות.
יש עוד בארץ, עליה פשוט קיבלתי המלצות בזמנו לפני כ5 שנים….
אחרי 2 מפגשים הילדה התחילה ללכת!
נתנה לנו תרגילים לבית כמובן. וכמובן עוד יותר שזה היה עם המון המון המון תפילות.
אבל אני חושבת שהיא היתה שליחה טובה.
האתר שלה:
https://www.nl-clinic.co.il/about
המספר של דגנית- 0502682013
בהצלחה!
והכי חשוב, אל תדאגי בסוף היא תלך!!
לבדוק ברזל – חוסר משפיע גם על ההתפתחות
לנו פיזיותרפיסטית המליצה לשים נעליים וזה קידם מאד
לנו הפיזיותרפיסטית המליצה לא לשים נעליים, אמרה שיש כאלה שממליצה להם ויש שלא, והכל תלוי מקרה.
לפותחת הדיון – ממליצה לך לפנות להתפתחות הילד, צריך לקבל הפניה מרופא הילדים, בד"כ (תלוי מה המצב של המכון בקופה שלכם) בגיל כזה מקדמים את התורים לפיזיותרפיה התפתחותית מהר מאוד.
בהצלחה והרבה נחת!
גם לנו אמרה פיזיותרפיסטית מומחית ללכת עם נעליים – אבל זה באמת תלוי מקרה.
לילדים שמרגישים לא יציבים – נעליים עוזרות מאד לתת תחושה של יציבות.
אחינית שלי עוד חודשיים בת שלוש ורק עכשיו מתחילה ללכת עד עכשיו הלכה רק על הברכיים ההורים שלה לקחו אותה לאורטופד וגם לפיזיוטרפיסט לשניהם טענו שהכל תקין וזה רק פחד ושיקחו אותה לטיפול ריגשי
במחילה, הם הלכו לפיזיותרפיסט גרוע…
אין כזה דבר!
פיזיותרפיסטית מומחית עוזרת גם כשיש קושי רגשי. יש להם עצות ודרכים איך לעזור.
גיל שלוש זה מאוחר!!
כנ"ל המלצה של פיזיותרפיסטית שהיינו אצלה: להעמיד אותו כשמאחוריו קיר ככה הוא מקבל בטחון מהקיר ולהושיט לו ידיים במרחק של צעד בלבד, או אפילו פחות. לאט לאט להרחיב את המרחק