מחפשת תעסוקה שתאפשר להם להוציא את המרץ אבל לא תציק לשכנה
מפריע לה אפילו ריצה של ילד בן שנה בלי נעליים…
ביומיום מתעסקים בצהריים בכל מיני פעילויות רגועות שאוהבים (משחקי קופסא והרכה, אפיה, ציור וכו') ואח"כ יורדים לגינה
אבל החופש מתקרב ואז עד שהמזג אוויר מאפשר לצאת מהבית, כולם יוצאים מדעתם…
יש רעיונות לתעסוקה מתאימה?




וואי, זה באמת מאד קשה
מתחתינו זוג שאין להם ילדים, ואני חושבת על זה מלא כל פעם שהילדים שלי נוסעים בבימבה או משהו.
אגב מי שרגיש שומע גם מבוגרים. אני הייתי שומעת קבוע את השכן מלמעלה קם לותיקין (רגליים יחפות אמרו פה?)
לא יודעת מה יגיד מורה הוראה. אבל באמת אי אפשר לאחוז את החבל ב2 קצותיו, גם לגור בקומה נמוכה בבנין דיירים וגם לרצות איכות חיים של צמוד קרקע.
דבר ראשון, עצם המחשבה והרגישות שלך ראויים להערכה רבה,
כיף לילדים שלך שזה החינוך שהם מקבלים.
רוצה לשתף אותך שבאמת מי שסובל מרעש סובל מאד מאד מאד.
כלפי חוץ, לא תראי עלי שום דבר, אישה צעירה, נעימת שיח,
מתקתקת, ילדים מטופחים+ חזות מושלמת כלפי חוץ, תודה להשם ובחסות האנונימיות…
אבל רעש, במיוחד שחוזר על עצמו, יכול להוציא אותי מדעתי כפשוטו. מיד אני חוטפת מיגרנה, וכל מה שאני מנסה כדי לטשטש את הרעש או להסיח את דעתי פשוט לא עוזר.
היו לנו שכנים שהמייבש דלק שעות כל לילה על מצב אוורור (אחרי שהכביסה יבשה) בדיוק מעל חדר השינה שלנו, וזה היה סבל בל יתואר.
באופן אישי לא מתאים לי לשתף אחרים בקשיים או בחולשות שלי אז (לא) התמודדתי עם זה לבד…
אבל אם את בענין להתחשב בשכנה שלך, אז אולי כמה נקודות שיוכלו להיות לך לעזר לעבור את התקופה יותר בקלות אצל כל הצדדים.
חייבת להודות לך על המילים המעריכות שלך
כי לדעת השכנה אנחנו האנשים הכי לא מתחשבים…
למרות שאני יודעת שעושים עבורה המון
(שכנה חילונית שמגדלת כלבים ולא מבינה למה ילדים רצים??!)
הנקודות שהזכרת, ניסינו את כולם, אך בסוף מגיעה לצעוק או לבקש דברים לא הגיוניים (בסעודת שבת: אני עובדת עכשיו אז אל תסתובבו בסלון, תלכו לשחק רק בממ"ד)
אווההו
באמת מורכב.
נשמע שזה לא סיפור נטו של אי סבילות לרעש…
במקרה הזה נראה לי הייתי מתנהלת בהפרדה מוחלטת גם כלפי וגם כלפי הילדים בין המעשה לתוצאה.
כלומר- מחליטה מראש או משתדלת לפי הענין להתחשב בפעולות או זמנים מסוימים ואח"כ "נועלת" את הנושא הזה בידיעה שמכאן זה נסיון שלך מה' להיות בקרבת אנשים כאלו. וגם כלפי הילדים, הייתי משתדלת לחזק אצליהם שכל התחשבות מצידם בונה ומשביחה את האישיות שלהם, ומה שמעבר לכך זה של השכנה ואין שליטה ע"כ.
חזקי ואמצי!
זה נשמע קצת מכוון ומתקטנן. גם אנחנו בשבת שומעים את סעודות השבת אצל השכנים ולפעמים זה לא נעים ולא חושבים להעיר, כן? כלומר, יש דברים שאנחנו מבינים כמגזר, כקהילה, כאנשים נורמליים שחיים בסביבה נורמלית ולא בבועה. בכל אופן, להורים שלי היתה שכנה שהציקה ממש. גררה אותם לדיני תורה על רעש וכד' ותמיד יצאה מופסדת והמשיכה להציק. כחלק מההתמודדות שלהם הם עשו שטיח עבה במקום שבו הכי הרבה שיחקנו. ממש שטיח מוצמד לריצפה מקיר לקיר. אולי יתאים לך? אמא שלי הצדיקה ויתרה על מראה של ריצפה שהיה חשוב לה מאוד. אבל עשתה רק מה שיכלה כי לא ניתן היה לאסור על אחי לשחק בגולות בשעה סבירה והצעקות שהיו על זה? שלא תדעו…
נראה לי שאת צריכה לנהוג לפי הנורמה. לעשות מה שאת יכולה ומהשאר להתעלם. הגולות כדוגמה – לי היו מעלי שכנים עם 7 ילדים. במשך היום לא שמעתי כלום כי גם לי יש משפחה ברוכה ב"ה ומתי יש לי זמן להאזין לשכנים בכלל? אבל כשהיו קטנים, גם אני גם השכנה השכבנו בערך באותן שעות וב-7:00 היה שקט והייתי נשכבת על הספה לנוח ושומעת מעלי את התקתוק של הגולות. הבן הגדול שלה שיחק בשקט בסלון כי חדרי הילדים היו מלאים בילדים ישנים. נראה לך שעלה בדעתי להעיר לה? אפילו שבאמת זה היה זמן התרפיה שלי אחרי כל היום עם עבודה וילדים. פעם אחת סיפרתי לה בצחוק שאני שומעת את זה וכך אני יודעת מתי נרדמים אצלה. היא ממש נחרדה. באמת שאמרה לו לשחק בסלון ולא חלמה שזה מפריע. הבטחתי לה שזה בסדר גמור מצידי וזה הכי נורמלי בעולם והתכוונתי לגמרי ברצינות. מבחינתי בדיוק כמו שהגדולה שלי היתה קוראת בספר בשעה הזאת. מה הוא אשם שהוא מעדיף גולות מספר? לדעתי, בדקי מה הנורמה ולפי זה תנהגי. אולי על כדור אפשר לוותר בבית (מכסימום תחסכי את התמונות והשעונים שנשברו אצלי) אבל על גולות כדוגמה? נשמע לי לא סביר. בטח לא רגליים יחפות שרצות בבית.
מדויק
כבעלות משפחות בעצמינו אנחנו יכולות להבין, שגם כשיש רעש מטריד – כל עוד הוא בגבולות השימוש הסביר בבית, צריך לבלוע.
תקופה ארוכה שגרתי ביחידת דיוק כשחדר השינה שלי היה מתחת למרפסת של השכנים מעלי. את יודעת כמה רעש זה לשמוע ילדות קופצת בחבל?
ולא הערתי, כי זו המרפסת שלהם, איפה הם יקפצו בחבל אם לא במרפסת?
וואו
מורכב
השאלה כאן היא לא על הרעש, נשמע יותר שאתם מפריעים לה בעצם קיומכם.
איזה קטע! בדיוק השבוע עלתה כזו שאלה במדור תשעה קבין ב'אם הדרך' ועניתי שם תשובה… אולי זו את?:)
לא
לא מכירה את אם הדרך
אשמח גם לקרוא את תגובתך
גם לנו היו שכנים (חילונים) שמאוד מאוד הפריע להם רעש.
זה לא נעים, ואני כן חושבת שכדאי ונכון להתחשב במידת האפשר.
יכולה להגיד לך שמשחקי כדור, חבל וכד' לא היו בבית, כמו שאמרת.
מעבר לזה השתדלנו מאוד מאוד בכל הנוגע לרעשים, אך זה עדיין לא היה מספיק, כי בסופו של דבר משפחה עם ילדים מייצרת רעש, וזו המציאות.
בכל פעם שהעירו קיבלנו את זה מאוד יפה ואמרנו שנפחית. בעיקר שבתות הפריעו להם – זה זמן שבו היה להם הכי חשוב שקט, והזמן שבו היה אצלנו הכי הרבה רעש…
בסופו של דבר אין לזה פתרון מושלם. מאמינה שלנו היה קשה וגם להם היה קשה וזה המצב.
מבחינתה הנורמה הוא שילד בן שנתיים/חמש/שבע לא יסתובב בבית וישב כל היום במיטה עם משחק הזיכרון
אפילו נתנה לנו במתנה בובות פליימוביל לצורך העניין…
היא מנסה לבוא בטוב, באוירה נעימה, אבל הבקשות הזויות. ואז אנחנו לא בסדר שלא מוכנים להתחשב בה, ומגיע לצעקות וצרחות ואיומים, וחוזר חלילה
אני רוצה למנוע את הסרט הזה ולכן מחפשת תעסוקה לא מרעישה
שטיח לא עזר,
ערסל, סולם וכו'- אין לנו מקום כרגע
אשמח לרעיונות נוספים, אולי דברים שלא צריכים קיבוע לקיר ולא תופסים הרבה מקום
מעלה שוב את מה שכתבו בתחילה – הנמכת התקרה של השכנה בתוספת בידוד טוב, תנסו להגיע להבנה שזאת בעיה שלה ולא שלכם, בצורה ידידותית ונעימה כמובן, ואולי יהיה לכם שווה להשתתף בחלק מהעלויות.
יש לך אפשרות לצאת לכמה ימים בקיץ?
אפילו להתארח אצל ההורים
ואז תוכלי להגיד לה – אני יודעת שהרעש קשה לך, אבל שבוע הבא אנחנו נצא ל3/4 ימים, ויהיה לך שקט מאיתנו…
אולי זה ירגיע אותה…